גלגולו של קורקינט

בית משפט השלום בחיפה קבע שעל רשות המכס לחלט קורקינטים חשמליים ולהחזיר ליבואן חלקי קורקינטים


00:00 ,09.05.2013 מאת: מערכת פורט2פורט

בית משפט השלום בחיפה קבע שעל רשות המכס להשיב ליבואן חלקים לייצור קורקינטים חשמליים שנתפסו במחסני היבואן בכפוף להפקדת ערבות, בעוד שקורקינטים שלמים שנתפסו יישארו בידי המכס עד לסיום בירור התביעה. מדובר בהליך ביניים ולא בהכרעה הסופית אשר תינתן רק לאחר שמיעת עדויות וראיות.

חברת קופר אינטרנשיונל ייבאה לארץ טובין הכוללים חלקים לייצור קורקינטים חשמליים וכן קורקינטים חשמליים המורכבים בשלמותם. במהלך שנת 2012 תפסו נציגי רשות המכס את הטובין האמורים, שחלקם נמצא במכולה בנמל וחלקם בבית העסק של היבואן.


לפי רשות המכס, הסיבות לתפיסת הטובין היו: הצהרת היבואן ברשומון על הטובין שנתפסו במכולה שמדובר ב-"צינורות חמרן", על אף שבפועל המשלוח הכיל חלקים ליצור קורקינט ממונע. בנוסף טענה הרשות שייצור או הרכבת קורקינטים שכאלו דורש אישור של משרד התחבורה, שלא ניתן ליבואן ולכן יש לחלט את הטובין.

בנוסף נטען, לגבי הקורקינטים השלמים שנתפסו במחסני היבואן, שהם אסורים בייבוא על פי צו הפיקוח על יבוא רכב ואף אסורים במכירה בארץ ולכן גם אותם יש לחלט.

מנגד טען היבואן שהוא אינו מייבא קורקינטים שלמים, ובוודאי שלא משווקם בארץ, אלא מייבא את חלקיהם, מרכיב את המוצר הסופי ומייצא אותו אל מחוץ לגבולות ישראל.


לגבי הרשימון שבו תוארה הסחורה כצינורות חמרן, טען היבואן כי הדבר לא נעשה בכוונה לבצע הברחה, שכן במקרים אחרים תוארו הטובין ברשימון כחלקי קורקינטים, דבר המוכיח כי אין כוונתו להערים על המכס.

השופטת תמר נאות-פרי קיבלה באופן חלקי את בקשת היבואן לשחרור הטובין. לגבי הטובין שנתפסו במכולה והוגדרו ברשימון כ"צינורות חמרן", נדחתה טענות היבואן לעניין אי-כוונתו להטעות או להבריחם. נקבע שמדובר בטובין שעליהם נמסרה לכאורה הצהרה כוזבת במסגרת הרשימון, דבר המקים את עילת התפיסה והחילוט.

שונה היתה דעת בית המשפט לגבי הטובין שנתפסו במחסן היבואן. מוסכם וברור היה בין הצדדים כי היבואן מייבא חלקי קורקינט, מרכיבם בארץ, וכי אין בידו את אישור משרד התחבורה. יחד עם זאת, התגלעה מחלוקת לגבי האיסור על ייבוא החלקים (בשונה מהמוצר המוגמר) ללא אישור משרד התחבורה, וכן מחלוקת בשאלה האם ייצור הקורקינטים אסור כאשר הוא לצרכי ייצוא.

לגבי חלקי הקורקינט שנתפסו במחסן, נקבע בשלב המקדמי כי אין איסור לייבאם, לא כל שכן כאשר לא ברור כלל האם הם נועדו לייצור קורקינטים שחייבים באישור משרד התחבורה, או פטורים ממנו, וזאת בשעה שקורקינטים מסוימים בעלי הספק מסוים ומשקל מסוים מותרים ביבוא.

מפאת הספק הרב שנוצר בלבו של בית המשפט לגבי עצם האיסור לייבא ולהרכיב את החלקים הללו, נקבע כי ניתן להפקיד בידי המדינה ערבות כנגד שחרור הטובין.

במענה לטענת המדינה, לפיה הטובין משמשים כראיה לצורך קיום המשפט, נפסק כי תושאר דוגמה בידי אגף המכס.

בסופו של דבר הוכרע כי טובין מסוג חלקי קורקינט אשר נתפסו במחסן היבואן ישוחררו עד להכרעה בתיק, לאחר שהיבואן יפקיד ערבות בסך חצי מיליון שקל. לא נפסקו הוצאות למי מן הצדדים.

 


גלגולו של קורקינט

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il