זכות העיכבון: למי ומתי

לא אחת מעכבים מובילים, סוכנים או משלחים בינלאומיים מסירת משלוחים בשל חוב. האם מדובר בהתנהגות חוקית, מתי מותר לעכב משלוח ותחת אילו תנאים?


00:00 ,28.10.2012 מאת: מערכת פורט2פורט

בפרקטיקה של היבוא והיצוא, נתקלים לא אחת במוביל ימי, סוכנו, או משלח בינלאומי, שמעכב סחורות ומסרב להנפיק פקודת מסירה בשל חובות כספיים. למשל, כשהשולח לא שילם את דמי ההובלה של המשלוח ועקב כך מסבב המשלח לאפשר את שחרור המשלוח. או, כאשר השולח חייב כסף בשל משלוחים קודמים והמשלח תופס משלוח נוכחי (ששולמו עבורו דמי ההובלה) כ"בן ערובה".

אין הדבר אומר שמדובר בהתנהגות חוקית. אז מה בדיוק אומר החוק בעניין?

לאחרונה ניתנה בבית המשפט המחוזי בחיפה החלטה בנושא, בטרם נסקור אותה, נסביר תחילה מהו עיכבון. עיכבון הינו זכות לעזרה עצמית; סעד עצמי, שנועד לאפשר לנושה לממש את זכותו כלפי החייב בכוחות עצמו, ללא צורך לפנות להתדיינות משפטית. למעשה, מדובר במעין בטוחה, שעומדת לרשות הנושה. הנושה זכאי לעכב נכס של החייב שבידיו (ולא למסור אותו לבעליו) לצורך הפעלת לחץ לגביית החוב, ללא צורך לקבל צו של בית המשפט. יחד עם זאת, הדעה הרווחת היא, שכדי לממש את הנכס המעוכב (למכור אותו לצורך פירעון החוב), יש צורך בקבלת צו בית המשפט. המכס יכול לעכב נכס ללא אישור בית המשפט, אולם אין הוא יכול למכרו.

הזכות לעיכבון נכס מוקנית לנושה בשתי דרכים: מכוח הוראות חוק ומכוח הסכם.

 

עיכבון מכוח חוק:

סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות קובע כי "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו, או למתן שירותו, כדי תשלומים המגיעים לו עקב עיסקת הקבלנות". יבואן המתקשר עם מוביל בחוזה הובלה - הרי זו עסקת קבלנות והסחורה שנמסרה למוביל/משלח עבור ביצוע ההובלה הנה כנכס שנמסר לקבלן לביצוע שירותו ועל כן ניתנת לעיכבון. על פי החוק, העיכבון יחול אך ורק לשם קבלת דמי הובלת אותה סחורה ולא עבור הובלות אחרות, והמוביל/משלח אינו יכול לעכב את הסחורה לצורך קבלת חובות קודמים.

מתוך חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה): "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה". גם על פי חוק החוזים, נדרש קשר בין העסקה ממנה נוצר החוב לבין העסקה במסגרתה הגיעו הטובין לידי הנושה.

סעיף 11 (א) לחוק המיטלטלין קובע כי: "עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב".

נחזור ונדגיש: ניתן להשתמש בזכות העיכבון לפי הוראות חוק חוזה קבלנות, או חוק החוזים, לצורך הבטחת תשלומים המגיעים אך ורק עקב "עסקת הקבלנות" הספציפית, או אך ורק עקב "ההפרה" של החיובים בעסקת ההובלה הספציפית (נא לשים לב ללשון החוק). אם יבואן אינו משלם דמי הובלה עבור הובלת מטען שהתבצעה באוגוסט 2003, ומזמין הובלה אחרת בינואר 2004, לא יוכל המוביל/המשלח לעכב את המטען החדש בשל החוב בגין המטען הישן.

עיכבון מכוח הסכם:

המובילים או המשלחים הבינלאומיים, עשויים לפנות לעזרתו של העיכבון ההסכמי. כוונת הדברים היא שהחוק מאפשר לצדדים ליצור, במסגרת הסכם ביניהם, מנגנון של עיכבון. מנגנון זה יכול לקבוע שלמוביל/משלח תהיה זכות עיכבון על נכסי היבואן/יצואן שבידו בגין כל חוב שהיבואן/יצואן יהיה חייב למוביל/משלח. מנגנון זה נותן מרחב תמרון רחב מאוד למוביל/משלח ומשחרר אותו ממגבלות הוראות העיכבון הקבועות בדברי החקיקה. הדרישה היא שההסכם יהיה ברור, מפורש ובכתב. גם העיכבון ההסכמי אינו יכול לספק מענה לכל התרחישים, אף שהוא יכול לאפשר למוביל/משלח לעכב מטען חדש בגין חוב של מטען ישן.

במקרה שעלה לאחרונה בבית המשפט טיפל משלח בינלאומי בשילוח מטענים לישראל. בנוסף הוא העניק ליבואן אשראי (הלוואה) בסך של כ-135 אלף שקל לצורך יבוא המטענים. היבואן נקלע לקשיים כספיים, ונותר חייב למשלח הבינלאומי ולנושים רבים נוספים כספים. המשלח הבינלאומי טען כי קמה לו זכות עיכבון על מטענים שייבא היבואן לישראל לצורך כיסוי חובותיו אליו. לפיכך, טען שמעמדו הוא של נושה מובטח. המשלח הבינלאומי ביקש לבסס את זכות העיכבון על הסכם בכתב שנחתם בין חברה אחות לחברה שלו, לבין חברה אחות של המשלח הבינלאומי, ששם נקבעה זכות עיכבון. המשלח הבינלאומי טען כי גם הוא והחברה אחות הסכימו (בעל פה) לנהוג על פי אותו הסכם. בנוסף הוא טען לזכות עיכבון מכוח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, משום שהמשלוח נמסר למשלח הבינלאומי לצורך ביצוע מלאכתו והחוב שנוצר קשור לאותו המשלוח.

ביחס לעיכבון הסכמי פסק בית המשפט שהמשלח הבינלאומי לא הצליחה לבסס טענה של עיכבון מכוח הסכם. בית המשפט חזר על כך, שעיכבון מכוח הסכם צריך להיות מפורש ובמקרה זה אין חוזה בכתב בין המשלח הבינלאומי לבין החברה החייבת, שבו סעיף עיכבון. בית המשפט קבע שלא ניתן להקיש באופן אוטומטי מהחוזה שנחתם בין החברות האחיות, לבין מהות ההתקשרות שבין המשלח הבינלאומי לחברה החייבת.

בית המשפט דחה גם את טענת המשלח הבינלאומי לזכות בעיכבון מכוח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, הנוגע לעיכבון מכוח החוק. בית המשפט קבע, כי חלקו הארי של החוב נובע מעסקת אשראי (הלוואה), שאינה קשורה בהכרח למשלוח הנוכחי, ולכן אין קשר ישיר בין החוב לבין המשלוח שלגביו נטענה זכות העיכבון. בשולי הדברים, דחה בית המשפט את טענת הספק מתורכיה, שטען כי הבעלות במשלוח שהגיע לישראל נותרה אצלו ולא עברה לחברה היבואנית. בית המשפט חייב את המשלח הבינלאומי בתשלום הוצאות משפט בסך 8,000 שקל.

מקרה קודם קיבל בית משפט השלום בחיפה בדצמבר 2011 טענה של מוביל ימי, כי קמה לו זכות לעיכבון מכוח הסכם (שטר המטען הימי) גם בגין חובות קודמים ולא רק בגין המשלוח הספציפי. באותו מקרה, זכות העיכבון בשטר המטען נוסחה באופן גורף, כדלקמן:

"The carrier shall have a lien on the goods and any documents relating thereto for all sums payable to the carrier under this contract and for general average contributions to whomsoever due. The carrier shall also have a lien against the merchant on the goods and any document relating thereto for all sums due from him to the carrier under any other contract…".

____________

זכות העיכבון: למי ומתי

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il