רוצים לריב עם המכס?

לא אחת עולה השאלה האם מחיר הטובין עסקת יבוא עליה מצהיר יבואן לצורך חישוב תשלום המס הינו בהתאם למחיר ששולם ליצואן הזר, או נמוך יותר. בדרך כלל, חובת ההוכחה היא על היבואן, כשבתי המשפט נוטים לצד המכס


00:00 ,13.09.2012 מאת: מערכת פורט2פורט

מחלוקות רבות של יבואנים עם רשות המכס עוסקות בשאלת מחיר העסקה ביבוא, שעליו יש לחשב את המיסים. מחלוקות אלה מתעוררות, ביתר שאת, כשמדובר בטובין עתירי מס, כמו סיגריות, אלכוהול, בשמים, כלי רכב, או חלקי חילוף לרכב. ברשימה זו נתייחס למספר עניינים שהתחדדו בעקבות פסיקה שניתנה לאחרונה.

אף שבמדינת ישראל קיימות שיטות שונות להטלת מסי יבוא על טובין, לעיתים כמס קצוב לפי משקל, או יחידת מידה, עדיין, רוב מסי היבוא מוטלים באחוזים מהערך, לכן שבה ומתעוררת שאלת מחיר הטובין לצורך חישוב המסים. ברור שמכס בשיעור 8% על בשמים שערכם במכולה 50 אלף דולר, אינם שווי ערך למכס דומה על מכולה בשווי 100 אלף דולר.

כאשר המכס קובע את שווי הטובין לצורך חישוב המסים, דרך המלך היא לעשות זאת על פי המחיר ששילם בפועל היבואן הישראלי ליצואן הזר, בתוספת הוצאות שנקבעו בחוק, דוגמת הובלה וביטוח.

ישנם מקרים בהן חושדים אנשי רשויות המכס שהמחיר עליו הצהיר היבואן הינו בדוי. לרוב מדובר במחיר שהינו נמוך משמעותית ממחירם האמיתי של הטובין. הנמכת מחיר שכזאת עשויה להביא ליבואן לחיסכון משמעותי בתשלום מסי יבוא, והיא, כמובן, מהווה עבירה פלילית.

כאשר מתעורר אצל המכס חשד להנמכת מחירים, הוא רשאי, בתנאים מסויימים, לקבוע את המחיר האמיתי, לשיטתו, שעליו יחושבו המסים. אחת הדרכים העיקריות לכך היא באמצעות השוואת מחירם של הטובין המיובאים למחירם של טובין זהים, או דומים. אפשרות אחרת היא לבסס את המחיר על פי המחיר האמיתי ששולם עבור הטובין, אם בידי המכס ראיות לכך.

כאשר היבואן והמכס מתגוששים בבית המשפט בשאלת הערך שהוצהר, נטל ההוכחה הראשוני מוטל על היבואן ולא על המכס. זאת מתוך ההנחה שליבואן יש את המידע והכלים הטובין ביותר להוכיח את המחיר ששילם. לעיתים, תובענות בנושא זה נדחות, בין אם היבואן לא מצליח לעמוד בנטל הראשוני להוכחת אמיתות המחיר שהוצהר, ובין אם המכס מגיע מצויד בראיות חזקות המטילות ספק ברור במחיר שהוצהר על ידי היבואן.

לאחרונה ניתן בבית משפט השלום בחיפה פסק דין בתיק בו יבואן נחשד שהנמיך מחירים של בשמים מיובאים. במקרה זה, נפסק שהיבואן ישלם כ-1.9 מיליון שקל בגין הנמכת מחירים ומתן הצהרות כוזבות. המכס טען כי תפס חשבוניות שלא הוגשו לו במהלך שחרור הטובין, בהן ננקב מחיר גבוה יותר מזה שעליו הוצהר במהלך שחרור הסחורות. היבואן טען מנגד, שמדובר בחשבוניות ששימשו למשך משא ומתן מול הספק הזר ולא בחשבוניות הסופיות. בנוסף, טען היבואן כי רכש בשמים מארצות הברית בשיטת הסטוק, דבר המצדיק את מחירם הזול. המכס טען כי יש לפסול את המחיר שהוצהר בשל יחסים מיוחדים בין היבואן לספק.

בית המשפט קבע כי היבואן כשל להוכיח שהיחסים המיוחדים בינו לבין הספק לא השפיעו על המחיר וזוהי הצדקה לפסול את המחיר שהוצהר. בנוסף נקבע, שבידי המכס היו די ראיות לפסילת המחיר שהוצהר.

חשוב לציין, כי גם במקרים בהם רשות המכס אינה מגיעה כה מוכנה, עדיין ליבואן לא יהיו חיים קלים, משום שעל פי פקודת המכס, נטל הוכחת אמיתות המחיר היא עליו.

לכן, כאשר יבואן מספק הסברים וראיות התומכות במחיר עליו הצהיר, כמו למשל הסכם עם הספק, או עדות של הספק עצמו, עובר הכדור למגרש המכס. במצב כזה, עומד היבואן בנטל ההוכחה. מנגד, אם היבואן עומד על כך שהמחיר עליו הצהיר אמיתי, ללא הצגת אסמכתאות נוספות, מלבד עדותו והחשבונית שהוצגה בעת היבוא, הוא לא יוכל להעביר את הכדור למגרשה של רשות המכס. ככל הנראה, במצב כזה תביעתו תידחה.

לפיכך, כאשר יבואן שמקבל הנחה מהספק, או מחיר שהוא סבור שיעלה את חשד רשות המכס, טוב יעשה, אם יצטייד מבעוד מועד במסמכים בכתב, שמוכיחים את אמיתות המחיר.

מקרה זה אינו הראשון, או היחיד, בו נדחתה תביעה של יבואן כנגד המכס בגין הנמכת מחירים.

דוגמא נוספת הינו תיק שנידון לפני מספר שנים בבית המשפט המחוזי בחיפה, במרכזו הנמכת מחירים של משקאות אלכוהוליים. במקרה זה, העלתה חקירה משותפת, אותה ניהלו רשויות המכס בישראל ובאוקראינה, כי מחיר הטובין עליו הצהיר היצואן באוקראינה היה גבוה ממחיר היבוא עליו הצהיר היבואן בישראל. אי לכך, פסלו רשויות המכס בישראל את מחיר הטובין כפי שהצהיר עליו היבואן, והתאימו אותו למחיר הטובין עליו הצהיר היצואן באוקראינה. גם במקרה זה הגיעו רשויות המכס לבית המשפט מצוידות בראיות חזקות ביותר ולכן התביעה נדחתה.

מקרה נוסף בו נפסל מחיר היבוא עליו הצהיר יבואן, עקב פערים בין מחירי היבוא לישראל והיצוא מספרד, עלה בעניין יבוא מרצפות מספרד. גם שם, לא הצליח היבואן לספק הסבר טוב לפער המחירים.

 

_____________

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il