הוכרעה תביעת קרוקס נגד רשות המכס בעניין משלוחים מזויפים

תביעת קרוקס הבינלאומית נגד רשות המכס הישראלית בנוגע למשלוח של אלפי זוגות נעליים שעוכבו בחדש להפרת סימני מסחר בשנת 2006 נדחתה לאחרונה בבית המשפט


00:00 ,07.07.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

אחד מתפקידיה של רשות המכס הוא לפעול למניעת יבוא טובין מזויפים. במסגרת תפקיד זה, מעכבת לעיתים רשות המכס משלוח של טובין החשודים כמזויפים, פונה לבעל הזכויות (בעל סימן המסחר), ולאחר שהנ"ל מאשר כי מדובר בטובין מזויפים, דורשת ממנו הפקדת ערבות בנקאית והגשת תביעה משפטית נגד היבואן המפר. התנהלות זו מבוססת על סעיף 200א לפקודת המכס המפורט בנוהל פנימי של רשות המכס בעניין קניין רוחני.

לאחרונה, נדחתה תביעה שהגישה חברת קרוקס הבינלאומית נגד רשות המכס, ביחס למשלוחי נעליים שהיו חשודים כמפרים את זכויותיה של קרוקס.

מדובר במשלוחים של אלפי זוגות נעליים שעוכבו במכס בשנת 2006 בשל טענות של קרוקס, ובימים אלה ניתן פסק-הדין בנושא.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

נעלי קרוקס מיובאות לישראל באמצעות חברת קולנוע חדש, שהיא היבואן הבלעדי של קרוקס בישראל.

בשנת 2006 עוכב על ידי רשות המכס משלוח נעליים שיובא על ידי יבואן אחר מן הרשות הפלסטינית, ושהיה חשוד כמפר את זכויותיה של קרוקס. לאחר שנעשתה פנייה לקרוקס, עוכב המשלוח זמן נוסף, אך לאחר זמן מה, הודיעה רשות המכס כי מכיוון שסימן המסחר של קרוקס טרם נרשם בארץ (באותה התקופה), בכוונתה לשחרר את המשלוח לצריכה בארץ.

חברת קרוקס לא השלימה עם הודעה זו והגישה תביעה נגד רשות המכס, במסגרתה ביקשה לחייב את רשות המכס להשמיד את המשלוח המפר, ולמסור לה פרטים על היבואן המפר. חברת קרוקס טענה שסימן הקרוקודיל מזוהה עמה היטב, והכנסת המשלוח המפר לישראל עשויה להטעות את הצרכנים. בשנת 2006 ניתן צו מניעה שאוסר על רשות המכס לשחרר את המשלוח, ולאחר זמן מה הושמד המשלוח. בימים אלה ניתן פסק-הדין בשאלה המהותית, והיא- האם מוצדק היה לעכב את המשלוח, או משלוחים אחרים בהם יובאו נעליים דומות ושעוכבו על ידי המכס.

 

פסק-הדין

בית המשפט קבע כי לפי פקודת המכס, היא דבר החקיקה העיקרי העוסק בעיכוב טובין מיובאים החשודים כמפרים, מותר לרשות המכס לעכב טובין החשודים כמפרים, רק אם מדובר בהפרה נטענת של זכויות יוצרים או סימני מסחר.

במקרה זה, טרם נרשם סימן המסחר של קרוקס בארץ, ולכן, נפסק שגם אם לקרוקס הייתה זכות אחרת ברת-הגנה, כמו מדגם (זכות המגנה על עיצוב חיצוני של מוצר תעשייתי), אין לרשות המכס סמכות לעכב משלוח החשוד כמפר זכות כזו.

יחד עם זאת, בית המשפט פסק כי חוקים אחרים ייתכן ומקנים למנהל המכס סמכות לתפוס משלוח החשוד כמפר מדגם, כמו למשל חוק הגנת הצרכן (אשר אוסר הטעייה) או פקודת סימני סחורות. לאור זאת, ציין בית המשפט כי על קרוקס להגיש בקשה מחודשת לרשות המכס, על מנת שזו תשקול האם נעליים דומות שיובאו לארץ מטעות את הציבור, מכוח חוק הגנת הצרכן או פקודת סימני סחורות.

(ת.א. (מחוזי תל-אביב) 2243-06 Crocs Inc. נ' מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ ברשות המסים, פסק-דין מיום 19.6.11, השופט זפט. Crocs יוצגה ע"י עו"ד שי ישראל וליעד וטשטיין ממשרד שלמה כהן ושות'. רשות המכס יוצגה ע"י עו"ד אורית וינשטיין מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי)

הערות ומסקנות

כאשר מוגשת תביעה הנוגעת למשלוח החשוד כמפר זכויות קניין רוחני, בדרך כלל, כוחו של היצרן הזר אל מול היבואן החשוד כמפר, גדול פי כמה. ניהול תיק בבית המשפט מספר שנים טמון בתשלום הוצאות בסכומים גבוהים, ויבואנים שמשלוח שלהם נתפס, לא תמיד מסוגלים לשאת בהוצאות כאלה, גם אם הם בטוחים שהייבוא היה חוקי ולא מדובר בהפרה. לכן, במקרים רבים בוחרים היבואנים לנטוש את המשלוח ולא לתבוע את שחרורו בבית המשפט.

פסק-דין זה למעשה קבע, כי כאשר לא נרשם בארץ סימן מסחר המגן על סחורה של יצרן זר, רשות המכס אינה יכולה לתפוס אותו מכוח פקודת המכס, אלא רק מכוח חוקים אחרים, לאחר הפעלת סמכותה. אנו נעיר כי, לדעתנו, היה מן הראוי לקבוע את כל סמכויות עיכוב הטובין של רשות המכס במסגרת דבר חקיקה אחד (פקודת המכס), ולא לפזר אותן על גבי מספר חוקים.

במקרה זה, הודיעה רשות המכס לקרוקס כי לא תעכב יותר משלוחים הנושאים את סימן הקרוקודיל משום שזה טרם נרשם כסימן מסחר, וקרוקס ביקשה לחסום כליל יבוא נעליים הנושאות סימן זה. קרוקס טענה שמתן אפשרות לייבא חיקויים יגרום לה נזק, ורשות המכס טענה שאין זה תפקידה להגן על קרוקס בהיעדר רישום סימן מסחר.

רצונה של קרוקס למנוע יבוא של נעליים עם סימן קרוקודיל הצליח למשך למעלה מארבע שנים, עד למתן פסק-הדין בימים אלה, כאשר מסתבר כי כלל לא בטוח שהיה מותר לה לעשות כן. ניתן רק לשער מהם הנזקים שנגרמו ליבואנים של נעליים שסחורתם עוכבה במשך זמן כה רב.

מקרה זה ממחיש כיצד יכול בעל זכויות לעשות שימוש בכוחו על מנת לחסום יבוא, גם כאשר כלל לא בטוח שמותר לו לעשות כן. במקרה זה נמנעה כניסה לישראל של מספר רב של זוגות נעליים (כ-4,000) למשך למעלה מארבע שנים, ופסק-הדין שניתן בימים אלה מעורר שאלות רבות בדבר חוקיות העיכוב.

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il