ביהמ"ש התערב בהיטלי הסחר

החלטת הממונה מטעם שר התמ"ת להטיל ערובה זמנית, על אף שהיא זמנית באופייה, שונה מהחלטות ביניים אחרות בכך שיש לה אופי "אכיפתי", היות ויבואנים נדרשים להפקיד כספים ברשות המכס לצורך שחרור הטובין. לכן, על החלטה כזו להטיל ערובה זמנית- מאפשר החוק לערער


00:00 ,05.10.2011 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

הממונה על היטלי הסחר במשרד התמ"ת הוא הגורם המוסמך לחקור תלונות אודות יבוא בהיצף לישראל. בשלב ראשון, אם מצא הממונה כי התלונה שהוגשה מוצדקת, מודיע הוא על פתיחה בחקירה ומזמין את הצדדים הנוגעים בדבר להגיב לתלונה. בשלב מאוחר יותר, מקבל הממונה החלטה מקדמית האם נמצא היצף, נזק למתלונן וקשר סיבתי, המצדיק חיוב בערובה זמנית על יבוא הטובין לישראל.

לאחרונה ניתן פסק-דין על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בנושא החלטת הממונה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת מקור הפורמייקה היא יצרנית ישראלית של לוחות MDF ולוחות סיבית מצופים בנייר מלמין. החברה הגישה תלונה לממונה על היטלי הסחר וטענה כי מתקיים יבוא בהיצף של הטובין מספרד ופורטוגל, הגורם לה נזק.

הממונה מצא כי התקיים יבוא בהיצף, נזק למתלונן וכן קשר סיבתי בין ההיצף לנזק, אך בחר שלא לחייב בערובה זמנית את היבוא, משום שנגד המתלונן נפתחה חקירה פלילית על ידי רשות המסים, ועד לפרסום ממצאיה אין ודאות כי הנתונים שמסר במסגרת התלונה, היו נכונים.

יבואן של הטובין הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים וביקש להורות על הפסקת החקירה, לאור החשדות נגד המתלונן. היבואן טען כי אין טעם להמשיך ולקיים את החקירה, עד אשר תתברר תוצאת החקירה הפלילית נגד המתלונן, היות והדבר יצריך ממנו ומן המדינה משאבים רבים, שיתכן ויושקעו לחינם. עוד טען היבואן כי המשך החקירה עשוי לגרום לו נזק של בריחת לקוחות ופגיעה במוניטין.

מנגד טען הממונה על היטלי הסחר כי על פי החוק מחוייב הוא להמשיך ולנהל את החקירה ולהגיש ממצאים סופיים לועדה המייעצת לשר התמ"ת, בין אם הוטלה ערובה זמנית ובין אם לאו. עוד טען הממונה כי החוק קובע לוח זמנים לפיו החקירה חייבת להסתיים בתוך 18 חודשים וזהו נימוק נוסף מדוע אין באפשרותו להשהות את החקירה בשלב זה.

פסק-הדין בעתירה:

בית המשפט קבע כי חוק היטלי סחר מאפשר לערער על החלטות שונות שמתקבלות על ידי הממונה או על ידי שר התמ"ת, כאשר מדובר בהחלטות שהן בעלות אופי סופי, כמו למשל- החלטה על אי-פתיחה בחקירה, החלטה על ערובה זמנית, החלטה על היטל סופי וכו'.

בית המשפט קבע כי תוך כדי הליך החקירה קיימות החלטות ביניים רבות של הממונה שהחוק עצמו אינו מאפשר לערער עליהן. למשל- החלטה להמשיך את החקירה, החלטה להגיש ממצאים סופיים לועדה המייעצת. החלטות מסוג זה, קבע בית המשפט, ניתנות לשינוי באמצעות גורמים נוספים מלבד הממונה ולכן אין אפשרות לעתור כנגדן.

בית המשפט ציין כי החלטה להטיל ערובה זמנית, על אף שהיא זמנית באופייה, שונה מהחלטות ביניים אחרות בכך שיש לה אופי "אכיפתי", היות ויבואנים נדרשים להפקיד כספים ברשות המכס לצורך שחרור הטובין. לכן, על החלטה כזו להטיל ערובה זמנית- מאפשר החוק לערער.

בית המשפט דחה את טענת היבואן כי קביעת הממונה בשלב זה כי מתקיים יבוא בהיצף עשויה לגרום לו נזק ולכן מצדיקה זכות ערעור. בית המשפט ציין כי אם החוק אינו מאפשר ערעור על הממצאים הסופיים של הממונה (כל עוד לא אומצו ולא הוטל היטל על ידי שר התמ"ת), וברור שהממצאים הסופיים הם "עליית מדרגה" לעומת ממצאי הביניים, אזי אין הצדקה לתת זכות ערעור על ממצאי הביניים, כל עוד אין בצדם סעד "אכיפתי".

בית המשפט אימץ את טענת הממונה כי על פי החוק החקירה חייבת להימשך גם אם לא הוטלה ערובה זמנית, וקבע כי עובדה זו שומטת את הקרקע מטענת היבואן כי המשך החקירה יסב לו ולמדינה נזקים בדמות בזבוז רב של משאבים.

בסופו של דבר, דחה בית המשפט את העתירה וחייב את היבואן בהוצאות של 20,000 ש"ח, מחצית לטובת הממונה ומחצית לטובת חברת מקור הפורמייקה.

[עת"מ (ירושלים) 15812-07-11 מזונית י.ש.ר.ל. בע"מ נ' הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת ואח', פסק-דין מיום 11.9.11, השופט סובל. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד אגמון ושות'. לממונה על היטלי הסחר- פרקליטות מחוז ירושלים. למקור הפורמייקה- עו"ד שדות ושות'].

הערות:

מאחר והממונה על היטלי הסחר במשרד התמ"ת הוא גורם מקצועי והחלטותיו מתקבלות על בסיס ראיות וחקירה המתבצעת על ידו, בתי המשפט לעניינים מנהליים אינם נוטים, לרוב, להתערב בהחלטותיו, אלא אם נמצא בהן חוסר סבירות קיצוני.

למשל, לפני כשנתיים החליט הממונה להטיל ערובה זמנית נגד יבוא של ניילון נצמד מטורקיה והאיחוד האירופי, ועתירת היבואנים נדחתה משיקולי מאזן הנוחות (כלומר הנזק שייגרם למתלונן, לפי בית המשפט אם תבוטל הערובה, גדול מהנזק שייגרם ליבואנים אם הערובה תישאר על כנה - עת"מ (ירושלים) 1706/09 מ.ש.ק. אלמור בע"מ ואח' נ' הממונה לפי חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה ואח' (אוקטובר 2009).

יחד עם זאת, במקרה אחר שניתן לפני כשנה, הטיל הממונה ערובה זמנית נגד יבוא של יריעות ביטומניות מאיטליה ויוון. היבואנים הגישו עתירה וטענו כי לא היו די נתונים ביחס למחירים ביוון. ובית המשפט קיבל את הטענה וביטל את הערובה הזמנית ביבוא מיוון, והותיר על כנה את הערובה הזמנית ביבוא מאיטליה (עת"מ (ירושלים) 12957-06-10 ביטום בע"מ ואח' נ' הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת ואח' (אוגוסט 2010).

באותו התיק הוגשה עתירה נוספת ביולי 2011, ועתירה זו נמחקה לאחרונה בהסכמת הצדדים היות ובית המשפט ציין כי טרם הוחלט האם להטיל היטל סופי והעניין תלוי ועומד בועדה המייעצת (עת"מ (ירושלים) 2270-07-11 ביטום בע"מ ואח' נ' הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת ואח' (6.9.11)).

מקרה נוסף המראה את מידת ההתערבות המצומצמת של בית המשפט בהחלטות הנוגעות להיטלי סחר, ניתן לפני כחצי שנה, במסגרת עת"מ (ירושלים) 4216-02-11 עמותת מחזור איכות ואח' נ' משרד התמ"ת ואח' (פברואר 2011). באותו מקרה נפתחה חקירה להטלת היטל בטחה ביצוא על ידי שר התמ"ת, והיצואנים טענו בבית המשפט כי ההליך מתנהל תחת חיסיון רחב מדי וביקשו את הסרתו. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי מדובר בעתירה מוקדמת שכן טרם ניתנה החלטת השר, ולכן אין עילה להתערבות בחקירה בשלב זה.


האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il