עדיף להציג הסכמים בבית משפט

בית משפט שלום בתל אביב דחה תביעת משלח ישראלי, שטען שחברת לוגיסטיקה מסין החלה לעבוד עם משלח אחר והעבירה לו מידע סודי על לקוחותיו


00:00 ,01.04.2012 מאת: עו"ד גיל נדל, ליאור מנשרוף

בית משפט שלום בתל אביב דחה מחוסר הוכחה תביעה של משלח בינלאומי מישראל, שטען שחברת שילוח ולוגיסטיקה מסין "בגדה" בו והעבירה פרטים על לקוחותיו למשלח ישראלי אחר.

טענתו המרכזית של המשלח הבינלאומי היתה שהוא הקים מיזם משותף עם החברה בסין לצורך שינוע מטענים של לקוחותיו מסין לישראל, וכי בשלב מסוים, אותה חברה "בגדה" בו והחלה לשתף פעולה עם משלח ישראלי אחר, תוך שימוש במידע סודי ומסחרי שקיבלו במהלך ההתקשרות.

במרכז התביעה חברת שילוח מסין ששמה Quality Express Cargo LTD, שהתקשרה במיזם משותף עם משלח בינלאומי מישראל לצורך שינוע מטענים של לקוחות מסין לישראל.

בכתב התביעה שהגיש המשלח הישראלי, נטען שהפסקת ההתקשרות בינו לבין החברה הסינית היתה נגועה בחוסר תום לב, משום שזו העבירה מידע סודי, שהינו קניינו הבלעדי של המשלח, הכולל שמות לקוחות, אנשי קשר, מחירי הובלה ימיים וכו', למתחרה שלו, עימו החלה החברה הסינית לנהל עסקים בישראל. זאת, לדברי התביעה, במטרה להשיא את רווחיה ולהתעשר על חשבון המשלח הישראלי. בגין העברת מידע סודי זה, טען המשלח שנגרם לו הפסד של 1.2 מיליון שקל.

במקרה שני, נטען בתביעה, שילם המשלח הישראלי 30 אלף דולר לסוכן משנה בעבור שחרור מטען שהוחזק כ"בן ערובה" על ידי חברה סינית אחרת. לדברי המשלח,

דרישת סכום זה היתה לא מוצדקת ולכן הוא תבע את השבתו.

במקרה שלישי, טען המשלח, כי נאלץ לחתום על הסכם פשרה עם חברה סינית שהחזיקה משלוחים שנשלחו ללקוחותיו בישראל מתוך אילוץ ובכפייה. כל זאת, נטען, בשל סכסוך כספי שנתגלע בין חברה אחות של המשלח מבולגריה לבין החברה בסין.

התביעה הוגשה נגד חמישה נתבעים: חברת השילוח מסין, חברה מהונג קונג, המהווה סניף מקומי של החברה הסינית, מנהלי המכירות של החברה הסינית והסניף מהונג קונג וכן מנהלי השילוח של שתי החברות. כל הטענות אוחדו לכדי תיק אחד.

 

באשר לביטול הסכם הפשרה, טענו החברות הסיניות בכתב ההגנה כי בית המשפט אשר לו הסמכות לדון בעניין נמצא בסין, וכי המשלח הבינלאומי הישראלי יוצג על ידי עורך דין סיני כשחתם על הפשרה, ולכן הוא מנוע מלטעון את טענת העושק.

באשר לטענה המרכזית של המשלח הישראלי בעניין ה"בגידה" והעברת הפעילות למשלח ישראלי אחר, דחה השופט מרדכי בן-חיים את התביעה לחייב את החברה הסינית בפיצוי בגין הפסד הרווחים.

בית המשפט ייחס חשיבות מרכזית לכך שהמשלח הישראלי לא זימן לעדות את המשלח הישראלי הנוסף, שכביכול נכנס בנעליו בהמשך העבודה עם החברה בסין, ומשום שלא נטענה כל טענה כלפי אותו משלח. בנוסף נקבע שלא הוכח ממי קיבל אותו משלח ישראלי את רשימת הלקוחות, ולכן אין לקבל את התביעה.

באשר לסכום ששולם לסוכן המשנה בסין בעבור שחרור המטענים, נקבע שלא הוכח שהסכום אכן שולם לחברה בסין. בית המשפט קבע כי לפי הראיות, נראה שהסכום שולם לסוכן המשנה הסיני לאחר שהמשלח הישראלי אישר את ביצוע ההעברה.

באשר להסכם הפשרה שנחתם בין המשלח הישראלי לבין החברה בסין, ייחס בית המשפט חשיבות להתנגדות המשלח הישראלי להציג את מסמך הפשרה, דבר שהקים נגדו חזקה כי יש לו מה להסתיר. אי לכך נדחתה טענת המשלח שההסכם נחתם תחת אילוץ וכפייה, גם משום שהמשלח יוצג באותה עת על ידי עורך דין סיני.

בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה, כשהמשלח חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 50 אלף שקל.

 

_________________________

 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il