בית משפט בישראל אינו חובב של תניית שיפוט המופיעה בשטר מטען

לא התקבלה דעתה של חברת שילוח מגרמניה, שטענה שתביעה שהוגשה נגד כל שרשרת ההובלה, לרבות שתי חברות ספנות, צריכה להתברר בהונג קונג


00:00 ,13.06.2012 מאת: עו"ד גיל נדל, גלעד פז

סכסוכים משפטיים בתחום הסחר הבינלאומי קשורים, מטבע הדברים, למספר רב של מדינות. כאשר צד מסוים מעוניין לתבוע צד אחר, מתעוררת שאלת המקום הראוי (מבחינת בית משפט של איזו מדינה) להגשת התביעה.

גורמים רבים בשרשרת ההובלה והשילוח דואגים לבטח את עצמם מבעוד מועד, באמצעות הוספת תניית שיפוט בשטר המטען או במסמך אחר, המחייבת במקרה הצורך התדיינות משפטית רק במדינה אחת הנוחה להם.

בתי המשפט בארץ אינם אוהדים של תנייה כזו, משום שהיא שוללת מהם את סמכות השיפוט כאשר לסכסוך קיימות זיקות למדינת ישראל. לכן, בתי המשפט נוהגים לבחון היטב את התנייה ומבדילים בין תניית שיפוט מקבילה, שאינה שוללת התדיינות במדינת ישראל, לבין תניית שיפוט ייחודית, הקובעת מקום שיפוט אחד ויחיד.

לאחרונה, עלה לדיון נושא זה בבית המשפט המחוזי בחיפה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

מדובר בתביעה העוסקת בנזקים שנגרמו למטען שנשלח לישראל. התביעה הוגשה נגד כל המעורבים בשרשרת ההובלה, לרבות שתי חברות ספנות ועוד. התביעה הוגשה בישראל.

חברת השילוח מגרמניה בשם שנקר טענה שלפי שטר המטען, המהווה את חוזה ההובלה בין הצדדים, סמכות השיפוט הייחודית לדון בתביעה היא לבית המשפט בהונג קונג.

בית משפט השלום בחיפה דחה את הטענה וקבע שלשון התנייה לא מונעת הגשת תביעות במדינת ישראל. שנקר ערערה לבית המשפט המחוזי בנושא.

החלטת בית המשפט בערעור:

רשמת בית המשפט המחוזי תמר שרון-נתנאל ניתחה את לשון התנייה בשטר המטען, שקבעה כי סכסוכים יוכרעו בבתי המשפט בהונג-קונג:

"The contract evidenced by or contained in this Bill of Lading shall be governed by and construed in accordance with Hong Kong law and, save as may be compulsorily applicable under the local law of the place of loading or that of discharge, any dispute arising hereunder shall be determined in the Courts of Hong Kong to which jurisdiction both the Marchant and the Carrier irrevocably agree to submit".

בית המשפט הגיע למסקנה שלא מדובר בתניית שיפוט ייחודית, משום ש: א. היא אינה מציינת את זהות בית המשפט הספציפי בהונג-קונג (כלומר באיזו עיר); ב. היא אינה שוללת התדיינות בבתי משפט אחרים מחוץ להונג-קונג; ג. היא מאפשרת לפחות מקרה אחד בו ההתדיינות לא תהיה בהונג-קונג.

למרות הקביעה שלא מדובר בתניית שיפוט ייחודית, נדרש בית המשפט להכריע לאיזה מדינה רוב זיקות הסכסוך. בית המשפט ציין כי הניזוק והמוביל מצויים בישראל, ואילו חברת השילוח היא מגרמניה (ולא מהונג קונג). אי לכך דחה בית המשפט את טענת המשלח, כי הוא חברה בת של משלח מהונג קונג, היות והדבר לא הוכח בתצהיר.

שיקול נוסף שהנחה את בית המשפט, היא שהפניית הדיון להונג קונג תגרור את סילוק התביעה על הסף בשל התיישנות.

עוד נקבע, שגם אם יוכרע שהדין החל על הסכסוך הוא הדין מהונג קונג, אין זה מונע את קיום ההתדיינות בישראל והוכחת תוכנו של הדין הזר.

לכן נדחה הערעור. חברת שנקר חויבה בתשלום הוצאות משפט של כ-11,500 שקל.

 

________________

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il