שמן הראוי למאכל. האמנם?

לאחרונה הוציאה הנהלת המכס הנחייה חדשה בנוגע לשמני מאכל. מבחינה משפטית, הנחייה זו בעייתית, עד כדי אפשרות בידי יבואנים להגיש תובענה להשבת מסי היבוא


00:00 ,18.12.2012 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד הילה וולגמוט

בחודש אוקטובר השנה הוציאה הנהלת המכס הנחיית סיווג מכס חדש בנוגע לשמני מאכל. לפיה ההנחייה,"סיווגשל שמנים ממקור צמחי ייקבע בפרטי משנה ישראליים 'למאכל', אם קיימת התאמה בין תוצאות הבדיקות האנליטיות של אותו שמן לדרישות הרכב שמן למאכל המופיעות בתקניםישראליים (ת"י 191, ת"י 216, ת"י 228). לצורך הסיווג יש לבדוק את ההתאמה לדרישות הרכב השמן בלבד המפורטות בתקנים, ללא התייחסות לדרישות כלליות אחרות המפורטות בתקנים, כגון ייעוד השמן, אופן אריזתו, סימונו או השימוש בו."

לעמדתנו, הנחייה זו אינה נקייה מביקורת, מהסיבות שיפורטו כאן.

נקודת המוצא הינה שגם אם שמן מסוים נחשב כראוי למאכל על פי התקנים הרלוונטיים, עובדה זו אינה הופכת אותו באופן מיידי לשמן "למאכל" לצרכי סיווג בתעריף המכס, שלא כהנחיית הסיווג שמציגה רשות המסים.

כפי שיוסבר, על אף שהשמן ראוי למאכל על פי תנאי התקינה הישראלית הקיימת, יש לבדוק את השימוש ואת היעוד בפועל של השמן. במקרה שהשמן מיועד ו/או משמש לשימושים אחרים (כגון למאור), ראוי לסווגו בפרט המכס כ"אחר".

ראשית, העובדה ששמן מסוים עומד בתקינה הישראלית המוחלת מלכתחילה רק על שמנים למאכל, אינה מבטיחה שהשמן אכן ראוי למאכל. למשל, בתהליך ייצור של השמן שאינו מיועד למאכל, הוא בא במגע עם חומרים כימיים שונים, ביניהם ממסים שונים, שתפקידם להלבין ולנטרל ריחות ואשר אין ביטחון שחומרים אלו נוקו מהשמן לחלוטין. כך, יתכן בהחלט שעל אף עמידה בתקן הישראלי, השמן יהיה מסוכן למאכל.

יודגש שהתקינה הרלוונטית יוצאת מנקודת הנחה שהשמנים שיבדקו לפיה מיועדים למאכל. נקודת הנחה זו מובאת בדרישות הכלליות של התקן, שלפי הנחיית הסיווג יש להתעלם מהם.

זאת ועוד, לעמדתנו, שמן שאינו מחזיק באישור משרד הבריאות, אינו יכול להיחשב כשמן ראוי למאכל. על מנת לקבל אישור ממשרד הבריאות המתיר לייבא שמן למאכל, נדרש היבואן להגיש מסמכים שונים מן היצרן ובהם היתר, אישור מרשות המוסמכת, כי מפעל היצרן נמצא בפיקוחה, וכן מסמכים/תעודות /אנליזות והצהרות המעידות על בטיחות ואיכות המזון. במקרה בו השמן אינו מיועד למאכל מלכתחילה, לא יכולים להיות בידי היבואן המסמכים הנדרשים על מנת לקבל אישור משרד הבריאות ליבוא השמן.

למותר לציין כי הנחיית המכס עשויה להוציא את היבואן קירח מכאן ומכאן, שכן מחד נדרש היבואן לשלם מס גבוה על השמן כשמן למאכל, ומאידך, כל עוד לא יתקבל אישור משרד הבריאות, לא יתאפשר ליבואן למכור את השמן כשמן מאכל. לכן סביר להניח שיוכל לקבל בעבורו מחירים נמוכים יותר. 

 

זאת ועוד, אף אם שמן מסוג מסוים הינו "ראוי למאכל", מבחינת המאפיינים הפיזיים שלו, הרי שעדין אין לסווגו, לדעתנו, בפרט המכס "למאכל", שכן פרט זה מתייחס לשימוש וליעוד של הטובין בפועל ולא לפוטנציאל השימוש שלהם.

לגישתנו, תעריף המכס מבחין היטב בין שמנים "למאכל" לבין שמנים "ראויים למאכל". כשמתכוון המחוקק לשמן הראוי למאכל, הוא נוקט במילים המפורשות "הראוי למאכל".

כך למשל ניתן לראות כי כותרת פרט מכס 15.16-1091 הינה "שמן דגים ראוי למאכל", וקיימים פרטי מכס אחרים ששמם "למאכל", כמו פרט מכס 15.16-1011 ורבים נוספים.

לסיום, סיבה נוספת התומכת בבחינת יעוד ושימוש בפועל היא זו העומדת בבסיס החוקי להטלת המכס - הטעם להטלת המכס הינו הגנה על היצור המקומי. בית המשפט העליון דן בפקודת המכס והפיטורין וקבע שתכליתה המרכזית היא הסדרת הביקוש והגנה על התוצר המקומי. זאת שעה שהמחוקק ביקש לקבוע פרט מכס שיגן על הייצור המקומי של שמן המיועד למאכל, אין כל סיבה למסות גם שמן שאינו מיועד לכך.

לאור כל האמור לעיל, קיימת האפשרות בידי היבואנים שנדרשים על ידי המכס לסווג שמן צמחי אשר אינו מיועד למאכל כשמן למאכל, לשלם את המס כנדרש, תוך ציון על גבי הרשימונים שהמסים שולמו אגב מחאה, ולהגיש תובענה להשבת מסי יבוא ששולמו אגב מחאה בתוך שלושה חודשים מיום התשלום.

 


* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il