ועדת הכספים: לשירות המילואים הממושך יש ״השפעה דרמטית״ על שוק העבודה והמשק

במשרד האוצר ציינו כי העלות המשקית לא כולל מעטפת התגמול לחיילי המילואים, נאמדת על כ-50 אלף שקל לחייל בשנה, וכ-30 מיליארד שקל לשנה סך הכל. חברי כנסת מהאופוזיציה טענו כי המדינה לא באמת מסייעת לאנשי המילואים וקראו להגדיל את מכסת המשרתים כדי להקל על המצב, חברי ועדה נוספים קראו לחדש את ההלוואות בערבות המדינה למילואימניקים העצמאים בכל חלקי הארץ, ולבנק ישראל לפקח על כך שהבנקים לא פוגעים במשרתי מילואים הזקוקים לסיוע בתשלומיהם. 

ועדת הכספים בראשות ח״כ משה גפני, קיימה אתמול (ב׳) דיון בנושא ״השפעת שירותם הממושך של משרתי מילואים על שוק העבודה והמשק״, לבקשתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, נאור שירי, אורית פרקש הכהן, יצחק קרויזר, משה סולומון, חמד עמאר, נעמה לזימי.

במהלך הדיון הציגו התאחדות התעשיינים השלכות רבות של גיוס אנשי המילואים על המשק, בהן חוסר וודאות, פגיעה בחברות, דחיית פרויקטים, אי עמידה בלוחות זמנים להן התחייבו, קשיים בתכנון קדימה ועוד, והציעו מספר אפשרויות סיוע מצד המדינה לחברות ועסקים שמספר משמעותי מעובדיהם יצאו לשירות מילואים משמעותי: שיפוי מלא של התנאים הסוציאליים, הקמת קרן סיוע לעסקים במצוקה, תשלומי מקדמות.

בפורום העצמאים בהסתדרות הציגו כי עצמאים רבים לא רוצים להגיע לשירות מילואים נוסף, וכי הדבר מהווה סיכון ביטחוני ולא רק סוגיה כלכלית, ״יש כאילו סוג של אטימות מערכתית שלא מבינים את גודל המצוקה שנמצאים שם עצמאים, ואומרים לנו אנחנו שבויים, אנחנו מבקשים דחיית הגעה למילואים כי אנחנו לא מצליחים להניע את העסק כל פעם. יש חיילי מילואים שנקראו כבר לצו חמישי ושישי״, כך ציין נציג הפורום כי ישנם בנקים שלא נותנים למילואימניקים בענפים מסוימים כלל הלוואות בטענה שהם עוסקים בענפים בסיכון וכי הם צפויים לשוב למילואים, וקרא להעניק מעטפת בנושא לחיילי המילואים עם תנאים ראויים, תוך שימת לב לכך שאי אפשר להפריד בין הנושא הכלכלי לביטחוני. 

נציג פורום ארלוזורוב: הצביע על כך שמאות אלפי מילואימניקים מנותקים תקופה ארוכה מעבודה, בדגש על צעירים בשיא הקריירה שלהם שמאבדים משרות, וכי המחקר הכלכלי מראה שבהעדר טיפול החברה הישראלית תפגוש את הניתוק הזה עשרות שנים קדימה, תוך השלכות על תקציב המדינה ופיריון המשק, וכי ללא טיפול מתאים יהיה זה מאוחר מדי, ״השירות המילואים הולך לייצר קבוצה עצומה של אנשים שהם העתיד של המשק, הם יגיעו לשוק עבודה ואין לנו מושג איך, כנראה עם פחות יכולת לתפקד״, כך קרא נציג הפורום לוועדה להנחות את הממשלה לכלול בתקציב המדינה הבא תקציב לשיקום אוכלוסיית המילואימניקים בראי זה.

נטע בר זיו, משרד האוצר: ״ברמת המאקרו לשירות המילואים השפעה דרמטית על המשק ברמה מאקרו כלכלית, העלות המישקית מעבר לעלות הפיסקלית של כמה עולה לממן חייל מילואים, העלות המשקית של חודש שירות מילואים לאדם אחד עומדת על 50 אלף שקל, כל מאה אלף חיילים זה בערך 5 מיליארד שקל לחודש, זה אובדן פעילות כלכלית למשק. בהערכה סבירה יש בערך 300 אלף חיילי מילואים שמשרתים במשך 60 ימים בשנה, אנחנו מגיעים ל-30 מיליארד שקל של אובדן פעילות כלכלית וכלל העלויות, מעבר לזה יש את המעטפת התקציבית של כל חייל״. 

ח״כ ולדימיר בליאק ציין כי ״זה שקר שמדינת ישראל דואגת למילואימניקים, יש מאות אלפי אנשים שהיו מעל שנה במילואים במשך המלחמה, 41 אחוז ממשרתי המילואים דיווח כי פוטרו או נאלצו לעבוד את מקום עבודתם, אנחנו מכירים את המצב של העסקים הקטנים, של נשות המילואימניקים ונשות אנשי הקבע, לפחות 20% מאנשי ההייטק הם מילואימניקים, כל מה שאנחנו רואים זה שהתקציב לא רלוונטי. המעטפת הקיימת לא מספיקה, והיא לא יכולה להספיק אם לא נשתמש בשוויון בנטל, לא משנה כמה שוברים וימי נופש תחלק להם״.

ח״כ נעמה לזימי: ״אם שר האוצר צריך לייצר מראית כאילו הוא עוזר למילואימניקים זה אומר שהוא לא עוזר להם, לחוקק תקציב השתמטות בזמן מלחמה זה הדבר הכי אנטי ציוני ואנטי מילואימניקים שאפשר לעשות״. 

ח״כ חמד עמאר: ״אני מכיר בחור ששירת איתי בצבא כקצין, הוא נמצא יותר מ-400 יום במילואים, העסק שלו קרס ו-15 עובדים פוטרו, אם היו יותר אנשי מילואים הוא לא היה צריך לעשות מספר כזה של ימים והעסק לא היה קורס״.

ח״כ ינון אזולאי: ״כשאין לאן לחזור המילואימניק כבר לא מתוגמל, שהוא חותם אבטלה הוא כבר לא מתוגמל, כי הוא צריך לדאוג לעתידו ומעסיקים כבר לא לוקחים אותו. אנחנו רואים מילואימניקים שסוגרים את עסקיהם, הבאתם קרן במימון המדינה לתושבי הצפון, אבל מילואימניק שלא מהצפון לא נכלל, המילואימניקים בכל הארץ. דוגמא נוספת, בנק ישראל הורה שלא להחזיר צ׳קים ולתת הארכות למילואימניקים, מישהו בדק את זה? הוא נמצא ברשימה השחורה ולא יתנו לו הלוואות, האם בנק ישראל האיר כלפי הבנקים? אף אחד לא עוקב אחרי זה. אני מבקש להפנות את הזרקור הזה כלפי הבנקים. גם בערבות מדינה, גם בנושא של התשלומים״. 

יו״ר הוועדה, ח״כ משה גפני: ״מוקד הדיון תוכנן לנושא הזה, בקורונה אנשים לא יכלו לעקוב אחר החזרת צ'קים ואחרי דירוגי אשראי, בדומה לכך יש להתחשב עם אנשי המילואים, אנחנו רוצים לדעת האם משרד האוצר עושה משהו כדי לסייע לאנשי המילואים״.

בתום הדיון ביקש יו״ר הוועדה תשובות בתוך שבועיים מנציגת האוצר לנושאים שהועלו בדיון.