בית משפט קבע שניתן לצרף חברה מחו"ל לכתב תביעה בישראל

יבואנית מזון מישראל תבעה חברה אנגלית ומשלח ימי בטענה שניזוק משלוח של אפונה קפואה שהזמינה מאנגליה


00:00 ,01.03.2012 מאת: עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

לאחרונה, עלתה לדיון בבית המשפט השאלה האם ניתן לתבוע בארץ, יצרן זר של מוצרי מזון, כאשר מהות התביעה היא נזק למוצרים שהתרחש במהלך הובלה לישראל.

בית המשפט הכריע כי היצרן הזר הוא בעל דין דרוש ונחוץ לבירור התביעה ולכן אפשר לתובע, היבואן, לשלוח אליו את כתב התביעה לאנגליה ולצרפו כנתבע.

מדובר בהחלטת ביניים כאשר כעת יצטרך היצרן הזר להתגונן לגופה של התביעה, או לבקש את ביטול החלטת בית המשפט.

משלוח של אפונה קפואה נשלחה מחברה באנגליה ליבואן ישראלי בדרך הים באמצעות חברת ספנות. עם הגיעו לישראל התברר כי המשלוח ניזוק. היבואן, חברת פרי הגליל, הגיש תביעה נגד היצרן הזר באנגליה ונגד חברת הספנות וטען שמדובר ברשלנות, כיוון שהמשלוח לא נשמר בקירור המתאים.

מכיוון שצירוף נתבע זר בתביעה שהוגשה במדינת ישראל טעון אישור בית המשפט,.

כאשר התביעה כוללת נתבע זר שמקום מושבו מחוץ לישראל, הכלל הינו כי לא ניתן לשלוח אליו את כתב התביעה. למעשה, כלל לא ניתן לתבוע אותו בבית משפט ישראלי, אלא אם התקבל אישור בית המשפט. על כן ביקש היבואן לצרף את החברה מאנגליה לתביעה

התקנות אלו מונות שורה של מקרים בהם ניתן לצרף לתביעה נתבע זר, ביניהן חוזר שנחתם בישראל, חוזה שהופר בישראל ותנאים נוספים.

במקרה שלפנינו, ביקשה חברת פרי הגליל לצרף את חברת H. TAYLOR הבריטית לתביעה, היות ולפי הטענה החוזה בין הצדדים הופר בארץ. לטענת התביעה, החברה מאנגליה לא נתנה הוראות מתאימות למוביל הימי כיצד לשמור על המטען בעת ההובלה ובשל כך נגרמה הטעות.

השופט אביהו גופמן מבית משפט השלום בחדרה קיבל את הטענה וקבע שלכאורה, בשלב מקדמי זה עושה רושם שהחוזה הופר בארץ. השאלות המהותיות בנושא, קבע, כגון האם החוזה אכן הופר ומי משתי הנתבעות אחראית להפרתו מבין המוביל הימי, או היצואן הזר, יתבררו רק במסגרת ההליך עצמו.

בית המשפט הגיע למסקנה כי החברה האנגלית היא בעלת דין ראויה לפי מבחן נוסף: בחינת האם, בהנחה וחברה זו היתה בישראל, היה נכון לצרף אותה לתביעה.

השופט גופמן קבע כי היות והחברה האנגלית מכרה את האפונה לחברת פרי הגליל, הרי שהיא נתבעת נכונה וראויה במקרה זה.

לאחר שבית המשפט קבע כי מוקנית לו סמכות לדון בתביעה נגד החברה באנגליה, עבר הוא לדון במבחן נוסף, המכונה "מירב הזיקות", שמטרתו לבדוק האם הפורום הראוי לניהול ההליך הוא במדינת ישראל.

במקרה שלפנינו, קבע בית המשפט כי היות ומקום מושבן הן של התובעת והן של המוביל הימי הוא בישראל, הסחורה שנשלחה היתה אמורה לקדם את עסקיה של היבואנית בישראל ומקום גילוי הפרתו החוזה הוא בישראל. מכאן, הרי שמירב הזיקות בסכסוך הינן לישראל ולא לבריטניה. אי לכך, הורה השופט על שליחת כתב התביעה ליצואן באנגליה, לאחר שיתורגם לשפה האנגלית.

 

_________________________

 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il