בית המשפט: קניין רוחני - עיכוב שלא כדין על ידי המכס

בית המשפט עמד על כך כי במקרה של עיכוב טובין בשל חשד לפגיעה בקניין רוחני, יש לאזן בין ההגנה על האינטרס כלכלי של בעל הזכות לבין הצורך למנוע פגיעה שלא לצורך בזכויות היבואן


00:00 ,21.05.2007 מאת: מערכת פורט2פורט

בית המשפט עמד על כך כי במקרה של עיכוב טובין בשל חשד לפגיעה בקניין רוחני, יש לאזן בין ההגנה על האינטרס כלכלי של בעל הזכות לבין הצורך למנוע פגיעה שלא לצורך בזכויות היבואן
 
מאת עו"ד גיל נדל
 
בהחלטה שניתנה לאחרונה (13.5.07) שב וקבע בית המשפט השלום בנצרת על מנת שרשות המכס תעכב סחורה מיובאת הפוגעת בזכויות יוצרים או סימן מסחר, קיימת חובה לפעול במתווה הקבוע בסעיף 200 א לפקודת המכס, דהיינו: הפקדת ערבות מטעם בעל הזכויות לכיסוי נזקי היבואן, והגשת תביעה במועד הקבוע בחוק.
 
במקרה זה דובר על יבוא של כ-20 אלף בקבוקי פלסטיק ריקים ופקקים, אשר נתפסו ביום 20.08.06 על ידי רשות המכס בחשד כי הטובין מפרים סימן מסחר, לאור כך שעל הפקק מופיע הרישום PRO-Vשהינו על פי הטענה סימן מסחרי רשום של חברת Gamble&Procter  (P&G).
 
חברת P&Gלא פעלה על פי האמור בסעיף 200 א לפקודת המכס, לא הפקידה ערבות לכיסוי נזקי היבואן ולא הגישה תביעה כנגד היבואן. במקום זאת, עיכבה רשות המכס את הטובין על פי הוראותיו של סעיף 188 לפקודת המכס הקובע כי רשות המכס רשאית לתפוס טובין שחשודים שיובאו בהפרת הגבלה או איסור.
 
היבואן פנה לבית המשפט בבקשה למתן סעדים זמניים, ועתר לקבלת צו המורה על שחרור הטובין ומסירתם לו. בית המשפט נענה לבקשה זאת והורה על מסירת הטובין ליבואן.
 
בית המשפט קבע כי סעיף 200 א לפקודת המכס מבטא ומשקף את האיזונים וההדגשים אותם ראה המחוקק לקבוע, במקרה ספציפי של תפיסת טובין בשל הפרה של זכויות קניין רוחני, בשונה מתפיסות טובין מטעמים אחרים הנזכרים בסעיף 188 לפקודת המכס.
 
בית המשפט עמד על כך כי במקרה של עיכוב טובין בשל חשד לפגיעה בקניין רוחני, יש לאזן בין ההגנה על האינטרס כלכלי של בעל הזכות לבין הצורך למנוע פגיעה שלא לצורך בזכויות היבואן, תוך מניעת הסיכון כי על הקופה הציבורית יוטלו נזקי היבואן במקרה בו ידחו הטענות של בעל הזכות. לכן נקבעה חובת פעולה לוח זמנים מצומצם, לכן נקבעה חובת הפקדת ערבות ולכן נקבעה חובת הגשת תביעה לבית המשפט מוסמך, על מנת לברר בפניו את שאלת הפרת זכויות הקניין הרוחני.
 
בית המשפט קבע כי תפקידה של רשות המכס הינו לתת "סיוע ביניים" לטוען כבעל הזכות, באמצעות עיכוב לפרק זמן קצר של הטובין, עד אשר יראה בעל הזכות אם הוא מבקש לאכוף את זכויותיו בפני בית המשפט המוסמך.
 
בית המשפט הוסיף וקבע כי אם סבורה המדינה כי ייעברו בעתיד, באמצעות הטובין עבירות פליליות (לדוגמת הדבקת מדבקות על הבקבוקים ומילויים בשמפו מזויף ומסוכן לבריאות), הרי שהמדינה תוכל לפעול על פי פקודת סדר הדין הפלילי בכל הנוגע לחילוט חפצים ותפיסת מוצגים, לרבות ככל שאלה דרושים לה לצורך הוכחת עבירות פליליות. סעיף 188 לפקודת המכס, מנגד, אינו יכול לספק את העיגון החוקי לתפיסת הטובין בשל חשד כזה.
 
בית המשפט דחה את בקשתה של P&Gלהצטרף להליך שכן היא לא הפקידה ערבות בנקאית ואף לא הגישה תביעה כנגד היבואן אך שחלפה כמעט שנה ממועד התפיסה.
 
בש"א 1420/07, בית משפט השלום בנצרת.
 
הכותב סיפק ייעוץ משפטי ליבואן בתיק זה.
 
להרחבה, ראו מאמרנו: "גם לעיכוב יש סוף – על נוהל קניין רוחני של המכס" בלינק המצ"ב: http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=743&CategoryID=304&Page=1
 
 
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי

* הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחנ