מס קניה מפלה על מוצרי אלכוהול

בשבוע שעבר פורסמה החלטה מעניינת של ארגון הסחר העולמי (WTO) העוסקת בשיטת הטלת מס הקניה מקומי בפיליפינים על מוצרי אלכוהול


00:00 ,23.08.2011 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

סכסוכי סחר בינלאומיים בין מדינות מגיעים לעיתים לגוף יישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי WTO. במצב כזה, מתקיימות שיחות בין שתי המדינות במסגרת גוף יישוב הסכסוכים, בניסיון ליישב את המחלוקת, ואם המחלוקת אינה מגיעה לפתרון בתוך 60 יום, המדינה הנפגעת זכאית לבקש מארגון הסחר העולמי להקים פנל ליישוב הסכסוך, אשר יקבל החלטה מסודרת. פנל כזה מורכב משלושה מומחים בסחר בינלאומי שאינם קשורים למי מן המדינות. על החלטה של הפנל ניתן לערער לגוף הערעורים של ארגון הסחר העולמי.

בשבוע שעבר פורסמה החלטה מעניינת של הפנל, העוסקת בשיטת הטלת מס הקניה מקומי בפיליפינים על מוצרי אלכוהול (Excise Tax).

החוק המקומי בפיליפינים הקובע את חובת תשלום מס הקניה, מחלק את מוצרי האלכוהול לפי חומרי הגלם מהם הם מיוצרים:

חלוקה ראשונה לפי אלכוהול המיוצר מחומרי גלם מיוחדים (designated raw materials), כמו קוקוס, קסאווה (צמח טרופי), דקל, או מקנה סוכר – ובתנאי שחומרי גלם אלה משווקים באופן מסחרי באותה המדינה בה הפכו למוצרי אלכוהול (produced commercially in the country where they are processed into distilled spirits) . מוצרים בקטגוריה זו חייבים במס קניה נמוך, בשיעור 14.68 פזו פיליפיני לליטר כוהל (כ-1.5 ש"ח), ללא קשר למחירם הסיטוני.

וחלוקה שנייה לפי אלכוהול המיוצר מחומרי גלם אחרים; או: אלכוהול שיוצר מחומרי הגלם בקבוצה הראשונה, אך במדינה בה אין שיווק מסחרי של אותם חומרי גלם. מוצרים בקטגוריה זו חייבים במס קניה משתנה לפי המחיר הסיטוני שלהם, הנע בין 158.73 פזו פיליפיני לליטר כוהל (כ-13 ש"ח) ל- 634.9 פזו פיליפיני לליטר כוהל (כ-52 ש"ח).

מס קניה זה מוטל גם על מוצרים מקומיים הנמכרים בפיליפינים וגם על מוצרים מיובאים.

ארה"ב והאיחוד האירופי הגישו תלונה לארגון הסחר העולמי וטענו כי מדובר בשיטה המפלה לרעה מוצרי אלכוהול מיובאים, לעומת מוצרי אלכוהול המיוצרים בפיליפינים, בניגוד להסכם גאט"ט משנת 1994 האוסר אפלייה כזו.

כך, טענו כי מכיוון שרוב המשקאות המיוצרים בפיליפינים, מיוצרים מסירופ (דובשה) של קנה סוכר (sugar cane molasses), ומכיוון שבפיליפינים חומר גלם זה משווק באופן מסחרי, יוצא שהמשקאות המקומיים משלמים מס קניה בשיעור נמוך. מנגד, טענו ארה"ב והאיחוד, רוב המשקאות המיובאים מחו"ל אינם מיוצרים מחומרי גלם שצוינו בקבוצה 1, או שאין במדינה בה נהפכו חומרי הגלם למוצר האלכוהול שיווק מסחרי של אותם חומרי גלם, ולפיכך משקאות מיובאות נופלים תמיד לקטגוריות המיסוי הגבוהה.

טענת ארה"ב והאיחוד התבססה על סעיף בהסכם גאט"ט 1994, הקובע אסור למדינה להטיל מסים מקומיים על מוצרים מיובאים מעבר למסים המוטלים באופן דומה על מוצרים מקומיים:

"The products of the territory of any contracting party imported into the territory of any other contracting party shall not be subject, directly or indirectly, to internal taxes or other internal charges of any kind in excess of those applied, directly or indirectly, to like domestic products".

ובסעיף אחר נאמר כי אסור שמסים מקומיים יוטלו על מנת לאפשר הגנה על מוצרים מקומיים:

"The contracting parties recognize that internal taxes and other internal charges, and

Laws, regulations and requirements affecting the internal sale, offering for sale,

Purchase, transportation, distribution or use of products, and internal quantitative

Regulations requiring the mixture, processing or use of products in specified amounts

Or proportions, should not be applied to imported or domestic products so as to afford

Protection to domestic production."

מכס, כידוע, הוא מטבעו מס מפלה היות והוא מוטל רק על היבוא ולא על היצור המקומי. לכן, בהסכמים הבינלאומים נקבע שמלבד מכס והיטלים במקרים מסוימים, אסור למדינות החתומות על ההסכם להפלות לרעה במסגרת מס מקומי (כמו מס קניה) מוצרים מיובאים.

טענת ההגנה של הפיליפינים הייתה שמדובר בשיטת מס שוויונית, משום שמוצרים מקומיים ומוצרים מיובאים יכולים להיכנס לשתי הקטגוריות באופן שווה. כלומר, אם מוצרים מיובאים יהיו מיוצרים מחומרי גלם שצוינו בקטגוריה הראשונה, במדינה בה יש שיווק מסחרי שלהם, הם ישלמו מס קניה נמוך.

פנל ארגון הסחר העולמי קבע כי החוקים במדינת הפיליפינים העוסקים, למשל, בנהיגה בשכרות, אינם מבדילים בין אלכוהול מסוג מסוים לאלכוהול מסוג אחר. בנוסף, ציין כי שיטת סיווג משקאות לצורך מסים היא שיטה בינלאומית שאומצה בכל המדינות, במסגרת השיטה המתואמת (The Harmonized system), בעוד פיליפינים יוצרת כאן אבחנות חדשות בין סוגי משקאות.

בפני הפנל הוכח שכל המשקאות המיוצרים בפיליפינים, בין אם מדובר בג'ין, ברנדי, רום, וודקה, ויסקי וטקילה – כולם נופלים לקטגוריית המיסוי הנמוכה בשל היותם מיוצרים מחומרי גלם מיוחדים, בעוד משקאות מיובאים, אף שמדובר במשקאות דומים/זהים או מתחרים באופן ישיר, נופלים לקטגורית המיסוי הגבוהה.

הפנל דחה את טענת הפיליפינים כי קיים שוני בין המשקאות המקומיים למיובאים בשל חומרי הגלם, וקבע כי מדובר במשקאות בצבעים דומים, בעלי טעמים דומים, ריחות דומים, ואין שום בסיס להבחין ביניהם לצורך הטלת מס הקניה.

הפנל ציין כי נטל המס על משקאות מיובאים יכול להגיע לפי עשרות מנטל המס על מוצרים מקומיים, ולכך אין כל הצדקה.

לפיכך, לאחר שבחן את הדברים, קבע הפנל כי מדובר בשיטה המפלה לרעה מוצרי אלכוהול מיובאים, וקבע כי יש לבצע התייעצות לצורך שינוי החוק בפיליפינים.

(PHILIPPINES – TAXES ON DISTILLED SPIRITS, WT/DS396/R, 15.8.2011)

ומה בישראל?

צו תעריף המכס בנוסחו כיום קובע כי מס קניה על מוצרי אלכוהול (ברנדי, ויסקי, רום, ג'ין וג'נבה, וודקה, ליקרים, טקילה) מוטל באופן שוויוני, בשיעור של 75% מהערך ובתוספת סכום קצוב של 20.46 ש"ח לליטר כוהל (בתוספת מכסת אחוזים של 100%). מס זה מוטל באופן שוויוני גם על אלכוהול מתוצרת מקומית וגם על אלכוהול מיובא. שיטה זו הוכנסה לתוקפה במסגרת הרפורמה במיסוי האלכוהול בינואר 2010, כשלב ראשון לקראת הטלת מס קניה קצוב בשקלים ללא קשר לערך, שתיכנס לתוקפה בשנת 2014.

לפני חודש ינואר 2010, הייתה נהוגה בישראל במשך שנים רבות שיטת הטלת מס קניה על מוצרי אלכוהול (כל הסוגים) לפי שתי קטגוריות:

1.שמחירם הסיטוני אינו עולה על 5 דולר לליטר- מס בשיעור 75% מהערך.

2.שמחירם הסיטוני שווה או עולה על 5 דולר לליטר- מס בשיעור 120% מהערך.

שיטה זו הביאה לעיוותים רבים ויצרה מחלוקות רבות בין יבואנים לרשות המכס.

כמו כן, היה קיים ספק אם שיטה כזו עומדת בעקרונות הסכם גאט"ט, משום שמשקאות מיובאים רבים, מחירם הסיטוני עלה על 5 דולר לליטר ולכן נכנסו לקטגורית המיסוי הגבוהה, בעוד משקאות אלכוהוליים שיוצרו בישראל, מחירם הסיטוני בדרך כלל היה נמוך ולכן נכנסו לקטגורית המיסוי הנמוכה.


האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il