תום לב עשוי לגבור על חילוט טובין

בית המשפט קבע כי על מנת שתקום סמכות חילוט, על הפרט הכוזב להיעשות במזיד דווקא, עובדה שאותה יש לברר בהליך שימוע מפורט למעורבים. הליך מעין זה לא נעשה במקרה הנדון ולכן הודעת החילוט נטולת תשתית עובדתית


15:04 ,01.10.2020 מאת: עו״ד גיל נדל, עו״ד דייב זיתון, ארי סטבסקי

בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום ברמלה, אשר הורה על השבת שעוני יוקרה שנתפסו וחולטו ע״י רשות המכס, זאת לאור הפגמים שנפלו בהתנהלות גורמי המכס הרלוונטיים.

 

עובדות המקרה: חברה שעוסקת בייבוא וייצוא שעוני יוקרה שלחה נציג מטעמה לרומא כשבאמתחתו 3 שעוני רולקס, במטרה לספק את השעונים ללקוח החברה שרכש אותם. למחרת הטיסה, ובהנחיית מנהל החברה, שב הנציג ארצה כאשר השעונים נותרו בידיו ולא סופקו ללקוח החברה. הנציג עבר במסלול הירוק מבלי להצהיר על שלושת השעונים שברשותו, ונתפס. רשות המכס הוציאה הודעת חילוט ביחס לשעונים לפי סעיפים 204(1) ו-204(9) לפקודת המכס, בטענה כי המדובר בטובין מוברחים ונמסרה לגביהם הצהרה כוזבת.  בהמשך החליטה ועדת התפיסות להטיל קנס מנהלי על הנציג ולחלט את השעונים, ומכאן תביעת החברה להחזרת תפוס מכוח סעיף 192 לפקודה.

 

טענות הצדדים: הנציג טען כי לא ידע אודות הצורך להצהיר על השעונים באמצעות מעבר במסלול האדום, מאחר ולא תודרך די הצורך, והוסיף כי התוודע לנדרש רק בדיעבד וגם טען כי הוא לא ידע מה שווי השעונים ולפיכך לא ידע שעליו לעבור במסלול האדום.

 

מנהל החברה טען כי ניסה ליצור קשר עם הנציג על מנת לתדרכו, אך הצליח לשוחח עימו רק לאחר שנתפס במסלול הירוק, ומכל מקום אין מדובר בטובין מוברחים.

 

עוד טענה החברה כי הליך החילוט בעניינה איננו מידתי לאור נסיבות העניין, מפני שאין מדובר בהברחת טובין כיוון שהחברה התכוונה לדווח על השעונים, מה גם שבמועדים הרלוונטיים נעשתה החלפת מערכת המחשוב באופן שסירבל את יכולת הפעולה של החברה.

 

הדיון המשפטי והחלטת בית המשפט: בית המשפט קבע כי על מנת שתקום סמכות חילוט, על הפרט הכוזב להיעשות במזיד דווקא, עובדה שאותה יש לברר בהליך שימוע מפורט למעורבים. הליך מעין זה לא נעשה במקרה הנדון ולכן הודעת החילוט נטולת תשתית עובדתית ונגועה בחוסר סבירות קיצוני.

 

באשר להחלטת ועדת התפיסות, בית המשפט קבע כי הוועדה לא התייחסה לטענות החברה בדבר תום הלב, בדבר העובדה שהנציג הינו עובד חדש ובדבר החלפת מערכת המחשוב. עוד קבע בית המשפט כי הוועדה לא התייחסה גם לטענה שלא מדובר בטובין מוברחים ולכן נקבע כי הוועדה גם לא עמדה בדרישות פרוצדורליות סטטוטוריות שמתחייבות מסעיף 191 לפקודה.

 

בית המשפט קבע כי החלטות הוועדה ניתנו מתוך תפיסה שגויה, בירור שגוי או לחילופין הבנה שגויה של המקרה ונסיבות העניין. לבסוף נקבע כי על רשות המכס להשיב לחברה את השעונים בצירוף תשלום שכ״ט והוצאות משפט.

 

[ת״א 46864-03-18 וולף מאייר השקעות וסחר בע״מ נ׳ מדינת ישראל (ניתן ביום 31.8.2020, השופט הבכיר זכריה ימיני)].

 

 

 הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל, ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים. בדוא״ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.