הוועדה לביקורת המדינה: ״מחדלים חמורים בפיקוח הממשלתי על זיכיון ים המלח״

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח״כ מיקי לוי קיימה אתמול דיון בנושא דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בנושא ״ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו - היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין״. הדיון חשף מחדלים חמורים בפיקוח הממשלתי על זיכיון ים המלח, אובדן הכנסות של מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה, ונזקים סביבתיים מתמשכים. הדוח חושף שורה של ליקויים חמורים בפיקוח על זיכיון ים המלח, הכוללים בין היתר דליפות מזהמות, אי שיקום אתרי כרייה ודמי חכירה לא עדכניים. עוד עולה מהביקורת כי אין מעקב סדור של משרדי הממשלה הרלוונטיים אחר תנאים סביבתיים, טיפול בשפכים ובמפגעים אחרים. 

בדו״ח  נמצא כי משרד האנרגיה ורשות מקרקעי ישראל לא דרשו מהחברות לשלם בגין החומרים שהחברה כורה בשטח הזיכיון, דבר שהביא לאובדן הכנסות משמעותי למדינה. ״אנחנו מדברים על סכום אשר היה יכול להיכנס לקופת המדינה ביותר מעשרות מיליוני שקלים״, אמר יו״ר הוועדה בפתח הדיון.  

כמו כן עולה מהדו״ח כי המשרד להגנת הסביבה נמנע מלגבות בין 90-135 מיליון שקל בגין היטלי הטמנה. 

יו״ר הוועדה, ח״כ מיקי לוי: ״אלו סכומים ששייכים לציבור. אנחנו חייבים תשובה מדוע בשנה של קיצוץ תקציבי אתם לא פועלים לגבות את הסכומים הללו. ים המלח והמשאבים שייכים לציבור הישראלי כולו ולא לחברה כזאת או אחרת - חובתנו לוודא שהטעויות היקרות לא יחזרו שוב. לו הרגולטור, קרי המדינה, היו מבצעים את עבודתם באופן יסודי בראיית פני העתיד. אני מאמין שחלק מנזקי הסביבה במשאב הטבע הייחודי הזה שאין כמוהו בעולם – ניתן היה למנוע. אנחנו עומדי בפני זיכיונות חדשים בעוד כ 5 שנים. זוהי חובתנו לוודא כי הטעויות לא תחזורנה על עצמן וכי הלקחים הופקו ועל כן הוועידה תתכנס שוב בנוכחות מנכ״ל רמ״י ולא תרפה מהנושא״. 

יובל חיו, מנהל החטיבה במשרד מבקר המדינה שכתבו את הדו״ח, הדגיש את חומרת הממצאים: ״יש מחיר כבד מאוד לכישלון הרגולטורי. ראשית בהיבט של הממון - בפרט שבימים אלה תקציב המדינה מוגבל, ובהיבט של הנזק הסביבתי - התכליות הן לשמור על הסביבה. משרד האוצר חייב לתכלל אירוע רגולטורי כזה מורכב ולראות איך יתר המשרדים מקיימים כל אחד בתחומו את האחריות. אנו מבקשים מעורבות אישית של השרים בתיקון הפעולות. הדוח נכתב על אותם מקומות שהרשות המבצעת לא קיבלה הכרעה בהרבה סוגיות בין 5-20 שנים. אין כאן מקרה שהמדינה סיימה הליך בחינה והציגה עמדה משפטית. התקיימו אצלנו ישיבות במשרד להבין את הדברים והשימוש בשפה מאופקת הגיעו לכדי כמו כישלון רגולטורי, בעיית משילות, ואלו דברים שלא אמרנו אותם כלאחר יד - אמרנו את זה אחר התעמקות שהמחדל הזה מתקיים. בימים שאנחנו בתקציב בציפורניים, משרד האוצר צריך לתכלל אירוע רגולטורי כזה וחייב לנהל פיקוח מורכב כזה״.

ח״כ אלי דלל הביע הלם מהנתונים שעלו מהדו״ח: ״מדובר בכספים אסטרונומיים שמונחים על הרצפה והם לא נלקחים. 650 אלף דונם הם שטח הפקר שאף אחד לא מכיר בו, כולל רמ״י״. דלל הציע להקים רשות לנכסי ים המלח שתעלה 5-10 מיליון שקל לשנה כדי לטפל בנושא.

ח״כ יסמין פרידמן הדגישה את אחריות הזכיין: ״גם לזכיין יש אחריות, הוא קיבל מהמדינה משאב טבע והוא ניצל ועשה רווחים לעצמו. יש לו אחריות לפנות את הר ים המלח המזהם״.