היזהרו מזיופים

יבוא מוצרים מחו"ל טומן בחובו סיכון לזיופים, כשהאחריות מוטלת על כתפיו של היבואן. כך תימנעו מאי נעימות וקנס כבד


00:00 ,04.11.2012 מאת: עו"ד גיל נדל, גלעד פז

בעלי עסקים רבים מייבאים לישראל מוצרים לצורך מכירתם בארץ, כגון מוצרי הלבשה, הנעלה, שעונים, תכשיטים, מוצרים ספורטיביים, צעצועים ועוד. אחת הסוגיות שעל היבואן לתת עליהן את הדעת הינה סימני המסחר. בישראל, כמו במדינות נוספות בעולם, רשומים סימני מסחר רבים, המקנים הגנה לבעלי הסימן כנגד יבוא שאינו מורשה הנושא את הסימן. כלומר, יבוא של סחורה מזויפת, שיוצרה שלא ברשותו של בעל הסימן. תכליתם של סימני המסחר היא להגן על זכויותיהם הבלעדיות של יצרני מותגים שונים לעשות שימוש במותג המזהה את המוצר.

בדרך כלל, לכל מותג קיים בישראל יבואן בלעדי אחד. בעלי עסקים קטנים מחפשים לעיתים פתרונות ליבוא מוצרים מקוריים ביבוא מקביל (כלומר, לא ישירות מהיצרן), דבר שמיטיב עם הצרכנים משום שהוא פותח את המותג לתחרות ומביא לירידת מחירים.

הסכנות האורבות ליבואן המתחיל:

 כאשר בעל עסק קטן מייבא לישראל מוצרים אשר עליהם קיים סימן מסחר, או מוצרים הנושאים סימן הדומה לסימן מסחר רשום, עומד בעל העסק בפני מספר סכנות.

  1. שרשות המכס תתפוס את המשלוח ולא תסכים לשחררו עד שתתקבל עמדת בעל סימן המסחר; האם מדובר בסחורה מזויפת המפרה את זכויותיו, אם לאו.
  1. שבעל סימן המסחר, או נציגו בישראל, יגיש תביעה נגד בעל העסק הקטן, היבואן, בסכומים של עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים, אף אם המוצרים המזויפים לא נכנסו לישראל והם מעוכבים במכס.

בעניין זה ניתן לציין כי חוק עוולות מסחריות מאפשר, בסעיף 13, פיצויים של עד מאה אלף שקל לכל הפרה, גם ללא הוכחת נזק, ותובעים רבים נוטים לעשות שימוש בסעיף זה בתביעתם.

בעל עסק קטן יכול לטעון, כמובן, שמדובר במוצרים מקוריים ולא מזויפים, שיובאו ביבוא מקביל. אך אם בעל המותג או היבואן הרשמי, אשר הם בעלי המומחיות לעניין, יטענו להיפך, יעמוד בעל העסק הקטן בפני משוכה לא קלה ויהיה עליו להוכיח את שרשרת רכישת המוצר כולה.

לעיתים, בעל עסק קטן נאלץ להתפשר בתביעה שכזו, משום שעלויות התדיינות בבית משפט במשך שנים רבות עשויות להרתיע מניהול המשפט, משום שבדרך כלל, לבעל סימן המסחר יש אמצעים רבים והוא אינו חושש מהשלכות ההליך.

התופעה של ייצור מוצרים מזויפים - כאלו הנושאים סימן מסחר ללא רשותו של בעל הסימן - היא נפוצה בעיקר במדינות המזרח הרחוק. לכן על בעלי עסקים קטנים להיות ערים לכך.

במידה וכבר הוגשה תביעה, פתח מילוט אפשרי לבעל העסק הקטן הוא לטעון ליבוא מפר בתום לב. כלומר, שהסחורה המזויפת מקורה בטעות של הספק בחו"ל, שהכניס למשלוח סחורה שלא הוזמנה. כמובן שבתי המשפט לא יקבלו טענה כזו בעלמא, מבלי לבחון האם היא נתמכת בראיות. לכן מומלץ להציג את מסמכי ההזמנה, שיוכיחו שאותה סחורה לא הוזמנה וניתן, אולי, לדרוש גם מכתב התנצלות מהספק, אף שמשקלה של ראייה כזו אינו רב.

כך, למשל, פסק לאחרונה בית המשפט המחוזי בנצרת, כי על רשת הסופרמרקטים ביג זול ישראל (1997) בע"מ לשלם לקבוצת הכדורגל הבריטית מנצ'סטר יונייטד פיצויים בסך 22 אלף שקל (בעוד סכום התביעה המקורי עמד על 75 אלף שקל) עקב יבוא משלוח של כ-2,000 מוצרים מזוייפים, שכלל כ-120 כדורי רגל ועוד כ-1,800 גרביים הנושאים סימני מסחר הדומים עד כדי הטעייה לסימני המסחר של מנצ'סטר יונייטד.

המשלוח המפר נתפס על ידי רשויות המכס בחיפה, שיידעו את היבואנית הרשמית של מוצרי מנצ'סטר יונייטד בישראל, חברת וואי. פי. אל - ידיעות הוצאה לאור וזכיינות בע"מ. הנתבעים טענו להגנתם כי המוצרים המפרים יובאו על ידם לישראל בתום לב וכי הם שורבבו להזמנה בלא ידיעתם על ידי הספק הסיני, במקום מוצרים אחרים שהוזמנו על ידם ולא סופקו.

יצוין כי בטרם מתן פסק הדין , ספגה ביג זול את עלויות האחסנה וההשמדה של המוצרים המפרים, בסך של 8,352 שקל, ולכן בית המשפט לא התרשם מטענת היבוא בתום לב.

שאלת תום הלב ביבוא מוצרים מזויפים היא שאלה עובדתית, שמוכרעת בנסיבות כל מקרה לגופו. בניגוד לתביעת מנצ'סטר יונייטד, הנה דוגמה למקרה שבו התקבלה טענת תום הלב.

מדובר במשלוח שיובא לישראל על ידי חברת בלונים ושעשועים בע"מ וכלל סחורה מפירה של שלל מותגים, כגון לואי ויטון, רולקס, קרטייה ואחרים. גם משלוח זה נתפס על ידי המכס, עקב היותו משלוח המכיל סחורה מפרה וגם במקרה זה הוגשו תביעות כנגד חברת בלונים ושעשועים בע"מ וכנגד בעליה עקב יבוא הסחורה המפרה.

בית המשפט קיבל את טענתם של בעליה של רשת בלונים ושעשועים, על כך שהסחורה המפרה שורבבה למשלוח על ידי הספק הסיני בלא ידיעתה ולכן דחה את התביעות כנגדה לחלוטין ולא חייב אותה בפיצוי כספי לבעל הזכות (אך הסחורה הושמדה).

בית המשפט השתכנע שהיבוא המפר היה בתום לב, משום שהיבואן עסק בצעצועים ומשחקים לילדים, בעוד המוצרים המזויפים היו שלא מתחום עיסוקו הקבוע. על גבי המוצרים המזויפים, או על גבי אריזתם, לא הופיע שמו של היבואן. לכן, במקרים אלה הצליח היבואן להוכיח את היעדר הקשר בינו לבין הסחורה המזויפת.

מספר עצות זהב ליבואן המתחיל:

הכר את הספק. לאור מגמת אי-האחידות בפסיקה, מומלץ לבעלי עסקים קטנים המבקשים לייבא מוצרים לישראל לנהוג במשנה זהירות ולוודא היטב מה הם מייבאים ולא פחות חשוב מכך, ממי הם מייבאים.

יבוא של מוצרים מזויפים לישראל, אפילו בטעות, עלול להעמיד את היבואן בפני תביעות משפטיות, שתוצאותיהן עלולות להיות הרות אסון מבחינתו. זאת משום שגם אם היבואן הינו תם לב ולא הזמין את המוצרים המזויפים, לא תמיד יוכל הוא להוכיח זאת לשביעות רצונו של בית המשפט.

גם אם בעל העסק יטען שלא ידע וכי מקור הסחורה המזויפת הוא בטעות של הספק, הרי שאין אפשרות פרקטית להגיש תביעה נגד הספק הזר במקום מושבו בחו"ל בגין אותה טעות, בעיקר משום שעלויות הגשת תביעה בחו"ל הן גבוהות מאוד ולא תמיד מצדיקות את ניהול ההליך.

שקול יבוא מקביל. מומלץ לבעלי עסקים קטנים לנסות ולאתר מקורות רכישה של מוצרים מקוריים ולייבאם ביבוא מקביל. אם הדבר אינו אפשרי, על בעלי העסקים הקטנים לוודא עם הספק בחו"ל, גם באמצעות של צילום המוצרים, או בדיקה מקדימה שלהם, כי לא מתנוסס עליהם סימן מסחר כלשהו, על מנת למנוע הפתעות עם הגעת המשלוח לארץ.

כשמדובר בביגוד, אם על הבגדים נמצא סימן מסחר, מומלץ לבעל העסק להתייעץ מומחה המתמצא בתחום לגבי דמיון בין סימן מסחר זה לסימני מסחר הרשומים בישראל.

הסכם עם הספק. בעלי עסקים קטנים יכולים גם לדרוש, במסגרת ההסכם מול הספק הזר, הוספת סעיף, לפיו אם תישלח סחורה שאינה תואמת במדויק את ההזמנה והדבר יביא לתפיסת המשלוח על ידי המכס, יפצה הספק הזר את בעל העסק הקטן בסכום מסוים.

___________

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il