הרשות להגנת הצרכן מגבירה את אכיפתה ומטילה עיצומים כספיים

העיצום הכספי הינו כלי אכיפה בעל אפקט כספי משמעותי, אשר עלול לחייב את העוסק בתשלום של מאות אלפי שקלים. על ציבור העוסקים לבחון היטב את פעילותם ולפעול על פי הנהלים שפורסמו


10:59 ,07.02.2018 מאת: עו״ד גיל נדל, עו״ד דייב זיתון

רקע: בינואר 2015 נכנס לתוקף תיקון משמעותי לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 39), שהעניק ל״רשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן״ כלים להטלת סנקציה על עסקים ויבואנים שהפרו את החוק. עתה, לרשות כלי אכיפה הכוללים בין השאר הטלת עיצום כספי.

 

עיצום כספי הוא כלי אכיפה יעיל, מהיר וחשיבותו הרבה היא בהיותו גם מרתיע. החוק מאפשר הטלת עיצום כספי לתאגיד בסכום של 22,000 שקל או 45,000 שקל. עבור עוסק שאינו תאגיד סכום העיצומים שנקבע הוא 7,000 שקל או 25,000 שקל.

 

סמוך לכניסתו לתוקף של תיקון 39, מחלקת העיצומים ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לא הפעילה במלוא עוצמתה את כוחה והמעיטה בהטלת עיצומים כספיים. עם זאת, לאחרונה אנו עדים להגברת האכיפה של הרשות לסחר הוגן באמצעות הטלת עיצומים כספיים על עוסקים ויבואנים.

 

פרסום ריכוז הליכי עיצום מנהלי של רשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

 

מאז כניסתו לתוקף של התיקון, הרשות להגנת הצרכן ניסחה ופרסמה הנחיות ונהלים שונים להטלת עיצום כספי. כך, רשות הגנת הצרכן ניסחה נוהל לניתוב הליך פלילי למנהלי, נוהל אכיפה - עיצומים כספיים, וכן הנחיה המתריעה בפני השינויים שהביא תיקון 39. כמו כן, הרשות לסחר הוגן מפרסמת דוח ריכוז הליכי עיצום מנהלי ודואגת לעדכנו מדי תקופה. במסגרת הדוח, הרשות מפרטת באופן אנונימי אודות העיצומים הכספיים שהוטלו לאחרונה, סכומם, פרטי המפר ועיסוקו ומהות ההפרה בגינה הוטל העיצום. 

 

על פי הדוח מתברר כי הרשות לסחר הוגן מטילה עיצומים כספיים הן על חברות גדולות והן על עוסקים קטנים. הרשות לסחר הוגן מרבה להטיל עיצומים כספיים בגין הפרות של הטעייה, חובת הצגת מחיר על הטובין, חובת גילוי לצרכן והפרת חובות בעסקת מכר מרחוק.

 

בבדיקה אמפירית של הדוח עולים הממצאים הבאים: ממועד כניסתו לתוקף של תיקון מס׳ 39 הוטלו עיצומים כספיים על כ-216 עוסקים. תחומי העיסוק הבולטים עליהם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מתמקדת ופועלת לאכיפת החוקים הם ייצור מזון, רשתות מזון וחנויות מזון (כ-47 מקרים בהם הוטל עיצום), חנויות/רשתות הלבשה ואופנה (כ-37 מקרים בהם הוטל עיצום) ובנייה ונדל״ן (כ-41 מקרים בהם הוטל עיצום).

 

בגין ההפרות של החוק בצירוף עמידה בתקנות ההפחתה, הוטלו על התאגידים סכומים הנעים בין 11,000-1,147,500 שקל. במקביל, הוטלו על מפרים שאינם תאגידים סכומים הנעים בין 1,750-74,313 שקל.    

 

מקריאת הדוח יכול ציבור העוסקים לדעת מה היו טווחי העיצום הכספי שהוטלו בעבר. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הטלת עיצום כספי נעשית בהתאם לנסיבותיו של כל מפר ובעמידתו בדרישות תקנות ההפחתה של עיצום כספי [תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), תשע״ה-2014].

 

לדוגמה, חברה א׳ אשר הפרה את סעיף איסור הטעיה - הקטנת כמות המוצרים ללא סימון, קיבלה עיצום כספי בסך 432,000 שקל בעוד שחברה ב׳ אשר הפרה את אותו הסעיף קיבלה עיצום כספי בסך 864,000 שקל. הסיבה לפערים בסכום העיצומים שהוטלו, הם כנראה נסיבות ההפרה והתנהגותו של התאגיד לאחר גילוי ההפרה. שכן, רשות הגנת הצרכן בוחנת האם נעשה דבר על מנת לתקן את ההפרה ולמנוע הישנותה בעתיד. 

 

העיצום הכספי הינו כלי אכיפה בעל אפקט כספי משמעותי, אשר עלול לחייב את העוסק  בתשלום של מאות אלפי שקלים. על ציבור העוסקים לבחון היטב את פעילותם ולפעול על פי הנהלים שפורסמו על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, כדי להימנע מהפרות פוטנציאליות, ובמקרה והתגלתה אצל העוסק ההפרה - לתקן אותה במהירות ולמנוע את הישנותה. 

 
 

 

הרשות להגנת הצרכן מגבירה את אכיפתה ומטילה עיצומים כספיים* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]