מסוף מטענים לא נהנה מהגנה של מוביל אווירי

עד כמה, ואם בכלל זכאי מסוף מטענים ליהנות מהגנה הניתנת למוביל אווירי כאשר עולה טענה על נזק למטען


00:00 ,27.11.2012 מאת: עו"ד גיל נדל

הדינים העוסקים בתובלה בינלאומית בדרך האוויר - אמנת ורשה, אמנת מונטריאול, חוק התובלה האווירית - מגבילים בצורה משמעותית את האפשרות להגיש תביעות נגד חברת תעופה בגין נזקים למטענים. בין היתר, דינים אלה קובעים מגבלת פיצוי (תקרה) ותקופת התיישנות קצרה באופן יחסי, של שנתיים מיום הגעת המטוס ליעדו, או המועד בו היה צפוי להגיע.

גורמים רבים בשרשרת ההובלה האווירית, מלבד המוביל (חברת התעופה) עצמו, מעוניינים לחסות תחת הגנות אלה. לכן, העלו בעבר מספר פעמים גורמים כאלה טענות בנוגע לכך שדינם צריך להיות כדין המוביל עצמו. חלק מהגורמים שניסו לטעון לתחולת האמנות לגביה היו מחסן מטענים בארץ וכן וחברות המעניקות שירותי קרקע למטוסים בנתב"ג.

בשנה האחרונה ניתנו מספר פסקי דין בנושא. כולם, למעט אחד, דחו את טענת ההסתמכות וקבעו שאותם גורמים, לרבות מחסן המטענים, אינם יכולים ליהנות מההתיישנות המקוצרת.

לאחרונה נהפכה בערעור גם תוצאת פסק הדין שקבעה אחרת. ולכן כרגע התקבל הרושם כי קיימת תמימות דעים משפטית, לפיה מסוף המטענים לא ייהנה מהגנה של מוביל אווירי.

מדובר במקרה, בו הגישה חברה זרה תביעה נגד מסוף מטענים בגין נזק שנגרם למטען תרופות שהובל לישראל באמצעות חברת תעופה בזמן שהותו במסוף. לפי הטענה, לא נשמרו התרופות באקלים המתאים.

הושפטת גלית ציגלר מבית משפט השלום בנתניה קבע כי אמנם היום המסוף הופרט, אך בזמנים הרלוונטיים לתביעה (2006) השירותים ניתנו מכוח מונופול ולא מכוח חוזה, לכן אין לאפשר למסוף ליהנות מתקופת התיישנות מקוצרת לה זכאי המוביל האווירי.

המקרה של תגה רכיבים אלקטרוניים נגד DHL - המחוזי חשב ההיפך (יולי 2012)

במקרה אחר, בו תבעו חברת תגה רכיבים אלקטרוניים בע"מ, ואחרים, את חברת השילוח נ'DHL Express Worldwide (ואחרים), קיבל בית משפט השלום בתל אביב את טענת מסוף המטענים, וקבע שהוא מהווה חוליה מרכזית וחשובה בתהליך ההובלה האווירית, היות והמטענים מועברים למחסנים עם פריקתם, וקיים קשר בין חברות הבלדרות לבין עובדי המסוף במהלך איחסון המטענים ושחרורם. בית המשפט קבע באותו מקרה שהמסוף מעניק שירותים חיוניים למוביל האווירי ולכן אפשר לראותה כ"סוכן" של המוביל לצורך אמנת ורשה. לפיכך קיבל בית המשפט את טענת ההתיישנות של המסוף.

בפסק-הדין שניתן במחוזי בערעור ביולי 2012 נהפכה התוצאה. נקבע שהמסוף מהווה את ידה הארוכה של רשות המכס, והוא גוף בעל מעמד מונופוליסטי, המחייב את היבואנים לעשות שימוש בשירותיו. ולפיכך אין זה מן הראוי להרחיב את תחולת האמנה גם לגביו. בית המשפט ציין כי התכלית בהענקת פטורים שונים לחברות תעופה נובעת מן הרצון לעודד שימוש בתובלה אווירית, מבלי שחברות התעופה ידרשו סכומים מופרזים בגין חששם מתביעות, ותכלית זו אינה מתקיימת בכל הנוגע למחסן. לכן נפסק שהמסוף לא ייהנה מהגנות של מוביל אווירי.

במקרה נוסף, של חברת מנורה נגד חברת התעופה קונטיננטל איירליינס, שנפסק במאי 2012, ניזוק מטען ששלחה חברת טבע לארצות הברית בדרך האוויר. חברת הביטוח פיצתה את טבע בשווי המטען, בסך כולל של כ-360 אלף שקל והגישה תביעה נגד כל הגורמים המעורבים בשרשרת ההובלה- חברת התעופה הזרה, מסוף המטענים בשדה התעופה ורשות שדות התעופה בישראל, בטענה שהם האחראים לנזק. בשלב מסוים, צורפה לתביעה חברה המעניקה שירותי קרקע למטוסים בשדה התעופה. אותה חברה טענה שהיא זכאית להתיישנות מקוצרת, בשל היותה סוכנת של המוביל האווירי. בית משפט השלום בתל אביב החליט שלא ניתן לקבל את הטענה בטרם התבררו מלוא עובדות המקרה ומהות היחסים שבין אותה חברה לרשות שדות התעופה.

בתיק של חברת הביטוח אליהו נגד חברת התעופה אל על, שהתברר בבית משפט השלום בתל אביב העלה מסוף המטענים טענה דומה, אך בית המשפט דחה אותה וקבע שמעמדו אינו כ"משמש, או סוכן" של המוביל האווירי, ולכן הוא אינו זכאי לתקופת התיישנות מקוצרת.

 


* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il