בימ"ש המחוזי בחיפה דחה ערעור נגד אגף המכס והמע"מ

בית המשפט קיבל את עמדת המדינה בדבר גביית חוב של חייב אצל צד ג' לפי סעיף 106 לחוק מע"מ


00:00 ,07.02.2008 מאת: מערכת פורט2פורט

בית המשפט קיבל את עמדת המדינה בדבר גביית חוב של חייב אצל צד ג' לפי סעיף 106 לחוק מע"מ

כבוד השופטת וסרקרוג מבימ"ש המחוזי בחיפה קבעה לאחרונה (בתאריך 3 בפברואר 2008) כי אגף המכס והמע"מ רשאי לפעול בהליכי גבייה מול המערערת, חברת טי אנד אל אקספרס בע"מ, בהתאם לסעיף 106 לחוק מע"מ. עו"ד יהודה גליטמן, מפרקליטות מחוז חיפה ייצג את המדינה. כך נמסר בהודעה שפרסמה רשות המסים בישראל.
 
על פי הודעת הרשות, בינואר 2005 הוציא אגף המכס והמע"מ לחברת קסקד בע"מ בבעלות יורי טולובסקי, חברה שעסקה ביבוא מזון לרבות שתייה חריפה ממדינות חבר העמים, הודעת גירעון בגין טובין שיובאו על ידה, מן הטעם כי ערך הטובין עליו הצהירה לא תאם את "ערך העסקה" כמתחייב על פי פקודת המכס. בסמוך לכך, הועברו הטובין לידי המערערת, חברת טי אנד אל אקספרס בע"מ,  אף היא בבעלותו של טולובסקי, וחברת קסקד נקטה בהליכי פירוק מרצון.
 
ביוני 2007 הודיע אגף המכס והמע"מ למערערת כי לפי סעיף 106(ה) לחוק מע"מ בכוונתו לפעול לגביית חובה של חברת קסקד בסך 271,169 שקל מהמערערת, זאת בנימוק שהטובין של קסקד הועברו אליה ללא תמורה ובמטרה לחמוק מתשלום מס.
 
המערערת טענה נגד הסמכות לפתוח נגדה בהליכי גבייה, לדידה, היא שילמה את מלוא התמורה המתחייבת בגין הטובין שהועברו אליה. יתר על כן, הגישה המערערת בקשה דחופה לשחרור מטענים מעוכבים ולביטול צו עיקול ברישום בבנק הפועלים על חשבונה. המדינה דחתה את הטענה בדבר תשלום תמורה בגין הטובין וטענה כי מירב הכספים שהועברו למערערת לא נעשו על דרך של הפקדות בנקאיות ונעשו מחשבונו הפרטי של האב, לב טולובסקי, כחלק מתמיכת האב בבניו ולא בגין רכישת הטובין, מה שמצביע על יחסים מיוחדים בין הצדדים.
 
כאמור, ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת המערערת ופסק כי אגף המכס והמע"מ רשאי לפעול בהליכי גבייה בהתאם לסעיף 106 לחוק מע"מ מהטעמים הבאים:
בהתאם לסעיף 106(ב) לחוק מע"מ, כאשר חברה חייבת חוב מס סופי, מעבירה את נכסיה בלא תמורה, או שהחברה מתפרקת ומעבירה את נכסיה למי שיש עמו יחסים מיוחדים, בלא תמורה או בתמורה חלקית, ובאופן שלחברה החייבת – המעבירה, לא נותרו אמצעים לסילוק החוב לרשות המס, רשאית רשות המס לגבות המס מצד ג' - הנעבר, ובלבד שלא ייגבה סכום הגבוה משווי הנכסים המועברים.
 
באשר להגדרת המונח "יחסים מיוחדים" די בכך, שאחד הצדדים לעסקה נושא משרה בעסקו של אחר, או כאשר הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה. כמו כן, בהתאם לסעיף 106(ב1), ניתן לבצע גבייה אצל צד ג', כאשר נעשתה העברת פעילות מהחברה החייבת המעבירה, לחברה הנעברת – צד ג', כאשר לשתי החברות אותם בעלי השליטה והעברה נעשתה ללא תמורה או כנגד תמורה חלקית, וכאשר לחברה המעבירה לא נותרו אמצעים לסילוק החוב.
 
בערעור הנדון נקבע כי הונחה תשתית ראייתית המסמיכה את המשיב לנקוט בהליכי גבייה נגד המערערת בהתאם לסעיף 106 לחוק מע"מ. משהוכח כי מדובר בחוב סופי, ומשהתמורה בגין הטובין לא הוכחה (למצער מתן תמורה חלקית בלבד), ומשהוכחו יחסים מיוחדים בין קסקד למערערת, בשתי החברות היה אותו בעל שליטה, וקסקד העבירה פעילותה למערערת באופן המצביע על פעולות שנעשו במטרה לרוקן את חברת קסקד מנכסיה מצד אחד, והעברת הטובין לחברה חדשה, כביכול, מצד שני, במטרה להימנע מתשלום המס ונקיטה בפעולות שיש בהם לסכל את פעולות הגבייה שנקט בהן אגף המכס והמע"מ.       
 
עש 1137/07, בשא 17958/07