ביהמ״ש: משרד התחבורה התרשל שלא עדכן על פקיעת תוקף רישיון זמני

יבואן זעיר הגיש עתירה, להורות למשרד התחבורה לחדש רישיון רכב זמני שפקע, וזאת בחלוף המועד שניתן היה לחדש את רישיון הרכב בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, תשכ״א-1961 (״תקנות התעבורה״). בית המשפט קבע כי משרד התחבורה התרשל בכך שלא עדכן את היבואן כי רישיון הרכב שקיבל הוא זמני ולכן יש לראות את הרישיון הזמני כקבוע. 

עובדות המקרה: יבואן זעיר (להלן: ״היבואן״) ייבא רכב מסוג שברולט. בהתאם לדרישת תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, רכב המיובא על ידי יבואן זעיר מחויב לרשום אותו במסגרת 12 חודשים ממועד הייצור ולהנפיק לו רישיון קבע. במידה והיבואן לא מוצא קונה לרכב עד תום התקופה הנ"ל, עליו לרשום אותו ולהנפיק לו רישיון קבוע על שמו.

לאחר ייבוא הרכב, קיבל לידיו היבואן רישיון רכב שתוקפו שלושה חודשים, בתשלום אגרה מופחתת בסך של 40 שקל בלבד. כאשר צוין על גביו כי רישיון הרכב תקף לאחר תשלום האגרה ועמידה בטסט. נציין כי על הרישיון שקיבל היבואן לא צוין הכיתוב ״רישיון זמני״ או כל כיתוב דומה לכך.

כעבור למעלה משנה ממועד ייבוא הרכב לישראל, לאחר שרישיון הרכב החדש לא הגיע, גילה היבואן כי פג תוקפו של הרישיון ופנה למשרד התחבורה להסדיר את רישום הרכב, בטענה כי חשב שאוחז הוא ברישיון שתוקפו כמקובל, למשך שנה, שכן בין היתר, לא נכתב עליו שהוא זמני בלבד.

משרד התחבורה סירב מצידו לחדש את רישיון הרכב בטענה כי תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, אינה מאפשרת להנפיק רישיון רכב, לרכב שלא הסדיר את הרישום תוך 12 חודשים ממועד הייצור. ומכאן העתירה.

טענות הצדדים: לטענת היבואן, משרד התחבורה לא טרח להודיע לו בשום שלב אודות פקיעת הרישיון, ואם היה עושה כן במועד - בסמוך למועד פקיעת הרישיון, היה מסדיר היבואן את רישום הרכב בהתאם לדרישות תקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה.

לטענת משרד התחבורה, היה על היבואן לשים לב בקבלת רישיון הרכב הזמני, הן לסכום המופחת של האגרה שהוא נדרש לשלם והן לתאריך התפוגה של שלושה חודשים המופיע על הרישיון הזמני.

כמו כן, טען משרד התחבורה, כי באופן קבוע מנפיק המשרד קודם כל רישיון רכב זמני ורק בשלב מאוחר יותר מנפיק רישיון קבוע.

הכרעת בית המשפט: בית המשפט קבע כי היה על משרד התחבורה לפעול באופן אקטיבי ולציין בפני היבואן כי מדובר ברישיון רכב זמני בלבד - דבר שהיה מונע את עוגמת הנפש והמשאבים הכרוכים במצב אליו נקלע היבואן. וכדברי כב׳ השופט אלכסנדר רון: ״גם בהינתן חובה להשלים את רישום המכונית בתוך 12 חודש ממועד ייצורה, די היה בכך שבסמוך למועד תפוגת רישיון הרכב תישלח לעותר תזכורת כלשהי, ומוצאת הייתה הבעיה את פתרונה חיש קל״.

עוד ציין בית המשפט כי להתנהלות משרד התחבורה ממד של רשלנות במחדל.

לעניין טענת משרד התחבורה כי בהתאם לתקנה 282(א)(3) לתקנות התעבורה, משרד התחבורה אינו מורשה להסדיר את רישום הרכב בשלב זה, קבע בית המשפט, כי היות והרישיון הזמני ניתן כחצי שנה לאחר ייצור הרכב, והיות ומשרד התחבורה יצר מצג לפיו נרשם הרכב במועד - יש לראות את רישיון הרכב הזמני שהעניק משרד התחבורה  כרישיון רכב קבוע, וכדברי כב׳ השופט אלכסנדר רון: ״לפיכך, לאמיתם של דברים, תקנה 282(א) אינה מונעת דבר והיא אינה עוד רלוונטית: המכונית אושרה במרץ 2021 – כך יש לראות את הדברים, וזאת צריך לשקף גם הרישום והרישוי״.

בהתאם לכך קיבל בית המשפט את העתירה והורה למשרד התחבורה להתייחס למועד הוצאת הרישיון הזמני כמועד הוצאת רישיון קבוע לרכב, אולם הבהיר, כי פסק הדין תקף ״רק ביחס לנסיבותיה הייחודיות עד מאוד של פרשה זו״.

 (עת״מ (מינהליים י-ם) 39282-07-22 (נבו 14.03.2023)‏‏

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים. בדוא"ל  [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979.