מרוויחים ומפסידים בסאגת דמי הרשאה בנתב"ג

הסכם הפשרה אליו הגיעו רשות המכס ורשות שדות התעופה למול סוכני המכס והיבואנים מאפשר לבחון את השינוי בשרשרת ובאופן הגבייה


00:00 ,21.01.2013 מאת: עו"ד גיל נדל

לאחרונה, הסתיימה הסאגה המשפטית שנגעה לגביית דמי הרשאה שגבתה רשות שדות התעופה מיבואני וסוכני המכס בתעופה. תחילתה של הפרשה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד המכס בשנת 2009, בה טען יבואן נגד רשות המכס ורשות שדות התעופה, כי דמי ההרשאה נגבים ברשימון שלא כדין וללא סמכות חוקית. אותם דמי הרשאה נגבו על ידי רשות שדות התעופה מבעלי עסקים המצויים בשטחה, כאשר בדרך כלל סכום דמי ההרשאה סוכם במהלך משא ומתן.

יצוין שעד לשנת 2009 גבתה רשות המיסים (אגף המכס) את דמי ההרשאה עבור רשות שדות התעופה, בסך של כ-20 שקל לכל רשימון יבוא.

בתגובה לתביעה הייצוגית, טענה רשות המכס כי היא רק משמשת כצינור להעברת הכספים לרשות שדות התעופה, וכי היא גובה את דמי ההרשאה מהיבואנים במקום מסוכני המכס שלהם, על פי הסכמה עם רשות שדות התעופה, משיקולי יעילות ומתוך ההנחה כי ממילא סוכני המכס "יגלגלו" את דמי ההרשאה על היבואנים.

בעקבות התביעה הייצוגית הודיעה רשות המכס בשנת 2009 כי הגבייה מהיבואנים באמצעות הרשימונים תופסק ולפיכך התובענה הייצוגית לא אושרה על ידי בית המשפט והדיון בה הסתיים.

לאחר תקופה שבה לא נגבו דמי ההרשאה, החלה רשות שדות התעופה לגבות אותם מסוכני המכס באמצעות חברת ממ"ן.

לאור תוצאות התביעה הייצוגית ועמדת רשות המכס, כי דמי ההרשאה הינם למעשה חיובים של ציבור סוכני המכס ולא של ציבור היבואנים, הגישו עשרות יבואנים תביעות פרטניות כנגד רשות המכס ורשות שדות התעופה, להשבת דמי ההרשאה שנגבו מהם בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. התובעים טענו, כי היה מדובר בגבייה בלתי חוקית. סכום התביעות הפרטניות הסתכם בכמה מיליוני שקלים.

רשות שדות התעופה הגישה בתגובה הודעת צד ג' נגד סוכני המכס של היבואנים, וטענה שעל סוכני המכס לשאת בדמי ההרשאה. הודעת צד ג' הוגשה גם כנגד הגופים והארגונים המייצגים את סוכני המכס.

רשות שדות התעופה טענה כי אופן הגבייה מן היבואנים סוכם עם הארגונים המייצגים של סוכני המכס עוד בשנות ה-80, ולכן, אם היבואנים מתנערים מגבייה זו, הרי שעל סוכני המכס לשאת בסכומים הללו בעצמם.

מהלך זה של רשות שדות התעופה גרם להכנסת רבים מסוכני המכס הפועלים לשחרור משלוחים בנתב"ג כנתבעים בתביעות שהוגשו על ידם בסכומים של מיליוני שקלים בעל כורחם, ואילץ אותם להגיש הודעות צד ד' כנגד היבואנים עצמם, מגישי התביעה.

בנוסף, בעקבות הודעת רשות המכס על הפסקת הגביה מן היבואנים, רשות שדות התעופה פעלה בצורה נוקשה וחסרת פשרות כנגד כלל סוכני המכס הפועלים בתחומי נתב"ג, בין אם הם חוכרים שם שטחים ובין אם לאו, לחיובם בתשלום דמי הרשאה כתנאי להמשך פעילותם בשחרור משלוחים בנתב"ג.

גם כשהצליחה רשות שדות התעופה להכפיף את ציבור סוכני המכס לדרישתה לתשלום דמי הרשאה, בשנת 2011, המשיכה רשות שדות התעופה והגישה תביעה משל עצמה בסך כולל של כ-13 מיליון שקל נגד תשעה מסוכני המכס שלא שילמו דמי הרשאה בעבור התקופה שבין 2009-2011, דהיינו, התקופה שבה הופסקה הגבייה בשל התביעה הייצוגית וסוכני המכס טרם נענו לדרישת הרשות לתשלום דמי הרשאה, ודרשה מהם לשלם דמי הרשאה גם בעבור תקופת ביניים זו.

לאחרונה הסתיימו כל התביעות הללו בפשרה ולפיה היבואנים יוותרו על שליש מסכום תביעתם, רשות שדות התעופה תשיב ליבואנים שליש מדמי ההרשאה ששולמו שכבר גבתה מהם, וסוכני המכס ישלמו ליבואנים מכיסם שליש נוסף.

לעניין דמי ההרשאה בעתיד, התחייבו סוכני המכס לשלמם לרשות שדות התעופה באמצעות ממ"ן ואף ויתרו על כל טענה בנוגע לאי-חוקיות גבייה זו, שכן ממילא, כשהם מודעים לחיוב, הם יכולים לתמחר אותו ולהעמיס אותו בעלות השירות שהם נותנים ליבואן שבשמו ועבורו הם פועלים בנתב"ג לשחרור משלוחיו. לפיכך, גם היבואנים הסכימו במסגרת הסכם הפשרה לכך שסוכני המכס יחייבו אותם בדמי ההרשאה המשולמים לרשות שדות התעופה.

רשות שדות התעופה הסכימה למחוק את תביעתה נגד סוכני המכס בגין תקופת הביניים כאשר מנגד דמי ההרשאה המשולמים כיום ע"י כלל ציבור סוכני המכס הפועלים בנתב"ג יתייקרו.

המרוויחים והמפסידים:

ניתן לומר כי הגשת התביעות הפרטניות לא הביאה לכל שינוי במבנה החבות הסופי, אלא רק בשרשרת ובאופן הגבייה. כך, אם קודם לתביעה נשאו היבואנים במלוא תשלום דמי ההרשאה הנדרשים בגין פעילות ההתרה המכסית באמצעות סוכן מכס, גם כיום הם ממשיכים לשאת בתשלום דמי ההרשאה, בסכום גבוה במעט, אלא שבמקום לשאת בחיוב באופן ישיר כלפי רש"ת, או רשות המכס, הם נושאים בו בעקיפין, בהתאם להסדרים בין סוכני המכס לבין לקוחותיהם.

בטווח הקצר, היבואנים שהגישו את התביעות הפרטניות הרוויחו בגדול מהמהלך על חשבונם של סוכני המכס, והם קיבלו בפועל השבה של שני שלישים מסכומי דמי ההרשאה שנגבו מהם.

המפסידים הגדולים בתביעות אלו הינם סוכני המכס. בשונה מציבור היבואנים, שהיו מודעים לאורך שנים לתשלום דמי ההרשאה שצוין ברשימוני היבוא, ויכולים היה בנקל לתמחר עלות זו יחד עם יתר עלויותיהם במחיר המכירה של הטובין שהותרו, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות מרשות שדות התעופה, שנדרשה להשיב כספים שגבתה שלא כדין, הרי שסוכני המכס הינם היחידים שנדרשו להכניס יד לכיסם לצורך ביצוע תשלום ללקוחותיהם, מבלי שלקחו בחשבון עניין זה בעת תמחור שירותיהם לאותם לקוחות ממש.

בטווח הארוך, הנהנים היחידים מן ההסדר לטווח הארוך הינם, ככל הנראה, דווקא אותם יבואנים הבוחרים להתיר את משלוחיהם בנתב"ג ללא שימוש בסוכני מכס, אשר בעקבות הגשת התביעות הודתה רשות שדות התעופה כי בטעות חויבו אף הם לאורך שנים בתשלום דמי הרשאה, בעוד שפעילותם בשטח שדה התעופה בהתרת משלוחיהם אינם מחייבת תשלום כאמור.

 


מרוויחים ומפסידים בסאגת דמי הרשאה בנתב"ג

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il