שמן למאכל או להדלקת נרות? על מחלוקת בין יבואן לרשות המכס

לאחרונה, הכריע בית המשפט במחלוקת סיווג בין יבואן שמן זית לבין רשות המכס. בעוד היבואן טען כי מדובר בשמן למאור (להדלקת נרות), שאינו ראוי למאכל, טען המכס כי מדובר בשמן הראוי למאכל.


00:00 ,08.12.2011 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

לאחרונה, הכריע בית המשפט במחלוקת סיווג בין יבואן שמן זית לבין רשות המכס.

סיפור המקרה:

בין יבואן שמנים לבין רשות המכס התעוררה מחלוקת, הנוגעת לסיווג שמן הזית שיובא, לצרכי המכס.

היבואן טען שמדובר בשמן זית למאור (להדלקת נרות), שאינו ראוי למאכל, החייב ב-8% מכס, לפי פרט מכס 15.09-9090 ("שמן זית אחר").

מנגד, טענה רשות המכס כי מדובר בשמן זית הראוי למאכל, החייב במכס בשיעור 12% מהערך + 4.47 ש"ח לק"ג, לפי פרט מכס 15.09-9030 ("שמן זית למאכל").

המחלוקת נגעה לכ-66 טון של שמן זית שיובא מספרד.

לטענת המכס, נלקחו על ידה דגימות משמן הזית המיובא שנשלח לבדיקות מעבדה, בהן התגלה כי הוא ראוי למאכל, והתגלה עוד כי השמן הנ"ל נמכר בסופו של יום למאכל.

בשל כך דרשה מן היבואן גרעון מכס של למעלה מ-350,000 ש"ח. המכס הדגיש כי הבדיקות היו מתוך מחסני המכס, לפני שהסחורה שוחררה לידי היבואן.

בתגובה לכך, טען היבואן כי הדגימות שלקחה רשות המכס לבדיקות מעבדה היו כאשר שמן הזית כבר נמכר על ידו לצדדים שלישיים, ולכן סביר להניח שהצדדים השלישיים עיבדו את השמן והפכו אותו לראוי למאכל.

עוד טען היבואן כי אותם צדדים שלישיים הציעו לגובה המכס להציג בפניו את תהליך הפיכת שמן הזית למאור לשמן זית למאכל, אך גובה המכס דחה את ההצעה. אותו צד שלישי גם נתן עדות מטען היבואן.

עוד טען היבואן כי מכר את השמן ברווח נמוך מאד של אחוזים בודדים, ותשלום הגרעון כפי שדורשת רשות המכס יביא אותו לסף פשיטת רגל.

לחילופין טען היבואן כי אין לגבות ממנו את גרעון המכס בשל עמידתו בתנאי חוק מסים עקיפים.


פסק-הדין:

בית המשפט חזר על הכלל הידוע לפיו דרישת גרעון שמוציא המכס מוחזקת כתקינה, כל עוד התובע במשפט לא יוכיח אחרת. במקרה זה, קבע בית המשפט כי על התובע להוכיח למעשה כי מדובר היה בשמן בלתי ראוי למאכל, אחרת- תידחה תביעתו.

בית המשפט מצא סתירות רבות בגרסתו של היבואן ובגרסתו של הצד השלישי שקנה ממנו את השמן וכביכול ביצע בו פעולות להפיכתו לשמן למאכל, ולכן קבע כי גרסותיהן לא אמינות. למשל, לפי התקן העוסק בשמן, הסתבר כי זיקוק שמן צריך להיעשות בטמפרטורה גבוהה של 90 מעלות, בעוד הצד השלישי טען שהוא עושה זאת אפילו בתוך מכוניתו, ולא ידע להסביר את הסתירה לעומת התקן.

בית המשפט מצא כי הסמיכות בין תאריכי השחרור מן המכס לבין תאריכי ביצוע בדיקות המעבדה, כמו גם נתונים נוספים, מצביעים כי הבדיקות לשמן נערכו בטרם שוחרר השמן ונמכר לצד שלישי, בניגוד לטענת היבואן.

בעניין ביצוע הבדיקה על ידי המכס, קבע בית המשפט כי המכס דווקא הסכים לצפות במו עיניו כיצד מבצע הצד השלישי את תהליך הפיכת השמן לשמן למאכל, כל עוד יועברו אליו רשימת החומרים בהם עושה שימוש, אך הוא סירב לעשות כן.

בנוסף הוצגו בבית המשפט תעודות כשרות המצביעות כי איכות השמן נבדקה עוד בספרד בטרם היצוא, והוכח כי מדובר בשמן בעל איכות מעולה, כשר, וראוי למאכל אדם. היבואן ניסה להתכחש לכך אך בית המשפט דחה התכחשות זו.

בית המשפט דחה גם את טענת היבואן כי הוא זכאי לפטור לפי חוק מסים עקיפים, בקובעו כי היבואן מסר מידע לא נכון לגבי השמן מבלי לצרף אסמכתאות, ולא הוכיח שהמס לא נכלל במחיר המכירה.

בסופו של דבר, נדחתה התביעה, והיבואן חויב בהוצאות המכס בסך של 25,000 ש"ח.

[ת.א. (שלום ת"א) 23712-10-09 ליאני נ' משרד האוצר/אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 30.11.11, השופטת אביגיל כהן. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד אביגדורי. לרשות המכס- עו"ד מורן סילס מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי]
__________________________
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:

www.nadel-law.co.il