ההובלה בינלאומית, התביעה (לפעמים) מקומית

נזקים למטענים שיובאו מחו"ל הינם בעלי זיקה למדינות רבות. בית משפט בחיפה דחה לאחרונה בקשת משלחת גרמנית לברר את הסוגיה בבית משפט בהונג קונג


00:00 ,05.03.2012 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

תביעות העוסקות בנזקים למטענים שהגיעו בהובלה בינלאומית הן מטבען בעלות זיקות למדינות רבות. כשמוגשת תביעה בגין נזק למטען, קיימת חשיבות רבה לשאלה באיזו מדינה היא הוגשה; לא רק משיקולי עלות, אלא גם משיקולים של החוק החל על הסכסוך, ההלכות המשפטיות הנהוגות באותה מדינה, ועוד.

לכן נוהגים מובילים ימיים ומשלחים בינלאומיים לציין בשטר המטען תניית שיפוט, הקובעת היכן ניתן להגיש תביעות במקרה של נזק.

בתי המשפט בארץ עוסקים לעיתים בשאלות פרשנות הנוגעות לתניות אלה, ובראשן האם מדובר בתניית שיפוט בלעדית, הקובעת מקום שיפוט אחד, שאין בלתו, או שמדובר בתניית שיפוט מקבילה, שאינה מונעת הגשת תביעות במקומות אחרים.

מקרה כזה עלה לדיון לאחרונה בבית המשפט בחיפה, במקרה בו משלחת בינלאומית מגרמניה ביקשה למחוק את התביעה נגדה וטענה ששטר המטען קובע שהתביעות יוגשו בהונג קונג. בית המשפט בחן את לשון התנייה וקבע שהיא לא מונעת הגשת תביעות גם במדינת ישראל.

המדובר בחברת שטראוס, שייבאה 900 שקי אבקת חלב. עם הגעת המטען לישראל התגלה בו נזק, עליו פוצתה שטראוס מחברת הביטוח שלה, מגדל.

חברת הביטוח הגישה תביעה נגד כל הגורמים המעורבים בשרשרת ההובלה, לרבות חברת שילוח בינלאומי מגרמניה, שהיתה מופקדת על העברת המטען מנמל המבורג בגרמניה לנמל חיפה.

חברת השילוח הגרמנית טענה כי מכוח שטר המטען, סוכם כי בכל סכסוך הנוגע למטען, התביעה תוגש אך ורק בבית המשפט המוסמך בהונג קונג ולכן ביקשה לדחות את התביעה.

מנגד טענה מגדל שמדובר בתניית שיפוט מקבילה. כלומר, כזו שמאפשרת תביעה בהונג קונג, אך לא מונעת את בירור התביעה במקומות אחרים.

השופטת תמר נאות פרי ניתחה את לשון התנייה בשטר המטען וקבעה שלדעתה לא מדובר בתניית שיפוט ייחודית. כלומר, כזו הקובעת מקום שיפוט אחד שאין בילתו. נוסח התנייה, נקבע, מראה שמדובר בתניית שיפוט מקבילה, שאינה מונעת התדיינות גם במקומות שיפוט אחרים.

בית המשפט הגיע למסקנה זו לאור שבשטר המטען לא נעשה שימוש במילים המייצגות בלעדיות, כמו "exclusive", "only", וכו', וקבע כי כשיש ספק, ככל הנראה לא מדובר בתניית שיפוט בלעדית.

בנוסף ציינה השופטת נאות פרי שהמשלחת מגרמניה לא ציינה מה מקום עסקיה המרכזי, ויש לכך חשיבות בשאלת הפרשנות הנוגעת לאופי תניית השיפוט.

עוד נקבע שאם המשלחת מגרמניה חפצה להוכיח שלמרות הניסוח בשטר המטען סוכם על מקום שיפוט בלעדי, הרי שהיא נכשלה בהוכחה.

לכן נדחתה בקשת המשלחת. התביעה תמשיך להתברר גם נגדה, במדינת ישראל. המשלחת הגרמנית חויבה בהוצאות משפט בסך 2,500 שקל.

 

_______________________

 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il