למתוח את ההתיישנות

שני פסקי דין שונים, שעסקו בסעיף ההתיישנות של פקודת המכס בנוגע לאפשרות הגשת תביעה נגד רשות המכס, מגלים סדקים בפקודה הדרקונית


10:55 ,09.03.2014 מאת: מערכת פורט2פורט

מילים רבות כבר נאמרו על סעיף 154 לפקודת המכס, הקובע תקופת התיישנות קצרה, של שלושה חודשים, להגשת תביעה של יבואן נגד רשות המכס בגין מס (כגון מכס, מס קנייה) ששולם במחאה. במקרים מסוימים כונה סעיף זה על ידי בתי המשפט סעיף דרקוני, שאינו מאפשר מיצוי מהלך של משא ומתן בין היבואן לרשות המכס, ומעודד הגשת תביעות לבתי המשפט.

 

נזכיר כי לסעיף זה ולתקופת ההתיישנות שבו אין אח ורע בדיני המס השונים (מע"מ, מס הכנסה וכו'). על אף הביקורת של המחוקק במקרים רבים, סעיף זה עדיין נותר בספר החוקים ולא השתנה. לאחרונה - בשני פסקי דין שונים - נאמרו אמירות שלדעתנו מרמזות על יצירת סדקים נוספים בנושא ההתיישנות שבפקודת המכס.

 

בעניין פרמה גורי התעוררה השאלה כיצד סעיף 154 לפקודת המכס, הקובע תקופתה התיישנות של שלושה חודשים, עולה בקנה אחד עם סעיף 6 לחוק מסים עקיפים, הקובע תקופת התיישנות של חמש שנים ביחס למיסי יבוא.

 

באותו המקרה, קיבלה בשנת 2000 חברת פרמה גורי גירעון בגין המוצר רסקיו רמדי, בטענה כי הסיווג היה שגוי, וכי הסיווג הנכון חייב מס קנייה משוקלל של 32%. החברה ניהלה הליכים במטרה לבטל את הגירעון בשל חוק מסים עקיפים, אך מבלי שחלקה על הסיווג לגופו, וזאת, בין השאר, מאחר ורשות המכס הציגה לה החלטה של ארגון המכס העולמי בבריסל התומכת בעמדתה. הגירעון בוטל בסופו של דבר והחברה שילמה מס קנייה (שלא אגב מחאה) במשך חמש שנים רצופות, עד לשנת 2005.

 

בשנת 2005, עם החלפת הייצוג, החליטה החברה לפנות לבית המשפט ולחלוק על הסיווג שנקבע על ידי המכס. בפסק דין שניתן בשנת 2010 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות החברה וקבע שהמוצר פטור ממס קנייה, אך דחה מחמת התיישנות את תביעת החברה הנוגעת לשנים 2000-2005. בית המשפט קבע כי על נסיבות אלה חל סעיף 154 לפקודת המכס ומאחר והחברה הגישה את תביעתה בשנת 2005, הרי שכל מיסי היבוא ששולמו בחמש השנים עברו, התיישנו.

 

החברה ערערה לבית המשפט העליון וטענה כי בהיעדר מחלוקת בשנת 2000 בנושא הסיווג, אין תחולה לסעיף ההתיישנות הקצר על נסיבות המקרה, אלא שסעיף ההתיישנות הוא סעיף 6 לחוק מסים עקיפים, הקובע תקופת התיישנות של חמש שנים.

 

במהלך דיון העיר אחד מחברי הרכב בבית המשפט העליון, כי יש טעם בטענות החברה בערעור. בסופו של דבר, הנושא הוחזר לדיון מחודש בבית המשפט המחוזי, שיידרש בקרוב מחדש לסוגיית ההתיישנות ולהבחנה שבין סעיפי ההתיישנות השונים.

 

בעניין קשר אור: החברה הגישה בשנים 2000-2002 תביעות נגד רשות המכס בגין סיווג של מוצרים. לאחר שתביעותיה התקבלו והכספים הוחזרו, הוגשה תביעה נוספת בשנת 2007, לגבי משלוחים נוספים, שלא הוכנסו לתביעות המקוריות, בגין אותם הטובין. בית המשפט החליט לדחות את התביעה הנוספת מחמת התיישנות וקבע כי על נסיבות המקרה חל סעיף 154 לפקודת המכס, ותקופת שלושת חודשי ההתיישנות שבו.

 

יחד עם זאת, בית המשפט היה מוכן למתוח במעט את תקופת ההתיישנות של שלושה חודשים, באם התביעה היתה מוגשת זמן קצר לאחר מכן ולא שנים רבות לאחר מכן. בית המשפט העיר: "זאת ועוד: יתכן שטענות התובעת יכולות היו להישמע אילו הוגשה התביעה בתוך פרק זמן סביר, גם אם לא עמדה במגבלת שלושת החודשים שנקבעה בסעיף 154 לפקודה. אולם במקרה זה, התביעה הוגשה באיחור של שנים כה רבות, כך שגם נקיטת מדיניות ליברלית בהרבה בפרשנות סעיף 154 לפקודת המכס לא היתה מועילה לתובעת".

 

בסופו של דבר, בשני פסקי הדין אנו רואים כי דעתם של בתי המשפט אינם נוחה מסעיף 154 לפקודת המכס ותקופת ההתיישנות הקצרה שבו, דבר המביא לכך שבתי המשפט מנסים לתת פרשנות שתגרום לכך שהסעיף לא יחול, או שהתקופה תוארך בשל סיבות כאלו או אחרות.

 

 

 

למתוח את ההתיישנות* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]