שמירה על החוק אין פירושה פגיעה בפרנסתו של אדם

משרד הבריאות חויב בתשלום פיצוי בסך מיליוני שקלים לארגון מגדלי הדגים בעבור סגירת מספר בריכות גידול ולהשמיד את דגיהן המצויים ברשתות השיווק


00:00 ,11.06.2013 מאת: עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון

בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את משרד הבריאות לשלם פיצויים בסך 7.5 מיליון שקלים לארגון מגדלים דגים בשל פרסום הודעה לציבור על ידי המשרד, לפיה דגי בריכות מכילים חומר מסרטן ואסורים למאכל אדם, וכן בשל הוצאת צו של המשרד, המורה להשמיד את דגי הבריכות המצויים ברשתות השיווק.

בפסק הדין קבע בית המשפט שהחלטת משרד הבריאות היתה בלתי סבירה, בלתי פרופורציונלית (בין הסכנה לבין הפעולה שננקטה) ואף נבעה ממניעים פופוליסטיים, היות והוכח כי היא גרמה למגדלי הדגים לנזק רב.

ארגון מגדלי הדגים בישראל (אגודה שיתופית, המונה 32 חברי מושבים העוסקים בגידול דגי בריכות), תבע את משרד הבריאות, שהוא הגורם החוקי המפקח על ייצור מוצרי המזון במדינה ועל שיווקם, ובכלל זה דגי מאכל.

זאת לאחר שבמסגרת תוכנית הטלוויזיה "שש עם אושרת קוטלר", ששודרה בשנת 2003, פורסם כי בבריכות דגים בישראל נעשה שימוש בכימיקל מסרטן, מלכיט גרין שמו, אשר אסור לשימוש בישראל עקב סיכונו הבריאותי.

משרד הבריאות החליט כבר באותו הערב על הטלת סגר על בריכות דגים מסוימות. לאחר ביצוע בדיקות לניטור כמויות הכימיקל, במטרה לבדוק אם הוא עולה על הכמות המרבית, פרסם המשרד הודעה לציבור הצרכנים, לפיה חל איסור מוחלט לצרוך דגי בריכות מאחר ואילו מכילים חומרים מסרטנים. במקביל פעל המשרד להסרת דגי הבריכה מהמדפים בנקודות מכירה שונות ולהשמדתם.

לאחר שחלפה הסערה הציבורית, נועץ משרד הבריאות בגורמים מומחים במשרד החקלאות. לאחר מכן הוא שקל את צעדיו שוב וצמצם משמעותית את האיסור, כך שהסגר יוטל רק על בריכות שבהן נמצאה כמות אסורה של הכימיקל ותיאסר מכירת דגיהן.

מגדלי הדגים טענו כי כתוצאה מהתנהלות משרד הבריאות נגרמו להם נזקים כבדים מנשוא בגין השמדת הדגים, הגידול בעלויות הייצור, ירידת מחירי שוק דגי הבריכות והוצאות מימון כבירות לצורך קמפיין ציבורי לטיפול במשבר זה.


לטעת המגדלים, החלטת משרד הבריאות (אזהרת הציבור בצורה גורפת, הסרת המוצרים מהמדפים והשמדתם) התקבלה בפזיזות, מבלי לחקור את כל העובדות הרלוונטיות, איננה סבירה ואינה הוגנת.

מנגד טען משרד הבריאות כי פעל במסגרת החוק, מכוח סמכותו לפקודת בריאות העם, תוך ראייה של ביטחון הציבור לנגד עיניו, ואף אם פעל לא נכון, הרי שהדבר היה כצעד בטחון שנועד לשמירה על בריאות הצרכנים.

השופטת ד"ר דרורה פלפל דחתה בזו אחר זו את טענות משרד הבריאות, בעזרתן ניסה להתנער מאחריותו לנזק שנגרם למגדלי הדגים, כולל את טענת המשרד, לפיה על ארגון מגדלי הדגים היה לבטח את עסקיו מפני נזק כתוצאה מפרסום שלילי. כן נדחתה הטענה שגרסה שמגדלי הדגים תרמו לנזק שנוצר על ידי כך שלא "הרגיעו" את הציבור.

בית המשפט קבע כי משרד הבריאות התרשל במעשיו ולכן יישא באחריות להתנהלותו במלואה וללא שותפים.

הוכח בפני בית המשפט כי לגורמים המקצועיים במשרד הבריאות היה ידוע כי אין חשש ממש לסכנה בריאותית כתוצאה ממאכל דגי הבריכות. יתר על כן, צעדיו הראשוניים של משרד הבריאות ננקטו מבלי קבלת חוות דעת של שירותי הווטרינריה במשרד החקלאות, שעה שהיו אמורים להינקט תוך היוועצות בהם.

בית המשפט הסכים כי השמדת מזון, ובמקרה זה דגים, היא פעולה שבסמכות משרד הבריאות. עם זאת, הסמכות ליתן הוראה להשמדת הדגים, אינה צריכה להינתן כלאחר יד, אלא לאחר השקעת מחשבה והפעלת שיקול דעת עמוק, אשר הניבו מסקנה בעלת בסיס אמיתי לכך שהדבר יהווה סיכון בריאותי. קיומה של סמכות בחוק לא מייתרת את הצורך בהפעלת שיקול הדעת ביישום הסמכות. בית המשפט קבע שזהו עיקרון בסיסי, לפיו צריכה הרשות המנהלית לפעול.

מתוך פסק הדין: "מה שקרה בפועל כאן הוא, שסקופ תקשורתי גרם לפאניקה במשרד הבריאות. כתוצאה מכך, ללא שיתוף פעולה שמתחייב עם משרד החקלאות ובפזיזות לא ראויה ניתנה ההחלטה".

הפאניקה אליה התכוון בית המשרד התעוררה לאור העובדה שימים מספר לפני מקרה הדגים התפרסמה פרשיית רמדיה.

בית המשפט אף נתן את דעתו על העובדה שצעדיו של משרד הבריאות נבעו ממניעים פופוליסטיים. בזמנו הודה שר הבריאות דאז דני נוה בראיון עיתונאי, שצוטט במהלך המשפט: "מיד לאחר פרשת רמדיה הגיעה פרשת הדגים. הטיפול בפרשה נראה היסטרי ... אפשר היה לעשות צעד פחות קיצוני ... היום המערכת כולה מבינה, יצרני המזון כולם, שמדיניות המשרד לא מתפשרת ... תחושת ה'יהיה בסדר' נגמרה. זה היה המסר שרצינו להעביר".

בית המשפט קבע כי העברת מסר ציבורי ברור כי שיש לשמור על החוק אינה צריכה לפגוע בפרנסתו של אדם.

בנוסף לפיצוי הורה בית המשפט לחייב את משרד הבריאות בשכר טרחת עורכי דין בסך 300 אלף שקל.