גודל גופן: א א א
×
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
מחשבוני המרה
שערי מטבע יציגים
תאריך עדכון: 19.11.2018
יחידות מטבע השער % שינוי
דולר 3.717 +0.595
אירו 4.2169 +0.924
ליש"ט 4.7507 +0.604
100 יין 3.2799 +0.681
מחשבון המרה מט"ח
מחשבוני עזר
אורך שטח נפח משקל
cm
m
km
inch
foot
yard
mile
נקה
square cm
square m
square km
square inch
square yard
square mile
נקה
cc
litre
cubic m
cubic inch
cubic yard
gallon
נקה
kg
short ton
long ton
lb
oz
נקה
חישוב משקל נפחי
סידור עבודה בנמלים

ביהמ״ש: אין מקום להטיל ערובה בעת חקירת היצף שעה שלא הוכח נזק

בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להטיל ערובה ללא הוכחה לכאורה של קיומו של נזק לענף היצרני המקומי, וכי הנתונים החסרים הינם נתונים העומדים בלב קביעת הנזק שנגרם לענף היצרני המקומי, ולקשר הסיבתי בין ההיצף לבין הנזק
15.08.18 / 11:08
מפעל סימנט במספנות ישראל. מייבאים מלט
צילום: עו״ד גיל נדל, עו״ד דייב זיתון, עו״ד חן אבנר
מפעל סימנט במספנות ישראל. מייבאים מלט

עובדות המקרה: העותרת, אחת משתי יצרניות המלט הפועלות בישראל, פנתה לממונה על היטלי סחר במדינת ישראל (להלן: ״הממונה״), על מנת שיפתח בחקירת היצף על יבוא מלט מיוון ומטורקיה, ויורה על הטלת ערובה זמנית על יבואניות המלט לישראל.

 

תוצאות חקירת הממונה איששו כי אכן מיובא לישראל מלט בתנאי היצף (המלט יובא לישראל כשמחיר היצוא שלו היה נמוך ממחירו המקובל, כך שהמלט המיובא נמכר בישראל במחיר הנמוך משמעותית ממחירו במדינת היצוא). יחד עם זאת, בשל מחסור בנתונים מצד העותרת ומצד יצרנית המלט השנייה בישראל, דחה הממונה את בקשת העותרת להטלת ערובה, בקובעו כי אין באפשרותו לבחון את הנזק שנגרם לענף המלט המקומי ואת הקשר הסיבתי בין ההיצף לבין הנזק.על קביעתו זו של הממונה הגישה העותרת עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים. 

 

טענות הצדדים: לטענת העותרת, הימנעותו של הממונה מלפעול, על אף קביעתו כי מתקיימים שיעורי היצף גבוהים באופן חריג וכי יבוא ההיצף עלול להביא לפגיעה אנושה בייצור המקומי, מהווה חריגה אסורה ממתחם הסבירות. אף שהממונה אמון על הגנת הייצור המקומי ומוסמך לנקוט בפעולות לצורך הגנתו, הוא נמנע מלעשות כן, ומכאן שקם בסיס להתערבות בית המשפט בהחלטת הממונה. 

 

לטענת הממונה, החלטתו התקבלה בסמכות ובסבירות, ואין יסוד לטענות העותרת כי יש להתערב בה. הממונה הוסיף כי פנה לעותרת ועדכן אותה על נתונים החסרים לו לצורך ההחלטה, אך אלה לא הועברו אליו. לאור האמור, טען הממונה, כי לא הונח לו מוסד עובדתי לקביעת קיומו של נזק ממשי לענף הייצור המקומי, וכי בהיעדר נתונים מספיקים המאפשרים לו לבחון קיומו של נזק, הוא אינו רשאי ואינו יכול להטיל ערובה זמנית. 

 

החלטת בית המשפט: בית המשפט קבע כי אמירת הממונה אינה שמתקיים נזק, אלא הערכה, שאם הנזק יתמשך, יוביל הדבר לפגיעה אנושה ביצור המקומי. בית המשפט הוסיף וקבע, כי אין מקום להטיל ערובה ללא הוכחה לכאורה של קיומו של נזק לענף היצרני המקומי, וקשר סיבתי בין ההיצף לבין הנזק, וכי בהיעדר נתונים מספיקים לקביעה כי מתקיים לכאורה נזק לענף היצרני המקומי, ידי הממונה כבולות. הנתונים החסרים הינם נתונים העומדים בלב קביעת הנזק שנגרם לענף היצרני המקומי, ולקשר הסיבתי בין ההיצף לבין הנזק.

 

עוד קבע בית המשפט, כי בטרם קביעת ערובה זמנית, על הממונה לתת את הדעת גם להשלכות שיכולות להיות לקביעה כזו, ביניהן, בין היתר, העלאת מחירי הטובין המיובאים בשל חששם של היבואנים כי בסופו של יום התלונה עלולה להתקבל והערבות תחולט. במצב דברים זה, לערבות הזמנית יכולה להיות השפעה דומה להיטל ההיצף אשר מוטל בסופו של דבר.

 

סוף דבר: בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי בנסיבות העניין פעל הממונה כדין, ואין מקום להטיל ערובה. 

 

עת״מ (מחוזי - ירושלים) 5516-12-17 מלט הר טוב בע״מ נ׳ הממונה על היטלי סחר, בפני כבוד השופט ארנון דראל, פסק דין מיום 29.3.2018.

 

 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com

 

 





המגזין הדיגיטלי
גיליון 925
פייסבוק

×