העליון: אין לתבוע בישראל חברת שמאות בלגית בגין נזק למטען

בית המשפט העליון אישר פסיקה של בתי משפט השלום והמחוזי, שקבעו שהם אינם הסמכות המשפטית להגיש תביעה נגד חברה זרה


00:00 ,20.11.2012 מאת: עו"ד גיל נדל, גלעד פז

פעמים רבות מעוניינות חברות ישראליות לתבוע בארץ חברות זרות. כשנתבע ממוקם בחו"ל, צריך בית המשפט בארץ להכריע האם קמה לו סמכות לדון בתביעה, ולאחר מכן, האם הוא הפורום ההולם לדון בתביעה.

לאחרונה נדרש בית משפט העליון להכריע האם צדקו בתי המשפט קמא כאשר הכריעו שהם נטולי סמכות לדון בתביעה שהוגשה נגד חברת שמאות מחו"ל שבדקה מטען מיובא לישראל שניזוק במהלך ההובלה. בית המשפט הכריע כי ערכאות נמוכות צדקו בהכרעתם, ובכך למעשה חסם את הדרך להגיש תביעה בישראל נגד אותה חברת שמאות זרה.

חברת בזק ישיר איכות הדפסות הגישה תביעה כנגד חברת כלל ביטוח וכנגד מספר חברות הממוקמות באירופה בגין נזקים שנגרמו למכונות דפוס אותן רכשה וייבאה לארץ בהובלה ימית. אחת הנתבעות היא חברה הממוקמת בבלגיה, שנשכרה על ידי המוכרת (חברת השמאות פרינטון) לבדוק את תקינות המכונות בטרם אריזתן ושליחתן ארצה.

התביעה נגד כלל הוגשה היות והיא ביטחה את המטען שניזוק. כלל ביקשה להגיש הודעת צד ג' (תביעה) נגד חברת השמאות הבלגית. אילו היתה אותה חברת שמאות חברה ישראלית, הדבר היה מתאפשר ללא קושי, אולם במקרה זה נדרש אישור בית המשפט לשלוח את כתב התביעה מחוץ לתחומי מדינת ישראל ובכך להקנות לבית המשפט בארץ סמכות שיפוט כלפי החברה מבלגיה.

בתי המשפט השלום והמחוזי קבעו כי הפורום הנאות לדון בתביעה נגד החברה מבלגיה אינו במדינת ישראל, כי אם דווקא בבלגיה. על קביעה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון בחן את מירב זיקות הסכסוך כדי להכריע מיהו הפורום הנאות לדון בסכסוך. בית המשפט ציין, כי גם המשלוח של מכונות הדפוס נבדק והועמס על הספינה על ידי עובדי חברת השמאות בבלגיה, ולכן מירב זיקות הסכסוך, הראיות והעדים, הם לבלגיה ולא למדינת ישראל.

בית המשפט בחן גם את מהם ציפיותיהם הסבירות של הצדדים לאור מסמכי ההתקשרות ביניהם. במקרה שלפנינו, כלל חוזה ההתקשרות בין חברת השמאות לבין לקוחותיה סעיף שקובע תניית שיפוט ייחודית, לפיה כל סכסוך משפטי בין חברת השמאות לבין לקוחותיה ידון בבית משפט בלגי ותחת הדין הבלגי. אמנם, תניית שיפוט זו אינה עוסקת ביחסים שבין הביטוח לבין חברת השמאות, אך ניתן ללמוד ממנה על ציפיותיה הסבירות של חברת השמאות.

בנוסף קבע בית המשפט, כי אינטרס מערכת המשפט הישראלית בבירור התביעה נגד חברת השמאות הבלגית הוא קטן יחסית, ובירורה של התביעה כנגד חברת השמאות בישראל עלול לבוא, בסופו של יום, על חשבונם של מתדיינים אחרים, שזיקתם לפורום הישראלי הינה רבה יותר.

לכן סירב בית המשפט העליון להתיר לחברת כלל לשלוח את כתב התביעה לחברת השמאות בבלגיה, ובכך גזר עליה, למעשה, לנהל את ההליך המשפטי כנגד חברת השמאות בבלגיה ככל שהיא חפצה בכך, אך נמנע מלחייבה בהוצאות משפט.

 


* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il