האם מלחמה היא כוח עליון?

סעיפי ״כוח עליון״ בחוזים מסוגלים לספק לצד המפר הגנה כנגד תביעה לפיצוי כספי (ואף יותר), במקרה שקיום החוזה אינו מתאפשר בשל נסיבות שלא תלויות בצדדים. ניתן להגדיר כוח עליון באופן רחב (כל אירוע, כמו מלחמה, שביתה, פגעי מזג אוויר ועוד) או צר, בהתאם להסכמת הצדדים.

בהעדר סעיף ספציפי בחוזה, סעיף 79 של אמנת האו״ם למכר טובין בינלאומי, המכסה חלק נכבד מהסחר הבינלאומי, ושנקלטה בישראל באמצעות חוק המכר (מכר טובין בינלאומי), תש״ס - 1999, מספק הסדר ״ברירת מחדל״. סעיף זה קובע כי צד יהיה פטור מתשלום פיצויים לצד השני בעקבות אי קיום ההסכם, אם הוא מוכיח שאי הקיום נגרם בשל מכשול שאינו בשליטתו, ושלא ניתן לצפות ממנו באופן סביר, בעת כריתת החוזה, להתחשב במכשול, או למנוע אותו, או להתגבר עליו, או על תוצאותיו.

באופן דומה, סעיף מקביל בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970, המתייחס לעסקות בתוך שטחי המדינה (ולא עסקות בינלאומיות) קובע כי אם הפרת החוזה נבעה מנסיבות שהמפר בעת כריתת החוזה לא יכול היה לדעת עליהן או לצפות אותן, ולא יכל למנוע אותן, וקיום החוזה הוא בלתי אפשרי בנסיבות העניין - לא יוכל הנפגע לתבוע פיצויים.

בתי המשפט, גם בישראל וגם מעבר לים, נוטים לאורך השנים לפרש סעיפים מעין אלה בצמצום רב, כאשר רק במצבים חריגים הם מאפשרים לצד לחוזה לחמוק מהתחייבותו החוזית.

בפסיקת בתי המשפט בישראל, בעבר, נקבע שהנסיבות הבאות לא מצדיקות פטור מהתחייבות חוזית (כלומר לא נחשבות כוח עליון): גשם חזק שגרם נזק למטען; סדק שהתגלה במטוס אשר גרם לעיכוב בהמראה; תקלות באנייה במערכת הביוב ומיזוג האוויר בעת מסע תענוגות בים התיכון ואף: משבר כלכלי שהביא לקריסת חברה.

לקריאת המאמר המלא בגיליון יולי של PORT2PORT לחצו כאן.