פרופ' טרכטנברג ממליץ: תכנון סטטוטורי של מסופי נמל עתידיים עד סוף 2012

"תרומה נוספת ליוקר המחיה בישראל היא חוסר יכולתה של הממשלה לקדם שינויים מבניים המעודדים תחרות, בייחוד במונופולים ממשלתיים", כתב פרופ' טרכטנברג במסקנותיו וקרא להטיל על מנכ"ל משרד רוה"מ לפעול להסרת חסמים בהליכי התכנון הסטטוטורי של מסופי הנמל העתידיים עד סוף


00:00 ,27.09.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

אמש, עם פרסום דוח המלצות וועדת טרכטנברג, בלט פרק "יוקר המחיה והתחרותיות". יו"ר הוועדה, הפרופסור מנואל טרכטנברג, כתב על ההיבטים השונים בפעילות הנמלים החל מתפיסתו לפיה חברות הנמל הקיימות מהוות מונופול אזורי, כל אחת בתחומה וביחד מהוות דואופול ארצי: "אמנם, לאחר הרפורמה בשנת 2005 החלה תחרות מועטה, כפי שהוצג לעיל, אך תחרות זו אינה נוגעת לחלק גדול של המטענים. למרות האמור, לא מצליחה הממשלה ליישם מדיניות אפקטיבית לשיפור ביצועי הנמלים."

לגבי שכרם של עובדי הנמל מפרט הדוח להלן: " בהקשר זה ערכה הועדה ניתוח של שכר העובדים בחמישה מונופולים ממשלתיים (חברת החשמל, נמלי הים, נמלי האוויר, מקורות ורכבת ישראל). נמצא כי השכר לשעה של עובדי המונופולים הממשלתיים גבוה ב-36% מעובדים בעלי מאפיינים דומים בענפים אחרים במשק. סך היקף תשלומי היתר המשולמים כשכר עבודה בחמשת המונופולים הממשלתיים לעיל, נע סביב מיליארד שקל בשנה במונחי שכר ברוטו. המשמעות הפשוטה היא שסכום זה מועבר, באמצעות מחירי שירותיהם של המונופולים האמורים, ישירות מכלל משקי הבית אל קבוצות העובדים בחברות אלו."

את הכשל הוא מייחס לממשלת ישראל שלא מצליחה לקדם שינויים מבניים במשק: "דוגמא לכך הוא כוחם העודף של ועדי עובדים בתשתיות חיוניות, אשר בכוחם להפעיל לחץ רב, בעלויות כלכליות רחבות היקף, הגורם לפגיעה בציבור, על מנת לשמור על האינטרסים של הקבוצה. בהקשר זה מובא מקרה בוחן של נמלי הים של ישראל."

לפי הדוח נערכה בחינה של גורמי מקצוע במשרדי התחבורה והאוצר וממנה עולה כי: "התפוקות בתחום המכולות לצוות עבודה בנמלי ישראל נמוכות ביחס לנמלים אחרים בעולם: בין 15%-25% נמוכות ביחס לנמלים במזרח התיכון ואף נמוך מכך ביחס לנמלים מתקדמים בעולם. העלות הנגזרת מכך למשק הלאומי נאמדת במאות מיליוני שקל בשנה."

עוד מבקר טרכטנברג את כוחם של וועדי העובדים שמשפיע על גמישות התעסוקה במונופולים הממשלתיים: "דוגמא לכך הוא כוחם העודף של ועדי עובדים בתשתיות חיוניות, אשר בכוחם להפעיל לחץ רב, בעלויות כלכליות רחבות היקף, הגורם לפגיעה בציבור, על מנת לשמור על האינטרסים של הקבוצה."

פרופ' טרכטנברג קובע בנוסף כי תלותו של המשק הישראלי בנמלי הים היא גבוהה וכמעט מוחלטת. "תפקודם הלא יעיל של נמלי ישראל משית על סוחרי החוץ עלויות כלכליות גבוהות מאוד, הבאות לידי ביטוי בשלושה מובנים עיקריים - עלויות זמני השהייה של אוניות ומטען, אמינותם סוחרי החוץ בסחר הבין-לאומי ותעריפים גבוהים יותר למשתמשים, הנובעים ממערך עלויות גבוה, במיוחד בתחום השכר. לכל אלו אין פתרון מהיר בטווח הקצר".

על כן, פרופ' טרכטנברג ממליץ, בטווח הבינוני-ארוך ולאור תכנונם של רציפים חדשים בשני הנמלים, "לקבוע בצורה ברורה יעד לקיומה של תחרות תוך-נמלית ואפקטיבית, במרחבי הנמלים בישראל. במקביל, ועל מנת לקדם את התהליך התכנוני, מוצע להטיל על מנכ"ל משרד רוה"מ לפעול להסרת חסמים בהליכי התכנון הסטטוטורי של מסופי הנמל העתידיים תוך איזון הדרישות הסביבתיות וקביעה כי עד סוף 2012 יושלמו הליכי התכנון".