נדחתה ייצוגית בגובה כארבעה מיליון שקלים בגין אישורי יבוא מזון

חברה העוסקת בייבוא מזון טענה שאין סמכות למשרד הבריאות לדרוש אישורי ייבוא מזון על פי החוק. לטענת בית המשפט, הפגיעה בחופש העיסוק מידתית ועל כן ההסדר הזה ראוי


00:00 ,27.04.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

יבוא מוצרי מזון לישראל נמצא, מטבע הדברים, תחת פיקוח של רשויות ממשלתיות שונות, ובראשן משרד הבריאות.על פי נוהל של משרד הבריאות, חייב כל יבואן מזון לקבל אישור שנתי/דו שנתי לייבוא מוצרי מזון, כתנאי לייבוא אותם מוצרים.

לאחרונה, נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית של יבואן מזון בסך של למעלה מארבעה מיליון שקלים, במסגרתה ניסה לטעון היבואן כי דרישת אישורי יבוא המזון אינה חוקית.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

חברת בוגמה, העוסקת בייבוא מזון לישראל, הגישה תביעה נגד המדינה, וטענה כי על פי החוק, אין סמכות למשרד הבריאות לדרוש אישורי יבוא מזון כתנאי לייבוא מוצרי מזון לישראל. החברה טענה כי, הסמכויות העוסקות בהסדרת הייבוא הן רחבות עד מאוד ומקורן בפקודה מנדטורית (פקודת הייבוא והייצוא), ולכן, כל נוהל שהוציא משרד הבריאות מכוח אותם חוקים, הוא בטל ומבוטל.

לפיכך, טענה החברה, כאשר יבואן מוצרי מזון משלם כופר כסף המוטל עליו על ידי רשות המכס, כתוצאה מאי-הצגת אישור יבוא מזון במועד (או אישור יבוא מלא), אותו כופר מוטל שלא כדין.

לאור זאת, הגישה החברה תביעה בסך של למעלה מארבעה מיליון שקלים, כאשר הסכום חושב על פי הערכה של תשלומי הכופר שמשלמים כל יבואני המזון במשך שנתיים. החברה ביקשה לאשר את התביעה כייצוגית.

המדינה טענה כי החקיקה, על אף לשונה הרחב, מקנה סמכות לדרוש את אישורי יבוא המזון, וכי בכל מקרה, אישורי יבוא המזון נדרשים לצורך תכלית ראויה- שמירה על בריאות הציבור. כמו כן, טענה המדינה כי הליך יבוא מוצרי מזון היה אורך זמן רב יותר ללא הדרישה לאותם אישורים, שכן במצב כזה היה צורך לבדוק פיזית את כל המשלוחים המגיעים ארצה.

פסק-הדין של בית המשפט

בית המשפט קבע כי, כאשר משרד הבריאות דורש, כתנאי לייבוא מוצרי מזון, הצגת אישורי יבוא מזון, הדבר פוגע בחופש העיסוק של היבואנים. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי אף שלשון החוק רחבה, והעניקה לשר התמ"ת שיקול דעת רחב בהפעלת הסמכות להסדרת הייבוא, אין הדבר אומר שכל נוהל שהוצא מכוח אותו חוק, הוא בטל, אלא שיש לפרש את סמכותו בצמצום תוך התחשבות בחוקי היסוד. לאור זאת, נפסק כי פקודת הייבוא והייצוא מעניקה סמכות לדרוש את אישור יבוא המזון.

בהמשך, קבע בית המשפט כי אף שהדרישה להצגת אישור יבוא מזון מהווה פגיעה בחופש העיסוק, זוהי פגיעה מידתית שכן הסדר יבוא המזון נועד לשמור על בריאות הציבור, וללא אותו אישור, כל מוצר שהיה מגיע ארצה היה נדרש לעבור בדיקה בעלות גבוהה. לכן, נפסק כי ההסדר הדורש אישור יבוא מזון הוא ראוי.

שיקול נוסף לאישור תביעה כייצוגית היא האם התביעה הייצוגית היא הדרך הראויה להכרעה בעניין. בעניין זה, העיר בית המשפט כי הכופר ששולם על ידי התובעת- כ-3,800 שקלים, מהווה סכום נמוך באופן יחסי, כך שאם עילת התביעה שלה הייתה מוצקה- התביעה לא הייתה נפסלת בשל סכום זה, שאינו מהווה סכום גבוה.

בסופו של דבר, נדחתה בקשת היבואן לאשר את התביעה כייצוגית.

(ת.מ. (תל-אביב) 123/09 בוגמה בע"מ נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 26.4.11, השופטת רונן. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד שדות ושות'. למדינה- עו"ד יוסי טופף מפרקליטות מחוז תל-אביב-אזרחי).