בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצדו של בעל הזכות

בית המשפט קיבל את טענת היבואנית לפיה המשלח לא היה משחרר את הסחורה לידיה אלמלא הייתה היבואנית משלמת את כל יתרת החוב המוסכמת למשלח, או מגיעה להסכמה אחרת עם המשלח


00:00 ,07.03.2010 מאת: מערכת פורט2פורט

בית המשפט קיבל את טענת היבואנית לפיה המשלח לא היה משחרר את הסחורה לידיה אלמלא הייתה היבואנית משלמת את כל יתרת החוב המוסכמת למשלח, או מגיעה להסכמה אחרת עם המשלח
 
מאת עו"ד גיל נדל
 
לאחרונה ניתן פסק דין קצר ומעניין על ידי בית משפט השלום בחדרה, בתביעה כספית שבין משלח לבין יבואנית. המשלח טען כי היבואנית חייבת לו כספים בגין שירותים שונים שסיפק לה, בסכום של כ-5,000 שקל. המשלח צירף לתביעתו כרטסת הנהלת חשבונות ומכתבי דרישה.
 
היבואנית מצדה כפרה בחוב הנתבע וטענה כי היא אמנם הזמינה מהמשלחת שירותי שילוח-אווירי לצורך אספקה דחופה לרשת-מלונות, אך בפועל המשלח התרשל במילוי משימתו, והמשלוח התקבל אצל היבואנית באיחור כשהוא חסר. היבואנית הוסיפה וטענה כי לאחר מו"מ בין הצדדים, היא הסכימה לקבל את המטען החלקי בלי לדעת מה תכולתו, עם תשלום של 2,700 שקל לסיום סופי ומוחלט של העניין (תשלום שאכן בוצע), ותוך שהמשלח יזכה את היבואנית בספריו ביתרה, דבר שלא נעשה.
 
על כך השיב המשלח שלא נמסר לו על דחיפות מיוחדת של המשלוח, מה עוד שהמשלוח לא הגיע פגום ולא הגיע חסר, והאיתור בממן נמשך ארבעה ימים בלבד.
 
במצב דברים זה היה צריך בית המשפט לקבל אחת מהגרסאות ולפסוק לפיה, וזאת בהעדר ראיות חותכות לאחד משני הכיוונים. בית המשפט קיבל את עמדת היבואנית, ולא בגלל שהיא הנתבעת ו'המוציא מחבירו עליו הראיה' אלא משני שיקולים שלגופו של עניין.
 
האחד, בית המשפט קיבל את טענת היבואנית לפיה המשלח לא היה משחרר את הסחורה לידיה אלמלא הייתה היבואנית משלמת את כל יתרת החוב המוסכמת למשלח, או מגיעה להסכמה אחרת איתו. בית המשפט עמד על כך שבחשבונית לא נאמר מאומה של תשלום נדחה, כך שהמשלח היה אמור לעמוד על זכותו לקבל את התשלום מיד. בית המשפט גם ציין את ניסיון החיים "שמלמד שכאשר מדובר בלקוח שמודיע מראש שאינו מתכוון לשלם אלא מתכוון לתבוע, האדם שמחזיק את הסחורה שלו יעכבנה תחת ידיו עד אשר יוסדר עניין התשלום, ושחרור הסחורה מלמד על ויתור על היתרה".
 
נימוק שני לקבלת גירסת היבואנית היה בכך שמי שבא להעיד מטעם המשלח הוא המנכ"ל, אך לא אותו אדם שמולו עבדה היבואנית, ורק אותו אדם שמולו עבדה היבואנית (איש המכירות) יכול היה להפריך כדבעי את עמדת היבואנית. "הימנעות מהבאתו של אותו שבתאי, שהוא ללא ספק עד הנמצא תחת שליטת התובעת, מחזקת את גרסת הנתבעת, כי מתעורר חשש שהתובעת לא הביאה אותו להעיד כי הוא עלול היה לאשר דווקא את גרסת  הנתבעת", קבע בית המשפט.
 
תא"מ 13872-12-08, ישראל קרגו לוגיסטיקס (אי סי אל) בע"מ נ' אי.אם.איי. - יורומרקט אינטרנשיונל בע"מ, פס"ד מיום 2.3.10, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.
 
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il