העולם התחתון

קנס ועבודות שירות נגזרו על יבואן שהיא לישראל שלוש מכולות עם הלבשה תחתונה שנחזתה להיות שייכת למותג "Intima", כולל הגשת רשימון יבוא על שם אחר


00:00 ,31.10.2013 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד טינה קפלן

בית משפט השלום באשדוד אישר הסדר טיעון בעניינו של יבואן פריטי הלבשה תחתונה, שנחזו להיות שייכים למותג "Intima", והשית עליו עונש של חמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וכן קנס בסך 40 אלף שקל.

במסגרת הסדר הטיעון הודה היבואן והורשע בביצוע ארבע עבירות על פקודת המכס (נוסח חדש) ("פקודת המכס"), ופקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 ("פקודת סימני מסחר"), וביניהן הברחת טובין שיבואם אסור ומוגבל (סעיפים 215 א' 2 בצירוף סעיפים 200 ג' ו-214 לפקודת המכס), וכן עבירה של יבוא לשם מסחר בלא רשות בעל הסימון או מי מטעמו (סעיף 60 א' 2 לפקודת סימני מסחר). כן הוא הודה והורשע בעבירה של הגשת רשימון כוזב ובעבירה של הטעיית פקיד מכס.

עוד הוסכם בהסדר הטיעון, כי המדינה תעתור לעונש של שישה חודשי מאסר שירוצה בעבודות שירות, לצד קנס שלא יפחת מ-50 אלף שקל, וכן עונש מאסר מותנה והתחייבות.

הנאשם, שהינו עוסק מורשה בתחום המסחר הסיטונאי ומוצרי הלבשה, ייבא לארץ מטען של שלוש מכולות ובהן פריטי הלבשה תחתונה. בבדיקה שנערכה למכולה הראשונה, שהגיעה לנמל אשדוד, נמצאו בה מעל ל-50 אלף חזיות הנושאות תווית עם השם "Line Intima", הנחזות להיות של המותג "Intima". המכולה עוכבה על ידי המכס.

בעקבות העיכוב פנה הנאשם לספק וביקש לשנות את השם ותעודת הזהות המופיעים במצהר של המכולה השנייה והשלישית, שהיו בדרכן לנמל, משמו לשם דודתו.

לאחר שאושר שינוי פרטי המצהר, הגיש הנאשם למכס רשימון יבוא למכולה השנייה, חשבונית ספק ושטר מטען, על שם דודתו.

לאחר הגעתן של המכולה השנייה והשלישית, נערכה בדיקה לכל אחת מהן ואף בהן נמצאו פריטי הלבשה תחתונה תחת השם "Line Intima". לאחר בדיקה ועיכוב המכולה השלישית, הנאשם הגיש רשימון יבוא נוסף, ובו נכתב כי מדובר במטען נוסף של הלבשה תחתונה.

כאמור, מבדיקה בשלושת המטענים נמצא כי הטובין המוברחים נחזו להיות טובין הנושאים את סימני המסחר של המותג "Intima" השייך לקבוצת גולף.א.ק.בע"מ, וזאת כאשר הטובין במכולה לא יוצרו תחת רישיון מגולף א.ק., ועל כן מדובר בטובין מזויפים ומפרים אשר אסורים ביבוא.

במסגרת טיעוניה לעונש, טענה המדינה כי מדובר בשלושה אירועים נפרדים, כאשר הנאשם אומנם הצהיר על הלבשה תחתונה, ואולם, לא הצהיר על הפריטים המתאימים שהינם פריטים מפרים זכויות של אחר.

עוד נטען כי השינוי של שם היבואן לעניין שתי המכולות הנוספות נעשה תוך שימוש בהצהרה כוזבת, מכאן שקיימות נסיבות לחומרא. זאת ועוד, נטען כי העבירות הינן חמורות על רקע של שליחת יד לקופה הציבורית. במצב דברים זה, ההיבט המרכזי הינו הוקעת עברייני המס בשים לב לכך כי מדובר בעבירות שקלות לביצוע וקשות לזיהוי.

סנגורו של היבואן טען מנגד כי יש לראות באירועים חלק מפרשה אחת, שכן היבואן ייבא את הטובין בשלוש מכולות שונות בשל הכמות. בנוסף טען כי היבואן ביצע את הסבת המכולה לשם דודתו לא בכדי להימלט מדין, אלא בכדי להחיש את הגעת המכולה, שכן באותה עת לא היה מודע לבעייתיות שהטובין במכולה הראשונה העלתה וסבר שהעיכוב אירע על רקע היותה רשומה על שמו.

עוד נטען, כי קופת המדינה לא נפגעה כלל, שכן היבואן הצהיר בסיכומו של יום על הטובין שרכש והתכוון לשלם את מסי היבוא בגינם.

בהכרעת הדין טען השופט אלון רום שמדובר בהיקף רחב למדי של טובין שהוברחו (200 אלף יחידות) ועל כן יש להתייחס לעבירה זו כעבירה שההיקף הכלכלי שלה הינו משמעותי. עוד הדגיש השופט כי עבירה של הפרת סימני מסחר הינה חמורה, עבירה של מעין גניבה, וכי שכיחות ביצוען של עבירות אלו והקלות היחסית בביצוען, מחייבת הקשחת היד והחמרה בענישה.

בשל כך, נקבע כי בעבירות מס, או עבירות של הפרת סימני מסחר, יש מקום לתת את הבכורה לשיקולי הרתעה כלליים למול הנסיבות האישיות של הנאשם, זאת, בין השאר, משום שעבירות אלו פוגעות בקופה הציבורית ופוגעות בנטל המס המוטל על הציבור, בשעה שעברייני המס מנסים להשיג לעצמם יתרון באמצעות ביצוע העבירה בכדי להשתמט ממס.

בית המשפט אף סרב לקבל את טענת הסנגור, לפיה יש להקל בעונשו של היבואן משום שקופת המדינה כלל לא נפגעה וזאת בשל סיכול ביצוע העבירה.

בהקשר זה הדגיש בית המשפט, כי חומרתה של העבירה "אינה נבחנת על רקע תפיסת המכולה, כי אם על יסוד הפוטנציאל הגלום בביצוע הברחה ו/או השתמטות ממס". כמו כן נקבע כי הצהרת היבואן בנוגע למחיר הטובין אינה משקפת את ערכם כפי שאמור היה להיות (ככל שהיו מיובאים טובין מקוריים) תחת השם "Intima".

כלומר, כיוון שמחירם של טובין מקוריים היה גבוה יותר ותשלום המס בגינם אף הוא היה עולה באופן ניכר מהתשלום אותו שילם היבואן לרשויות המס, הרי ברור כי קופת המדינה נפגעה בנסיבות המקרה דנן.

עם זאת, בית המשפט התחשב לבסוף אף בנסיבותיו האישיות של הנאשם וכן במצבו הכלכלי. לפיכך, גזר עליו חמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס בסך בסך 40 אלף שק, שישולם ב-20 תשלומים (או 100 ימי מאסר תחתיו), מאסר מותנה בן עשרה חודשים למשך שלוש שנים, וכן חייב את היבואן לחתום על התחייבות בסך 200 אלף שקל, להימנע מביצוע עבירה בה הורשע למשך שנתיים.


 


* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com