האם ניתן להגן על מידע שאינו נחשב כסוד מסחרי?

בעל מרפאה לטיפול בבעיות עור תבע זוג משקיעים, לאחר שחוזה ביניהם להשקת טיפול חדיש לא יצא לפועל והם בכל זאת הקימו מרפאה שהשתמשה בשיטת הטיפול בהונגריה


00:00 ,04.01.2011 מאת: עו"ד גיל נדל, קידר הללי

לאחרונה, ניתן פסק-דין על ידי בית משפט השלום בירושלים, במסגרתו חייב בית המשפט זוג משקיעים לפצות בעל מרפאה לטיפול בבעיות עור ב-200 אלף שקלים, תוך קביעה כי זוג המשקיעים הפר התחייבות בכתב שלא לעשות שימוש במידע שקיבל מבעל המרפאה, בכך שהקים מרפאה דומה בהונגריה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים: בשנת 2004 נערכה פגישת עסקים בין ד"ר לרפואה, שהוא בעלים של מרפאה לטיפול בבעיות עור באמצעות פוטותרפיה (טיפול בעזרת קרני אור) לבין זוג משקיעים, במטרה לבחון אפשרות של הקמת מיזם משותף של מרפאה בחו"ל. במהלך המשא ומתן, חתמו זוג המשקיעים על הסכם סודיות ואי תחרות למשך חמש שנים שהציג בפניהם בעל המרפאה ובו פיצוי מוסכם על סך 200 אלף דולרים.

לטענת בעל המרפאה, הייחוד של מרפאתו נעוץ בכך שבמהלך הטיפול נעשה שימוש בנורות מסוג מסוים, שהינן בטוחות לשימוש יותר מהנורות בהן מקובל להשתמש במרפאות פוטותרפיה אחרות. הפעלת המרפאה בדרך זו, חוסכת את הצורך בליווי רופא צמוד ומובילה לחיסכון משמעותי בעלויות הפעלתה.

לבסוף, ההתקשרות בין הצדדים לא יצאה אל הפועל, והמחלוקת נתגלעה כאשר לטענת בעל המרפאה, הקים זוג המשקיעים מרפאה העוסקת בריפוי בפוטותרפיה בהונגריה, בניגוד להתחייבותם שלא להקים מרפאה גם בחו"ל למשך חמש שנים.

בעל המרפאה טען כי, זוג המשקיעים, בעצם הקמת המרפאה בהונגריה, הפר את הסכם הסודיות ואי התחרות ובכך התעשר שלא כדין על חשבונו. עוד נטען על ידו כי המשקיעים ניהלו עימו משא ומתן שלא בתום לב וכי הם חייבים לפצותו בסכום הנקוב בהסכם או בסכום אחר שישקף את נזקו.

מנגד, טוען זוג המשקיעים כי אין כל ייחוד או סוד מסחרי באופן בו פועלת מרפאתו של בעל המרפאה, וכי הסודות אשרלטענתו מייחדים את מרפאתו הינם מידע המצוי בידיעת הכלל או הניתן לגילוי בנקל. עוד נטען על ידם כי התנאי בחוזה האוסר עליהם לפתוח מרפאה בחו"ל למשך חמש שנים, גם כזו שאינה דומה למרפאת בעל המרפאה, נוגד את חוק יסוד: חופש העיסוק, ודינולהתבטל.

בתגובה טען הד"ר כי, דרך הפעלת המרפאה היא כתוצאה מרעיון שהגה, הנובע מידע רחב בתחום רפואת העור וחיבור של מספר פיסות מידע לרעיון מגובש אחד. על כן, טען כי על אף העובדה שכל אחת מפיסות המידע אותן הפך בסופו של דבר לאותו "רעיון" הייתה נגישה לציבור, חיבורן למכלול אחד ולרעיון אחד היה פרי מוחו.

אשר לפיצוי שתובע בעל המרפאה, טענו המשקיעים זה נקבע ללא כל יחס סבירלנזק שניתן היה לראותו בעת חתימת ההסכם, וכי גם אם ייקבע כי התובע זכאי לפיצוי, ישלהפחיתו באופן משמעותי.

בית המשפט קבע כי בעל המרפאה פעל באופן שאינו ידוע לכל, ואף אם דרך הפעלת המרפאה אינה עולה כדי סוד מסחרי כמשמעה בחוק, יש אינטרס לגיטימי של בעל עסק שלא יעתיקו את דרכי פעולתו בהפעלת עסקו.

עוד נפסק כי, התחייבות זוג המשקיעים שלא לפתוח מרפאה בתחום של ריפוי עור באמצעות אור התבקשה, על מנת להבטיח כי לא יועתק מודל המרפאה ולא תפתח מרפאה בלעדיו. בפועל, נקבע כי זוג המשקיעים הפר את הסכם הסודיות ואי-התחרות בעצם הקמת המרפאה בהונגריה.

עוד קבע בית המשפט כי, אין מדובר בפגיעה בחופש עיסוקם של זוג המשקיעים, מאחר ואין מדובר בהסכם שנחתם בין עובד ומעביד אלא בין שני צדדים שווי מעמד ששקלו לפתוח עסק משותף, והעובדה כי המשקיעים אינם עוסקים בחייהם בתחום רפואת העור אלא משקיעים שחיפשו אפיק להשקעה, מביאות לכך שהפגיעה בחופש העיסוק שלהם עקב ההסכם היא מוגבלת ומידתית, מה גם שבעל המרפאה אינו צד בעל מעמד גבוה וחזק לעומת המשקיעים.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי יש לבחון את סבירותו של ההסכם המגביל, ובכלל זה את היקפו, משך הזמן שיחול וכן את תיחומו הגיאוגרפי.

בהמשך לכך, קבע בית המשפט כי, תקופה של חמש שנים, כפי שנקבעה בהסכם בין הצדדים, חורגת מההגנה על האינטרס הלגיטימי של בעל המרפאה, מה גם שההסכם אסר הקמת כל מרפאת עור, לא רק כזו שבה מתבצע טיפול דומה לשל בעל המרפאה. יחד עם זאת, מאחר והמשא ומתן נערך בעניין הקמת מרפאה בחו"ל, נפסק שאיסור להקים מרפאה בחו"ל הוא איסור סביר.

בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את תביעת בעל המרפאה, אך לאור זאת שההסכם והמגבלות שבו חרגו מן הסביר, הפחית בית המשפט את הפיצוי המוסכם מ-200 אלף דולרים ל-200 אלף שקלים בלבד, וחייב את אחד המשקיעים בתשלום הפיצוי (הקשר של המשקיע השני להקמת המרפאה לא הוכח ולכן לא חויב בתשלום פיצוי). בנוסף, חייב בית המשפט את אחד המשקיעים בתשלום שכר טרחת עו"ד לבעל המרפאה בסך כולל של כ-50 אלף שקלים.

(ת.א. (שלום ירושלים) 2764-07 גיל טבע נ' ד"ר יאיר גורביץ ואח', השופטת עירית כהן, פסק-דין מיום 23.11.10. ב"כ הצדדים - בעל המרפאה יוצג ע"י עו"ד עז אלדד; המשקיעים יוצגו ע"י עו"ד אמנון גלברט ועו"ד עמית כהן).

הערות ומסקנות:

במקרה זה, התעקשות בעל המרפאה להחתים את צמד המשקיעים על חוזה גרמה לכך שבית המשפט חייב אותם בפיצוי, חרף העובדה שספק אם המידע אליו נחשפו מהווה סוד מסחרי. במקרה שכזה, בו המידע אינו מהווה באופן מוכח סוד מסחרי, היעדר חוזה בכתב היה יכול לעמוד בעוכריו של בעל המרפאה.

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il