מחלוקת בינלאומית

שלושה תנאים נדרש תובע להוכיח כאשר מדובר בהליך נגד נתבע שהוא גורם זר, המצוי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל. לידיעת העוסקים בסחר חוץ


00:00 ,13.06.2013 מאת: עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון

כאשר מוגשת תביעה משפטית, נדרש התובע לשלוח את מסמכי התביעה במסירה אישית למקום מושבו של הנתבע, על מנת להזמינו להשיב לתביעה. כאשר הנתבע הוא גורם זר, המצוי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, נדרש התובע, כתנאי מקדמי, להוכיח לבית המשפט כי הסכסוך הוא בעל זיקה למדינת ישראל על מנת שבית המשפט יקנה סמכות להזמין לדין את הנתבע הזר.

על פי הכללים המנויים בתקנות סדר הדין האזרחי ועל פי הפסיקה, נדרש התובע להוכיח שלושה תנאים מצטברים: "עילת המצאה",הקושרת את הסכסוך למדינת ישראל - החוזה נחתם בישראל, הופר בישראל, בעל הדין הזר הוא בעל דין נדרש לדיון בתביעה בישראל, ועוד; התביעה מעלה שאלה רצינית שיש לדון בה. לא מדובר בנטל כבד, אך די בכך שלא מדובר בתביעה קנטרנית, או טורדנית. בדרך כלל, התובע לא נתקל בקושי בהוכחת תנאי זה; בית המשפט בארץ הוא הפורום הנאות לדון בתביעה מבחינת מירב זיקות הסכסוך. כלומר, גם בהנחה והתובע עומד בתנאי הראשון (עילת המצאה), בוחן בית המשפט לאיזו מדינה קשור הסכסוך יותר, מבחינת מיקום העדים, מיקום הראיות וכו'.

לאחרונה קבע בית המשפט העליון בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי כי סכסוך בין חברה ישראלית לחברה מרוסיה יתברר בישראל.

במקרה דנן, חברת נירימליק, הפועלת בתחום שירותי ייעוץ והדרכה בגידול עדרי בקר וניהול רפתות, חתמה ביולי 2010 על חוזה עם חברת סוברובה, שמקום מושבה ברוסיה ובבעלותה רפתות ועדרי בקר.


על פי החוזה, הוסכם שנירימליק תיתן שירותי ייעוץ בתחום מומחיותה, גידול בקר וניהול רפת, ובתמורה לכך תהיה זכאית לתמורה של 55 אלף שקל לחודש למשך 17 חודשים, כשמהחודש ה-18 ואילך ישולם סכום חודשי בגובה 5,500 שקל, בצירוף תקבולי הצלחה, הנמדדים על פי כמות תוצרת החלב ושוויו. תקופת החוזה נקבעה לחמש שנים.

סעיף 15 לחוזה קבע כי במקרה של סכסוך שיתעורר, הגורם המכריע יהיה מוסד ה-ICC - המוסד לבוררות בינלאומית בלונדון.

באמצע שנת 2011 התגלע סכסוך, שבעקבותיו ביטלה החברה הרוסית את החוזה באופן חד צדדי והפסיקה את העברת התשלומים לחברת נירימליק.

כפי שנקבע בין הצדדים, פנתה נירימליק ל-ICC, בכדי שזה ישמש בורר בעניין, אלא שמזכירות המוסד לא צלחה, למרות ניסיונותיה הרבים לאתר את משרדי חברת סוברובה. נירימליק נאלצה לשאת באגרה בגובה 5,000 דולר, ששולמה לצורך פתיחת ההליך במוסד הבוררות הבריטי, הליך שלא העלה דבר וחצי דבר.

משכלו כל הקיצין, החליטה נירימליק לתבוע את חברת סוברובה בבית המשפט המחוזי בישראל בתביעה כספית בסך 3.5 מיליון שקלעקב הפרת חוזה. מכיוון שמדובר בחברה מחו"ל, הרי שיש לקבל היתר מבית המשפט בטרם יהיה ניתן לצרפה להליך המשפטי. בקשה להיתר זה נדחתה על ידי בית משפט המחוזי, בנימוק שמקום הבירור הראוי של התביעה הוא איננו ישראל, היות ולא קיימות זיקות המקשרות את החוזה, הפרתו או נסיבותיו למדינת ישראל, למעט העובדה שנירימליק הינה חברה ישראלית. בית המשפט שם דגש גם על כך שההסכם קבע שהסכסוך יתברר במוסד בוררות אנגלי, וראה בכך חיזוק למסקנתו.

נירימליק ערערה לבית המשפט העליון בטענה שישראל היא אכן הפורום שראוי שיידון במחלוקת זו.

כפי שצוין בפתיח, על התובע לעבור שלוש משוכות: עילת המצאה, תביעה רצינית ופורום נאות. בקשר לשלב הראשון, נקבע כי מכיוון שהחוזה הופר בישראל בשל אי העברת כספים לחשבון הבנק של נירמליק, הרי שקמה עילת המצאה.

בקשר לשלב השני, נקבע כי מדובר בתביעה רצינית. בקשר לשלב השלישי, מצא בית המשפט זיקות רבות לישראל: החברה התובעת הינה ישראלית, עובדיה ישראלים, עיקר פעולות החברה אליהן התחייבה בחוזה (ניתוח, בקרה, הדרכה ועוד) בוצעו בישראל ואף התמורה ששילמה חברת סוברובה שולמה לחשבון בנק בישראל.

בכפוף לכל זאת, נעתר בית המשפט לבקשת נירימליק, ואישר את המצאת כתב התביעה לחברת סוברובה הרוסית לאחר שיתורגם לשפה זרה.

יצוין כי ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד, וכעת תוכל הנתבעת להתנגד לסמכות השיפוט של בית המשפט בישראל.

 



* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com