ביה"ד לעבודה: נמלים חדשים גם ללא אישור העובדים

ביה"ד קבע שאין עילה להורות על המשך עיכוב המכרזים להקמת נמלי ים חדשים ושאין צורך בהסכמת העובדים להמשך ההליך. ביה"ד אסר על העובדים לשבות אך חייב את המדינה להמשיך להידבר עם העובדים להבטחת תנאי העסקתם בתנאי תחרות


16:00 ,23.09.2013 מאת: מערכת פורט2פורט

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי המדינה תוכל להמשיך בהליך המכרזים להקמת נמלים חדשים, מבלי לקבל את אישור העובדים. במקביל אסר ביה"ד על עובדי הנמלים לצאת בשביתה והורה לצדדים להמשיך ולהידבר ולדווח לבית הדין על תוצאות המו"מ עד לתאריך 10 באוקטובר.

בהרכב של שלושה שופטים, סגן הנשיאה יגאל פליטמן, השופט עמירם רבינוביץ והשופטת לאה גליקסמן, דחה בית הדין את טענות ההסתדרות לפיהן קידום הליך המכרזים החדשים של הנמלים החדשים, שיתחרו בקיימים, עשוי להשפיע על תנאי העסקתם של העובדים. “ההסתדרות לא מעמידה טיעון שמגלה אף לא על פניו כי החלטת הממשלה משליכה באופן ברור, ודאי, או מוחשי על תנאי עבודתם של העובדים. זאת, במיוחד לנוכח פרק הזמן הארוך הדרוש להקמת הנמל והרצתו עד להפעלה מלאה, כאשר רק בשנת 2019 יופעל המינגש הראשון. מעבר לכך, ההסתדרות עצמה מודה כי אין היא יודעת לאמיתו של דבר בכלל מה יהיו תנאי התחרות.

"יתר על כן. קיימים הסדרים שונים אשר מעניקים רשת ביטחון לחברת הנמל הממשלתיות בכל הנוגע לאיתנותן הפיננסית, רשת ביטחון לזכויות הפנסיה של העובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית והסדרים המעניקים לעובדי הנמלים ביטחון תעסוקתי. כמו כן, בכוונת המדינה לדאוג לכך שחברות הנמל יהיו ערוכות ומוכנות להתמודד בתחרות עם הנמלים הפרטיים, ואין זה נכון שייפגע היקף פעילותם של הנמלים הקיימים. זאת, לנוכח הגידול הצפוי בפעילות הנמלים בארץ בשנים הבאות".

שופטי בית הדין קיבלו את עמדת המדינה שקיים שוני מהותי בין הליך המכרזים הנוכחי לבין הסכם הרפורמה בנמלים משנת 2005 שהיה כרוך בשינוי מבני שמשמעותו שינוי זהות המעסיק של העובדים מרשות הנמלים לחברה ממשלתית. "המהלך הנוכחי אינו כרוך בשינוי מבני ואין לו השלכה על זכויות העובדים ותנאי עבודתם, ולכן אין מקום לניהול משא ומתן עם העובדים”, ציינו השופטים.

"ההסתדרות לא הצביעה על הוראה בהסכמים הקיבוציים משנת 2005 המחייבים את המדינה לנהל עמה משא ומתן קיבוצי בנוגע לכל מתווה חדש ברפורמה בנמלים; עצם ההחלטה על פתיחת המשק לתחרות שהיא החלטת מדיניות סוציו כלכלית כמו גם תנאי התחרות, אינם נושא למשא ומתן קיבוצי בין העובדים לבין מעסיקם ואף לא בין העובדים לבין הריבון, וכפועל יוצא מכך אף אינם עילה לגיטימית לשביתה”.

בסיכומו של דבר קבע בית הדין כי עילת השביתה היא עילה ביחסי עבודה ולא עילה מינהלית, כלומר מתרכזת בהשלכות האפשריות של ההחלטה להקים נמלים פרטיים. ולכן על המדינה חלה חובת הידברות עם ההסתדרות בנוגע להשלכות החלטת הממשלה על הקמת נמלים פרטיים לגבי זכויותיהם, תנאי עבודתם וביטחונם התעסוקתי של עובדי הנמלים.

עוד קבעו כי ההידברות תקוים באינטנסיביות, בתום לב ובהגינות בין הנציגים המוסמכים והבכירים של המדינה, חברות הנמל וההסתדרות ובשלב זה, ימשיך לעמוד בתוקפו הצו כאמור בהחלטה מיום 29.7.2013, לפיו "לעת הזו, וכל עוד לא ניתנה החלטה אחרת, עובדי הנמל ימשיכו לעבוד כרגיל בעבודה מלאה, תקינה וסדירה."

הצדדים יגישו דיווח בכתב לבית הדין עד יום 10.10.2013 על הליך ההידברות והתקדמותו.

נציין כי השופטים הדגישו בראשית ההחלטה כי בית הדין רואה בחומרה רבה את התנהגותם של עובדי הנמל שהוגדרה על ידם כ"שלוחת רסן", במהלך הדיון שנערך ביום 3.9.2013. "התנהגות פסולה זו ראויה לגינוי ומקומה לא יכירנו באולם בית המשפט ומחוצה לו”.

 

לשכות המסחר והתעשיינים מברכים על ההחלטה

צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים: ״אנו מברכים על החלטת בית הדין ומקווים כי הצדדים ישכילו לנצל את הזמן שניתן להם, בכדי לנהל משא ומתן רציני, שיאפשר את יישום הרפורמה. כך תתאפשר תחרות בנמלים, שתוצאתה תהיה מחירים ושירות טובים יותר לתעשייה המקומית״.

גם נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין בירך על ההחלטה: ״אנו מקבלים בברכה את החלטת ביה״ד הארצי לעבודה שלא לעכב את המכרזים להקמת רציפי נמל חדשים. מדובר בפיתוח תשתית חיונית עבור המגזר העסקי ועבור המשק כולו. על המדינה להתאים את עצמה לגידול בסחר החוץ של מדינת ישראל."

לדבריו של לין, "החלטת ביה"ד שלא להתנות את המשך ההליך המכרזי בהסכמות עם העובדים הינה משמעותית ביותר. המדינה יכולה להמשיך להתקדם במכרזים מבלי שהסכמת העובדים תהווה תנאי לכך."

לין ציין עוד כי "אנו מקבלים בסיפוק את החלטת ביה״ד שלא להתיר שביתה או שיבוש איזה שהוא בנמלי הים. לשכת המסחר עתרה לביה״ד הארצי על מנת למנוע את הנזקים האדירים ששביתה עלולה לגרום ליבואנים וליצואנים ואנו שמחים על כך שביה״ד אסר על העובדים לשבות.

לין הדגיש כי "אנו לא שוללים הידברות עם העובדים, אך חשוב להדגיש שהידברות אין משמעה הסכמה לכל מה שיציגו העובדים״.