יצואן חקלאי יפוצה בגין משלוח שאבד בוונצואלה

בית המשפט קיבל את טענת היצואן שמדובר בפוליסת ביטוח בעלת ערך נקוב ושלל את טענת חברת הביטוח שהעסקה בוטלה


10:27 ,10.02.2014 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד טינה קפלן

לאחרונה קיבל בית משפט השלום בתל אביב תביעה של יצואן משלוח חקלאי נגד חברת ביטוח, בגין משלוח שאבד בוונצואלה. חברת הביטוח ניסתה להסיר אחריות ביחס למקרה בטענות שונות, אך בית המשפט דחה את ההתנגדות וחייב את הביטוח במלוא הנזק שנגרם ליצואן.

 

מדובר במשלוח זרעי בצל של חברת הזרע ג'נטיקס, שהתעכב בדרכו לנמל היעד בוונצואלה ולבסוף נדחה בעת הגעתו, לאור פקיעת רישיון היבוא. היצואנית ניסתה להקטין את נזקיה וביקשה להחזיר את הסחורה לישראל, אך המשלוח אבד, ככל הנראה בנסיבות של החרמה.

 

היצואנית - שכתוצאה מאבדן המשלוח נבצר ממנה להשלים את עסקת מכר הזרעים - ביקשה להיפרע על מלוא נזקיה בגובה שווי המשלוח על פי חשבון המכר, בסך של למעלה מ-350,000 דולר. בין השאר, תבעה היצואנית את חברת הביטוח, על פי הפוליסה שהוצאה למשלוח, כאשר הסכום המבוטח הנקוב בה היה בגובה שווי הסחורה.

 

לאחר שנקבע על ידי בית המשפט, במסגרת החלטה קודמת, כי חברת הביטוח חייבת לפצות את היצואנית, נותרה בין הצדדים מחלוקת בשאלת גובה הפיצוי.

 

היצואנית טענה כי מדובר בפוליסה בת ערך נקוב (Valued Policy), וממילא אין צורך בהוכחת גובה הנזק. לכן, טענה, חייבת חברת הביטוח לפצותה בגובה מלוא הסכום הנקוב (למעלה מ-1.5 מיליון שקל נכון ליום הגשת התביעה).

 

מנגד טענה חברת הביטוח, כי הפוליסה מכסה רק נזקים פיסיים ישירים למטען ואינה מכסה הפסד תוצאתי ואובדן רווחים. כיוון שעסקת מכר הזרעים בוטלה, נטען שאין לבסס את חבותה על הסכום הנקוב בחשבון המכר, אלא על עלות הייצור של הזרעים בלבד. עוד נטען, כי לא מדובר בפוליסה שהינה בת ערך נקוב (כלומר, Unvalued Policy), ולכן המבוטחת – היצואנית - צריכה להוכיח את גובה הנזק.

 

בפסק הדין קבע השופט מרדכי בן חיים, כי טענתה של חברת הביטוח, לפיה עסקת המכר "בוטלה" אינה נכונה, שכן לא מדובר בנסיבות המקרה בביטול הנובע ממחלוקת עסקית, אלא בביטול העסקה בשל נסיבות של סיכול אפשרותה של היצואנית להעביר את המשלוח אל יעדו ואבדן המשלוח בנסיבות של החרמה.

 

בנוסף, ולאחר שניתח את ראיות הצדדים ואת פוליסת הביטוח, הגיע בית המשפט למסקנה שמדובר בפוליסה בת ערך נקוב ועל החברה המבטחת לשלם ליצואנית מבוטחת את התגמול על פי השווי המוצהר של המשלוח.

 

בית המשפט התבסס בהחלטתו על ההלכה שנקבעה בעניין מגורי [ע"א 5938/03 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. אמנון מגורי] ועל הניתוח שנערך שם לגבי ההבדלים שבין פוליסה בת ערך נקוב לפוליסה נטולת ערך נקוב. בעניין מגורי נקבע, כי בפוליסה בת ערך נקוב שווי של הנכס המבוטח נקבע בסכום מוסכם. ולכן, אם נגרם לנכס נזק שהינו בבחינת אובדן מוחלט, המבוטח יחויב לפצות את המבוטח במלוא הסכום שנקבע בפוליסה. לעומת זאת, בפוליסה נטולת ערך נקוב, הסכום שנקבע כסכום הביטוח אינו משקף בהכרח את שוויו של הנכס המבוטח, אלא אך מהווה את הסכום המקסימאלי שהמבטח קיבל על עצמו לשלם. במצב כזה יהיה חייב המבוטח להוכיח את שווי הנכס ואת גובה הנזק שנגרם בפועל.

 

כפועל יוצא, ישנו לרוב הבדל בניסוח בין הפוליסות הללו, כאשר בפוליסה נטולת ערך נקוב מציינים את סכום הביטוח בלבד, ואילו בפוליסות עם ערך נקוב נוהגים לציין גם את שווי הנכס המבוטח. בית המשפט קבע כי הבחנה זו התקיימה גם בנסיבות המקרה דנן. מחד, הפוליסה קבעה סכום ביטוח המהווה את תקרת אחריותו של המבטח ("Limit per location and bottom") בגובה מיליון דולר. בנוסף על כך, נקבע גם שווי ספציפי למשלוח בגובה 356,447 דולר.

 

לבסוף, בית המשפט ייחס חשיבות גם לכך שהפרמיות שנגבו על ידי חברת הביטוח מהיצואנית התבססו על הערך המוצהר של המשלוח. בהקשר זה, הזכיר השופט את ההלכה שנקבעה בעניין כלל חברה לביטוח [ע"א 196/88 כלל חברה לביטוח נ. הפועלים ליסינג מו (1) 756], ואת ההלכה בעניין מגורי. בשני פסקי הדין נקבע כי יש להעמיד את חברת הביטוח בחזקת מי שביטחה את הנכס במלוא השווי המוצהר שבגינו נגבו הפרמיות מאת המבוטח בפועל, וכי זהו ערכו הממשי והנכון של הנכס לאותו מועד, וזאת בלא תלות בכוונה שהנחתה אותה, לעניין סוג הפוליסה שהוציאה.

 

לאור כל זאת, חברת הביטוח חויבה במלוא סכום התביעה, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, וכן בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

 


* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com