מי ישלם על אחסנת והשמדת סחורה מזויפת?

רשות המכס דורשת ערבות בנקאית מיבואנים והגשת תביעה משפטית כשמתגלה סחורה מזויפת. בחלק מהמקרים בוחר היבואן המפר לא להתגונן וביהמ"ש פוסק נגדו. אך מה קורה אם לא ניתן לאתרו?


00:00 ,21.06.2011 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

אחד מתפקידיה של רשות המכס הוא לפעול למניעת יבוא טובין מזויפים. במסגרת תפקיד זה, מעכבת לעיתים רשות המכס משלוח של טובין החשודים כמזויפים, פונה לבעל הזכויות (בעל סימן המסחר), ולאחר שהנ"ל מאשר כי מדובר בטובין מזויפים, דורשת ממנו הפקדת ערבות בנקאית והגשת תביעה משפטית נגד היבואן המפר. התנהלות זו מבוססת על סעיף 200א לפקודת המכס המפורט בנוהל פנימי של רשות המכס בעניין קניין רוחני.

בחלק מן המקרים, בוחר היבואן המפר שלא להתגונן, דבר הגורם לבית המשפט לפסוק נגדו ולחייב אותו לשאת גם בהוצאות האחסנה וההשמדה של הסחורה המזויפת. אך מה קורה אם היבואן המפר לא נושא בהוצאות אלה ולא ניתן לאתרו, מי יישא בהוצאות האחסנה וההשמדה- רשות המכס או בעל הזכויות, שהגיש את התביעה? עניין זה הוכרע בבית המשפט העליון בימים אלה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

חברת כריסטיאן דיור מצרפת היא בעלת סימני מסחר רשומים בישראל, בין היתר, גם למוצרי הלבשה ונעליים. החברה קיבלה בינואר 2010 הודעה מרשות המכס כי משלוח של נעליים החשוד כמזויף, שיובא על ידי יבואן פלסטיני, עוכב במכס. החברה נדרשה להפקיד ערבות בנקאית על סך 5,000 שקלים ולהגיש תביעה נגד היבואן החשוד המפר, וכך היה.

היבואן הפלסטיני זנח את הסחורה ולא התגונן בבית המשפט, והתביעה נגדו התקבלה בבית המשפט המחוזי באפריל 2010. במסגרת פסק-הדין, חויב היבואן הפלסטיני לשאת בהוצאות האחסנה וההשמדה של הסחורה המזויפת, אך זה לא קיים את פסק-הדין.

בית המשפט המחוזי דחה את טענות רשות המכס וקבע כי היא אינה יכולה לחלט את הערבות הבנקאית שהפקידה חברת כריסטיאן דיור, משום שזו נועדה לכיסוי הוצאות היבואן ה"מפר", אם יתברר כי מדובר בתביעת שווא, אך ערבות זו לא נועדה לכיסוי הוצאות רשות המכס הנוגעות לאחסנה והשמדה, במקרה והיבואן ה"מפר" מתחמק מקיום פסק-הדין. לאור זאת ניתנה הוראה להשיב לכריסטיאן דיור את הערבות הבנקאית.

רשות המכס הגישה ערעור, ופסק-הדין בבית המשפט העליון ניתן בימים אלה.

פסק-הדין בבית המשפט העליון

בית המשפט ציין כי הסעיף העומד בלב המחלוקת הוא 200א (ג) לפקודת המכס, הקובע כי הערבות הבנקאית שמפקיד בעל הזכויות, נועדה "כדילכסותכלהוצאההקשורהלעיכובאוכדי לפצותעלכלנזקשייגרםעלידיהעיכוב", ואי אפשר ללמוד מלשונה כי היא נועדה לכסות רק הוצאות שנגרמו ליבואן ה"מפר", אם יתברר כי מדובר בתביעת סרק.

בית המשפט קבע כי מלשון החוק ניתן להבין שערבות זו נועדה לכסות גם את נזקי רשות המכס, בדמות הוצאות אחסנה והשמדה. בית המשפט פנה גם ללשון הסכם הטריפס, שמכוחו נחקק סעיף 200א לפקודת המכס, וקבע כי גם מן ההסכם אפשר ללמוד שערבות זו יכולה לשמש לטובת כיסוי הוצאות המכס.

בית המשפט הוסיף וציין כי גם מבחינת שיקולי מדיניות רצויה, אין זה ראוי שעלויות השמדת סחורה מזויפת יפלו על הקופה הציבורית, אלא ראוי יותר שיוזם ההליך שעיכוב הטובין המפרים נועד לטובתו, יישא בעלויות אלה של השמדה ואחסנה.

בית המשפט השווה גם את ענייננו למצב בו סחורה שיוצרה בישראל מפרה זכויות יוצרים, וציין כי במצב זה אין המדינה נושאת בעלויות לצורך אכיפת ההגנה על זכויות היוצרים, אלא בעל הזכות הוא שעושה זאת. לאור זאת, ציין בית המשפט כי אין כל הצדקה ליצור אפליה כאשר מדובר בסחורה מיובאת.

בית המשפט דחה גם את טענת כריסטיאן דיור, כי ברגע שרשות המכס עיכבה את הסחורה והיבואן נטש אותה, הבעלות בסחורה למעשה עברה למדינה, ולכן מן הראוי שהיא תישא בעלויות הנוגעות לה. בית המשפט ציין כי אין לראות במדינה כמי שרכשה בעלות בסחורה שעוכבה.

בבית המשפט עלתה הצעה של רשות המכס, לפיה כאשר היבואן ה"מפר" נוטש את הסחורה, תוכל רשות המכס לגבות את הוצאות האחסנה וההשמדה מתוך מסי היבוא ששילם היבואן בעדה, אם שילם. בית המשפט ציין כי במצב כזה, בו יבואן נטש את הסחורה, לא ראוי להשיב לו את מסי היבוא ששולמו ויש ליצור הסדר שמכספים אלה ימומנו הוצאות רשות המכס.

בסופו של דבר, התקבל ערעור רשות המכס, ובית המשפט אישר לה לחלט את הערבות הבנקאית שהפקידה כריסטיאן דיור, לצורך כיסוי הוצאות האחסנה וההשמדה.

(ע"א 3960/10 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נ' Christian Dior Couture ואח', פסק-דין מיום 20.6.11, השופטים גרוניס, ארבל ורובינשטיין. ב"כ הצדדים: לרשות המכס- יהודה ליבליין מפרקליטות המדינה. לחברת כריסטיאן דיור- עו"ד נחמן כהן-צדק, יוסי מרקוביץ ונתנאל אגו)

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il