מסוף מטענים ישפה חברת ביטוח בגלל אי שמירת מטען בקירור

בית המשפט קבע שהמסוף התנהג ברשלנות כשלא הקפיד על איחסון ראוי בקירור וגרם לאובדן סחורה שיובאה במשלוח אווירי


00:00 ,26.05.2013 מאת: עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון

בית משפט השלום בתל אביב קבע שחברת המנהלת מסופי מטענים תשפה את חברת הביטוח בגין איחסון לקוי של טובין שלא נשמרו בקירור. זאת לאחר שנקבע שהחברה נהגה ברשלנות, על אף הסימונים הברורים המורים על כך, ומשכך היא האחראית העיקרית לנזק.

מדובר במטען שנשלח במשלוח אווירי ליבואן ובוטח על ידי הראל חברה לביטוח. עם שחרור המטען בישראל, נמצא כי נגרם לו נזק כביר כתוצאה מאי שמירתו בטמפרטורה מתאימה במהלך הובלתו ו/או אחסנתו, דבר שהביא לאובדנו המוחלט וגרם לנזק של כ-80 אלף שקל.
המבטח, בכפוף לפוליסת הביטוח, שילם את הסכום ליבואן.

בד בבד הגיש המבטח תביעת תחלוף (סוברוגציה) על הסכום נגד גורמים שונים שהיו מעורבים בשלבי ההובלה והאחסנה, ביניהם המוביל האווירי, המשלח וכן חברת ניהול מסופי המטען. התביעה נגד המוביל והמשלח הוסדרה בפשרה, כך שסכום התביעה נגד המסוף הופחת ל-70,000 שקל.

המבטח טען כי הנזק למטען נגרם עקב התרשלות של המסוף, שלא דאג לאחסן את המטען בקירור ובכך למעשה הפר חוזה עם היבואן, שכן המחסן מחויב לאחסן את הטובין בצורה הולמת, ומאחר ולטובין נגרם נזק בלתי הפיך, ברור שהם אוחסנו שלא בצורה הולמת.

המבטח הוסיף כי ההנחייה בדבר הצורך לשמור את המטען בקירור (בטמפ' של 2-8 מעלות צלזיוס) מופיעה בשטר המטען.

מנגד טען המסוף שהוא אינו אחראי לנזק, מאחר ולא היה מודע לדרישת אחסון הטובין בקירור ולא היה עליו לדעת זאת, משום שאינו חשוף לשטר המטען וכי הוא פועל בהתאם לאמור במניפסט המטען, או בהוראות ספציפיות בכתב.


עוד טען המחסן כי ככל שמדובר בהנחיות יצרן המופיעות על אריזת מוצר – הוא ממלא אך ורק אחרי הנחיות סימון מסוג "
IATA".

השופט מרדכי בן חיים הדגיש כי על אריזת המוצר, ציוד מתכלה למעבדה קלינית, מופיע בבירור סימון מד-חום בעל מתחם טמפרטורה של 2-8 מעלות צלזיוס ואף מופיע הכיתוב: "אחסן בטמפרטורה שבין 2-8 מעלות".

בית המשפט ציין כי על אף שהנחיית הסימון לא הייתה מסוג י.ט.א, מקום בו היתה גלויה לעין הנחית אחסון בקירור בצורה כה מפורשת, הרי שהמסוף היה צריך לצפות שאי אחסנה בקירור עשוי לגרום לנזק. לכן, נדחתה הסתמכות המחסן על סימונים מסוג י.ט.א. בלבד.

בית המשפט ציין כי אם המחסן לא היה בטוח בהנחיות האיחסון, היה עליו לכל הפחות לעשות ניסיון כלשהו לפנות למוביל בכדי לאמת או לשלול את ההנחיה.

בסופו של דבר, התקבלה התביעה והמסוף חויב לשלם למבטח סכום של כ-70,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 9,000 שקל.

 


* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il