רקע: תובע הגיש תביעה נגד בית המכס נתב״ג להשבת תכשיטי זהב במשקל כולל של 8 ק״ג, אשר לא הצהיר עליהם ונתפסו במהלך ביקורת שעבר התובע במסלול הירוק.
עובדות המקרה: בחודש מאי 2019 חזר התובע מטורקיה, עבר במסלול הירוק בנתב״ג, כאשר בבדיקת הכבודה שבאמתחתו נתגלה כי הוא נושא תכשיטי זהב במשקל כולל של 8 ק״ג, ובשווי לסוחר (לא לצרכן) של כ-250,000 דולר. הואיל וכך, ובהתאם לפקודת המכס, התכשיטים נתפסו על-ידי פקיד מכס.
התובע נחקר פעמיים במכס, ומסר גרסאות סותרות ביחס למקור התכשיטים ועבור מי הם נועדו; כמו כן מסר גרסה לפיה הוא אינו מכיר את המסלול הירוק והאדום בנתב״ג או את התהליך המתאים להבאת התכשיטים.
לאור האמור, הודיע בית המכס לתובע כי התכשיטים מחולטים בהתאם לפקודת המכס. בנסיבות הללו, הגיש התובע לאחר חודשיים תביעה כנגד מכס נתב״ג, להשבת תכשיטי הזהב לידיו.
טענות הצדדים: לטענת התובע, הוא שילם לחברה טורקית עבור התכשיטים סך של 230,549 דולר. עוד הוא טוען, כי עבר במסלול הירוק ולא במסלול האדום שכן סבר בתום לב כי לאחר שעבר במכס הטורקי הוא אינו חייב במכס בישראל. לבסוף התובע טען כי מסר גרסאות סותרות בחקירה משום שפחד; שההחזקה בתכשיטים היא חוקית ואף הציע לשלם את גובה המס וסכום כופר.
הנתבעת, רשות המכס, הכחישה את טענות התובע, ולמעשה טענה כלפיו כי הוא ניסה להבריח את התכשיטים לישראל, כאשר בגין כך - מתנהלת נגד התובע חקירה פלילית. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת לא עמד בנטל ההוכחה להראות שייבוא התכשיטים והעשייה בהם הייתה כדין, כאשר עצם המעבר במסלול הירוק מקים את אלמנט הכוונה להברחת התכשיטים, ומשכך - התפיסה והחילוט שביצעה הנתבעת בתכשיטים הינם חוקיים.
בנסיבות הללו, בית המשפט נדרש להכריע האם התובע עמד בנטל ההוכחה להראות שהמכס בתכשיטים שולם או שהעשייה בתכשיטים הייתה כדין. כלומר, השאלה שעמדה לדיון הייתה האם פעולות התובע היו חוקיות.
הכרעת בית המשפט: בית המשפט דחה את תביעת התובע. ראשית קבע בית המשפט כי התובע לא ניסה לסתור או להפריך את עילות החילוט מושא הודעת פקיד המכס. בהינתן שנטל ההוכחה הוטל על כתפיו, הרי שהימנעותו של התובע מלעשות כן, הינה מוקשית ויש בה אינהרנטית כדי להביא לדחיית תביעתו שכן הנטל המוטל עליו לא הורם. למעלה מן הצורך, קבע בית המשפט כי ממילא עילות חילוט התכשיטים על-ידי המכס אכן מתקיימות - בבחירתו שלא להצהיר על 8 ק״ג תכשיטי זהב, בשווי 230,000 דולר, שנשא עמו בכניסה לישראל, תוך שהוא עובר במסלול הירוק, מעלה כי בנסיבות העניין מדובר בטובין מוברחים (יש להצהיר בסכום מעל 200 דולר).
שנית, עצם המעבר של התובע במסלול הירוק, מבלי שהצהיר על התכשיטים, מהווה הצהרה כוזבת כאמור בפקודת המכס.
בית המשפט התייחס לעצם נכונות התובע לשלם את המכס בדיעבד, בצירוף כופר, ודחה אפשרות זו שכן מדובר בטובין בעל שווי רב, כאשר הסנקציה שהפעיל בית המכס היא סבירה, והרציונל מאחוריה הרתעתי. בנסיבות הללו, דחה כאמור בית המשפט את התביעה, והשית על התובע הוצאות משפט לטובת המדינה בסך 2,500 שקל.
ת.א. (ת״א) 50081-07-19 (פורסם בנבו, 23.10.2022) את התובע ייצג עו״ד נאים גאנם; את הנתבעת ייצגה פרקליטות מחוז תל אביב.
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979.