בלי אפקט הרתעה

בוטל כתב אישום שהגיש המכס נגד שני בחורי ישיבות שנתפסו מבריחים קרטונים של סיגריות במסלול הירוק, בטענה שמדובר בעבירה שדינה קנס מינהלי


12:05 ,18.05.2014 מאת: מערכת פורט2פורט

פעמים רבות מגיעים לבתי המשפט מקרים של עבירות של הברחת טובין במסלול הירוק. כלומר, מעבר עם טובין החבים במס מבלי להצהיר עליהם כדין. מעבר לאקט האזרחי של דרישת המסים או תפיסת הטובין, בנסיבות מסוימות מחליטה המדינה להגיש כתב אישום פלילי כנגד המבריחים.

 

לאחרונה הגיע לבית המשפט מקרה מעניין, בו בחורי ישיבות שהוגש נגדם כתב אישום, טענו כי דרך המלך היא הטלת קנס מינהלי ולא הגשת כתב אישום, וכי במקרה שלהם מדובר באפליה לרעה. לאור זאת, הם ביקשו לבטל את כתב האישום כנגדם.

 

בהחלטה חריגה מחודש מרץ 2014, הורה בית משפט השלום ברמלה על ביטול שני כתבי אישום כנגד בחורי הישיבות, שהואשמו בהברחת סיגריות במסלול הירוק ועל העברת ההליך למסלול של קנס מנהלי.

 

בית המשפט קבע כי הנימוק המרכזי עליו סמך בית המכס נתב"ג בהחלטתו להגיש את כתבי האישום, לפיו יש ליצור הרתעה ספציפית כנגד אוכלוסיית בחורי הישיבות מפני העבירות הללו, היה נימוק פסול הנגוע בשיקול זר. על כן, בית המשפט קבע כי יש לבטל את כתבי האישום מהטעם שנפל בהם פגם.

 

בנוסף, בית המשפט ניתח את טענת ההגנה מן הצדק (מהטעם של אכיפה בררנית) אשר הועלתה בידי בחורי הישיבות, וקבע כי גם מטעם זה יש לבטל את כתבי האישום. בית המשפט הוסיף ופנה אל בית המכס, על מנת שזה ינסח הנחיות מנהליות ברורות בנוגע לקריטריונים שינחו אימתי יש להגיש כתב אישום ואימתי ניתן להסתפק במסלול המנהלי.

 

מדובר בשני בחורי ישיבות שנתפסו, בשני מקרים שונים, בעת שניסו לעבור במסלול הירוק, כאשר באמתחתם כ-100 חפיסות סיגריות. זאת בעוד שהכמות המותרת למעבר במסלול הירוק, על פי חוק, הינה עד 80 סיגריות למי ששהה מחוץ לישראל למשך תקופה של עד חמישה ימים, ועד 200 סיגריות למי ששהה מחוץ לישראל מעל לחמישה ימים.

 

בית המכס בחן את האפשרות לטיפול בעבירות במסגרת הליך מינהלי, אך החליט לבסוף להגיש כנגד השניים כתבי אישום ולא להסתפק בקנס. זאת בהתבסס על שלושה נימוקים מרכזיים: קיומו של אינטרס ציבורי להרתיע בחורי ישיבה בכלל ואת שני הנאשמים בפרט, מהמשך ביצוען של עבירות של הברחת סיגריות; התופעה הפסולה של הברחת סיגריות תוך השתמטות מתשלום המסים, שפכה למכת מדינה; והעובדה שמדובר בכמות מסחרית של קרטונים של סיגריות, דבר שמצדיק הגשת כתב אישום ומוציא את הנאשמים מהתחום של הקנס המנהלי.

 

הנאשמים מצדם טענו כי מדובר בעבירה מנהלית במהותה ודרך המלך בה הינה להטיל קנס מנהלי. עוד נטען, כי אין בבית המכס מדיניות אכיפה ברורה ביחס לשאלה באילו נסיבות יוגש כתב אישום ובאילו נסיבות ניתן להסתפק בקנס מנהלי. כן, נטען, כי הנימוק לפיו ההחלטה להגיש כתב אישום נעוצה, בין השאר, בכך שמדובר בבחורי ישיבות שיש להרתיעם, הינו נימוק המבוסס על שיקולים זרים ופסולים.

 

השופט הישאם אבו-שחאדה קבע כי דרך המלך בקשר לעבירת הברחת סיגריות במסלול הירוק לפי תקנה 42 לתקנות המכס, תשכ"ו-1965, שהינה כאמור עבירה מנהלית, היא הטלת קנס מנהלי ולא הגשת כתב אישום. לכן, במצב שבו בית המכס בוחר במסלול הפלילי, עליו להוכיח שטעמיו להגיש כתב אישום ולא להסתפק בקנס מינהלי, הינם בבחינת טעמים "בני משקל", כאשר בית המשפט רשאי להפעיל הליך של ביקורת שיפוטית ולבחון אם הטעמים הללו אכן "בני משקל".

 

לעניין הטעמים שהעלה בית המכס, נקבע כי לא הוכח שקיימת מכת מדינה של הברחת סיגריות בכמות מסחרית במסלול הירוק על ידי בחורי ישיבה, ולכן לא מדובר בטעם לגיטימי.

 

בית המשפט ציין כי הנימוק בעניין הכמות המסחרית של קרטוני הסיגריות שהוברחו במקרה זה הינו בהחלט נימוק לגיטימי להגשת כתב אישום דווקא, אבל הוא "לא יכול לעמוד על שתי רגליו" שעה שיש חוסר עקביות במישור האכיפה ובהיעדר קיומן של הנחיות מנהליות ברורות בנוגע לשאלה מה יחשב לכמות מסחרית ומה לא, והדבר נתון לשיקול דעת של בית המכס. לבסוף, נפסק כי בדבר הרתעת "בחורי ישיבה" הוא בגדר שיקול זר ופסול.

 

לכן, קבע בית המשפט, כי בהעדר טעמים "בני משקל", ההחלטה להגיש כתבי אישום ולא להסתפק בקנס מינהלי, היא בלתי סבירה וכמוה כקביעה שנפל "פגם" בכתב האישום לפי סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי, ואשר מוביל למסקנה שיש לבטל את כתבי האישום לפי סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי.

 

בנוסף, קיבל בית המשפט גם את טענת האכיפה הבררנית שהועלתה על ידי בחורי הישיבות, וקובע כי אלה הצליחו להניח תשתית ראייתית, לפיה במקרים אחרים שבהם היה מדובר בכמות הברחה שדומה לכמות שאותה הם הבריחו, בית המכס בחר במסלול של קנס מינהלי דווקא. על כן, עבר נטל ההוכחה לבית המכס להפריך את הטענה בדבר אכיפה בררנית, והלה לא הצליח בכך. לאור זאת, בית המשפט קיבל את הטענה בדבר הגנה מן הצדק לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, המובילה אף היא למסקנה שיש לבטל את כתבי האישום לפי סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי.

 

כאמור, בית המשפט קבע כי אין ביכולתו לקבל את הנימוק בעניין הכמות המסחרית כנימוק שעשוי להצדיק את הגשתם של כתבי אישום לאור חוסר העקביות במישור האכיפה ובהעדר קיומן של הנחיות מנהליות ברורות בעניין. יותר מכך, בית המשפט לא הסתפק בקביעה זו בלבד, אלא הדגיש כי חובה על בית המכס לנסח הנחיות מנהליות ברורות בנוגע לאלמנט הכמות, שיהווה פרמטר אובייקטיבי להבחנה בין מקרים שונים, וכדבריו:

 

"היעדר פרסום של הנחיות מנהליות שמשמשות רשות שלטונית בבואה להפעיל את שיקול דעתה אין בה לא סבירות ולא היגיון ונוגדת מושכלות ראשונים במשטר דמוקרטי (בג"ץ 5537/91 אפרתי נ' אוסטפלד פ"ד מו (3) 501, 514 (1992)). במצבים שבהם אין הנחיות מנהליות ברורות שמתוות מדיניות אכיפה הדבר עלול להוביל לחשש ששיקול הדעת המנהלי מופעל בצורה לא שוויונית ואף שרירותית. על מנת שהמאשימה תבטל חשש זה, עליה לפרסם הנחיות מנהליות ברורות לגבי מדיניות האכיפה בעבירות של הברחת סיגריות במסלול הירוק, תוך התייחסות לנתון האובייקטיבי והשוויוני של "כמות ההברחה". בהנחיות אמורה להיות התייחסות לדרגות שונות של כמויות (או למתחמי כמויות)".

 

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 13.3.14 החליט בית המשפט לעכב את ביצוע ההחלטה ל-45 ימים, על מנת לאפשר לבית המכס לשקול לערער על ההחלטה. אשר על כן, יתכן כי טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין זה.

 

 


 

בלי אפקט הרתעה* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]