טיבם של בוטנים

נדחתה תביעת יבואן נגד רשות המכס בנוגע לסיווג בוטנים, שיובאו לארץ באישור של מנכ"ל משרד התמ"ת, והוא נדרש לשלם עליהם מכס


00:00 ,10.03.2013 מאת: מערכת פורט2פורט

בית משפט השלום בבית שמש דחה תביעת יבואן נגד רשות המכס בטענה שבוטנים שיובאו בפטור ממכס באישור של מנכ"ל משרד התמ"ת יידרשו לשלם מכס בדיעבד וסיווגם ישונה.

מדובר בחברת שיקרצי שעוסקת בייבוא, ייצור ועיבוד של אגוזים ושקדים שונים, ביניהם בוטנים.

המכס על יבוא בוטנים ארצה תלוי בטיבם: כשטיבם הוא כבוטנים למאכל, הם חייבים בתשלום מכס. לעומתם, בוטנים שטיבם הוא לתעשייה ולעיבוד לחמאת בוטנים ולשמנים יהיו פטורים ממכס. הגורם שמוסמך לקבוע מהם הבוטנים שטיבם הוא לתעשייה ולעיבוד הוא מנכ"ל משרד התמ"ת. ביבוא בפרט המכס הפטור קובע מתייחס ל: "אגוזי אדמה, שאינם קלויים או מבושלים אחרת, אם בקליפתם או לא, אם שבורים או לא, שמנכ"ל משרד התעשייה והמסחר אישר שהם מיועדים לעיבוד שמנים או חמאת בוטנים".

במקרה דנן השיג היבואן את אישורו של המנכ"ל וייבא את הטובין בפטור ממכס בין השנים 2002-2005. חלקם של הבוטנים, שמנכ"ל המשרד כבר עמד על טיבם וקבע כי הם מיועדים לעיבוד שמנים וחמאת בוטנים, נמכרו לשוק החופשי.


רשות המכס סברה כי העובדה שחלק מהבוטנים המיובאים שימשו למכירה בשוק החופשי, יש בה כדי לבטל את הפטור מתשלום מכס שניתן לגביהם. כלומר, לדידה של הרשות, יש לבחון האם נעשה בסופו של יום בבוטנים, כולם או חלקם, שימוש שאיננו לצורך עיבוד שמנים, או לחמאת בוטנים, והוא המבחן שיחרוץ את סיווג הבוטנים לכאן או לכאן. לכן שינתה רשות המכס את סיווג הטובין בדיעבד ודרשה מן היבואן גרעון מכס.

היבואן טען כי מאחר וניתן לו אישור המנכ"ל, ואישור זה הוצג בעת שחרור הטובין במכס, הרי שהוא עמד בתנאי הסעיף ואין לחייבו במכס.

בנוסף טען היבואן כי נקודת הזמן בה יש לבחון את סיווג הטובין ותחולת הפטור עליהם היא בשעת יבואם, בכפוף לפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בתיק נאור הכיכר, שם נאמר כי מקום בו עמדו הטובין בתנאי סעיף הפטור בזמן היבוא, אין צורך בבדיקה נוספת מהו פוטנציאל השימוש בהם או השימוש בפועל לאחר יבואם.

יתרה מכך, היבואן טען כי למכס סמכות לבצע בדיקה נוספת של הטובין לאחר שחרורם אך ורק במקרים בהם מדובר ב"פטור מותנה" של מכס, ובמקרה זה לא מדובר בפטור מותנה. היבואן טען עוד כי רק חלק מהבוטנים שיובאו תחת הפטור לא נמכרו לתעשייה ומדובר במספר קטן שנבע מאילוצים כאלה ואחרים.

בית המשפט קבע כי אין לקבל את פרשנות היבואן, לפיה אין כל קשר בין האישור אותו נתן המנכ"ל לטובין לבין השימוש בפועל שנעשה בהם. לטעמו של בית המשפט, יש לפרש את תכלית החוק ככזו, שרצונה היה לפטור מחובת תשלום מכס רק לבוטנים שמיועדים בפועל לעיבוד שמנים או לחמאת בוטנים, ושמנכ"ל התעשייה והמסחר אישר כי מיועדים הם למטרות אלו.


לגבי המועד הקובע לעניין הסיווג, בית המשפט ציין את סעיף 14(1) לפקודת המכס, המאפשר למכס לבצע בדיקות "משעת יבואם עד מסירתם לצריכה". לכן נקבע כי בדיקות המכס היו כדין.

בית המשפט קבע כי הלכת נאות הכיכר לא חלה במקרה זה, משום שכאן אין שוני במצבם הפיזי של הבוטנים על מנת להתאימם לשתי המטרות, ובפרשת נאות הכיכר היתה כוונה לבצע שינוי פיזי בטובין לאחר יבואם.

לבסוף קבע בית המשפט כי המבחן לבחינת הסיווג הינו מבחן התוצאה. כלומר, השימוש הסופי בפועל בטובין.

 



טיבם של בוטנים

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il