כשלים בהתנהלות רשות המסים בשחרור סיגריות אלקטרוניות בתקופות פקיעת צווי מס קנייה

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים דן בית המשפט בשאלת חוקיות התנהלות רשות המסים בעיכוב שחרור משלוחי סיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות מפיקוח המכס בתקופות בהן פקעו צווי מס קנייה. ליבת המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה, האם פעלה הרשות כדין ומשיקולים מקצועיים עת מנעה מן התובעים לשחרר את המטענים, או שהתנהלותה נועדה למנוע, שלא כדין, מן התובעים לשחרר את המטענים ללא תשלום מס, עד שיוטל המס כדין. בפסק דינו, קבע בית המשפט כי עיכוב שחרור הטובין בתקופות בהן פקעו צווי המס נעשה שלא כדין.

 

רקע עובדתי: במהלך שנת 2021 ייבאו לישראל כל אחד מהתובעים משלוחים של סיגריות אלקטרוניות, אשר אינם מתאימים למילוי חוזר המכילים נוזל בתוכם. בעת הזמנת הטובין, לא הוטל מס קנייה על סיגריות אלקטרוניות בישראל, אלא מע״מ בלבד.

 

ביום 22.11.2021 חתם שר האוצר על צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 7), התשפ״ב-2021, אשר הטיל לראשונה מס קנייה על סיגריות אלקטרוניות חד-פעמיות בגובה של 360% מהמחיר הסיטוני, אך לא פחות מ-32.72 שקל לכל אחת.

 

במהלך החודשים שלאחר מכן, עבר הצו מספר תיקונים ושינויים, כאשר בתקופות מסוימות פקע תוקפו של הצו המטיל את המס. בפרט, בתאריכים 29.1.2022-31.1.2022 ו-14.6.2022-15.6.2022 לא היה בתוקף צו המטיל מס קנייה על הטובין.

 

לטענת התובעים, על פי מערכת המחשב (שער עולמי) היה חיוב במס קנייה שעה שהצווים שהטילו את המס טרם נכנסו לתוקף או פקעו, במועדים הרלוונטיים לתביעה. כך, לטענתם, הרשות נקטה בסדרת פעולות, במעשה ובמחדל, על מנת שלא לאפשר להם את שחרור הטובין ללא תשלום מס קנייה, וביניהן, תקלות במערכת ״שער עולמי״ של המכס, דרישות לבדיקות נוספות, וביטול התרות שכבר ניתנו.

 

לטענת הרשות, לא נפל פגם בהתנהלות פקידי המכס ולא היה מקום להתיר לתובעים לשחרר את הטובין בפטור ממס. לטענתה, לא התגבשו התנאים לשחרור הטובין במועדים בהם לא היו הצווים בתוקף ומשום כך, דין התביעה להידחות.

 

ניתוח והכרעת בית המשפט

 

בית המשפט בחן את השאלה המרכזית האם הרשות פעלה כדין, משיקולים מקצועיים בלבד, או שהתנהלותה נועדה למנוע, שלא כדין, מן התובעים לשחרר את המטענים ללא תשלום מס, עד שיוטל המס כדין.

 

מועד תחילת תוקפו של צו מס

 

סוגיה מרכזית שנדונה בפסק הדין נגעה למועד תחילת תוקפו של צו המטיל מס קנייה. נקבע כי תחולה של חקיקת משנה אפשרית רק לאחר שהושלם הליך התקנתו כדין - ובכלל זה חתימתו על ידי הרשות המוסמכת. לפיכך, לא ניתן לייחס לצו תחולה רטרואקטיבית.

 

בית המשפט הבחין בין ״מקרים רגילים״, בהם הפרסום ברשומות מתבצע מספר ימים בודדים לאחר מועד החתימה של השר על הצו, לבין ״מקרים חריגים״ בהם החתימה והפרסום מתבצעים באותו יום. במקרים ״רגילים״, שעת הכניסה לתוקף של הצו, בהתאם לחוק הפרשנות, היא דקה לאחר חצות של יום הפרסום ואין כל קושי בקביעה זו, שהרי המועד חל לאחר שהשר בעל הסמכות, חתם כבר על הצו. לעומת זאת, במקרים החריגים (בהם החתימה והפרסום התבצעו באותו יום), לו שעת הכניסה לתוקף הייתה קודמת לשעת החתימה של השר, מדובר היה בתחולה רטרואקטיבית של הצו. כאשר הצו עצמו אינו כולל הוראה ספציפית בנוגע למועד התחולה, חזקה שהצו יכנס לתוקף לאחר שהצו נחתם על ידי השר.

 

לפיכך, בית המשפט קבע כי ביום 15.6.2022, תיקון מס' 22 נכנס לתוקף רק בשעה 22:40, עת פורסם ברשומות, ולא בשעה 00:01 של אותו יום כטענת הרשות.

 

ממצאי בית המשפט לגבי התנהלות רשות המסים

 

בית המשפט בחן את התנהלות רשות המסים וקבע כי במועדים הרלוונטיים לתביעה נמנע מהתובעים לשחרר את הטובין מהמכס שלא כדין. בפסק הדין נבחנו מספר היבטים בהתנהלות רשות המסים:

מערכת שער עולמי ועדכונה - בתאריכים 29-31.1.2022, על אף שהצו פקע והטובין היו פטורים ממס, מערכת שער עולמי לא עודכנה בהתאם ולא שיקפה את המצב המשפטי הנכון. כתוצאה מכך, לא ניתן היה להגיש הצהרות יבוא תקינות ללא חיוב במס קנייה. בית המשפט ציין כי ״התמונה המסתברת מוכיחה ללא ספק שקיים קשר סיבתי בין התקלה במערכת המחשב לבין אי-הגשת הצהרת יבוא תקינה ואי-שחרור הטובין בפטור ממס״.

עיכוב שחרור הטובין ביום 15.6.2022 - למרות שהתובעים הגישו הצהרות יבוא תקינות ושילמו את המע״מ הנדרש, הנתבעת עיכבה את שחרור הטובין בטענות שונות, כגון צורך בבדיקות נוספות, דרישה למסמכים נוספים, ביטול התרה בשל ״טעות אנוש. עיכובים אלה נמשכו עד לכניסתו לתוקף של הצו החדש בשעות הערב של אותו יום.

אי-הבאת עדים רלוונטיים - הנתבעת נמנעה מלהביא לעדות את הגורמים שטיפלו בפועל בשחרור הטובין (פקידי המכס, מעריכים), והסתפקה בעדות של מנהל בכיר שלא היה מעורב ישירות באירועים. בית המשפט קבע כי יש לזקוף זאת לחובתה.

 

נקבע כי התובעים פעלו בהתאם למצב העובדתי שהיה ידוע להם במועד שחרור הטובין, ועמדו בדרישות המצדיקות התרה, כפי שהוצגו להם באותה עת. מנגד, הרשות שלפי עדות הייתה מודעת לכך שהצו יפורסם בשעה מאוחרת יותר באותו היום, לא פעלה לעדכן את סוכני המכס, או למצער לעדכן את המערכת הממוחשבת שבאחריותה. בכך נמנעה מלהתריע על שינוי מהותי במצב המשפטי, על אף השלכותיו הישירות והמשמעותיות על התנהלות היבואנים. יתרה מכך, העדות מטעם הנתבעת חשפה אי-סדר פנימי ואי-יכולת לעקוב אחר התרחשות העניינים בזמן אמת – בשעה שעל הפרק עומדים זכויות קניין של עוסקים רבים.

 

בעניין זה קבע בית המשפט כי ״החובה לנהוג כלפי אזרח בהגינות וביושר שוללת מהמדינה כבעלת חוב את הזכות לדרוש מן האזרח יותר ממה שהיתה רשאית לקבל ממנו אילו עשתה את המוטל עליה״.

 

הבטחה מנהלית

 

התובעים טענו כי בדיון בוועדת הכספים של הכנסת ביום 31.1.2022, ניתנה הבטחה מנהלית מטעם נציג רשות המסים שלא ימסו יבואנים שביקשו לשחרר טובין בימים בהם פקע הצו.

בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי לאחר עיון בפרוטוקול הדיון, לא ניתן למצוא הבטחה מנהלית מפורשת מאת גורם מוסמך באגף המכס, אשר יש בה כדי לגבש הסתמכות משפטית ברת תוקף.

 

הכרעה וסעדים

 

בית המשפט קיבל באופן חלקי את תביעות התובעים, וקבע כי במועדים הרלוונטיים - בין התאריכים 29.1.2022-31.1.2022 וביום 15.6.2022 - פעלו התובעים לשחרר את הטובין כדין, בתקופות בהן הצווים שהטילו מס קנייה פקעו ולא עמדו בתוקף משפטי מחייב.

בית המשפט הצהיר כי עיכוב שחרור הטובין בתקופות הנ״ל, שמנע את שחרור המטענים ללא תשלום מס קנייה, נעשה שלא כדין.

עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת התובעים למתן צו-עשה שיורה לנתבעת לשחרר את הטובין בהתאם להצהרות היבוא שהוגשו ביום 15.6.2022, בנימוק שאין בסיס חוקי למתן צו אופרטיבי לשחרור הטובין, שעה שהחיקוק שעליו התבססה ההצהרה פקע זה מכבר.

בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מן התובעים הוצאות ושכ״ט עו״ד בסכום כולל של 25,000 שקל.

 

משמעויות והשלכות

 

פסק הדין מדגיש את חובת ההגינות המוטלת על רשויות המדינה בכלל, ועל רשות המסים בפרט, בהתנהלותן מול האזרח. הוא מבהיר כי על הרשות לפעול בשקיפות ובתום לב, ולהימנע מניצול כוחה או מעמדה כדי לפגוע בזכויות האזרח.

 

פסק הדין גם מחדד את האחריות של רשות המסים לתקינות ועדכניות המערכות הממוחשבות שבאחריותה, ואת חובתה לוודא כי מערכות אלו משקפות נאמנה את המצב המשפטי העדכני.

 

בנוסף, פסק הדין מבהיר את הכללים לגבי מועד תחילת תוקפם של צווי מס, ומדגיש כי לא ניתן לייחס לצו תחולה רטרואקטיבית בהיעדר הוראה מפורשת בחוק.

 

ת״א (מחוזי י-ם) 8108-07-22 אלי פתיה יבוא ושיווק בע״מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע״מ (נבו 4.5.2025). ב״כ התובעים: עו״ד אבישג כרמלי; עו״ד עופר כגן ועו״ד נאוה הנס. ב״כ הנתבעת: עו״ד ליאור סקברר, מפרקליטות מחוז ירושלים -אזרחי. 

 

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש מחלקת מיסים (משותף) - יבוא, יצוא וסחר בינלאומי. בדוא״ל [email protected] ו/או בטלפון 03-6089979.