שתי עסקאות, סחורה אחת- כיצד נכריע מי בעליה?

חברת אוריינטל ווד-סטוק ייבאה רהיטים מהודו, שנמכרו תחילה ליבואן אחר החייב כסף לסוכן המכס והמשלח הבינלאומי שלו. עקב כך, עוכבה הסחורה במכס והוטל עליה עיקול ואילצו החברה לפנות לביהמ"ש


00:00 ,31.01.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

לעיתים, כאשר סחורה נשלחת מחו"ל לישראל, מתעוררת מחלוקת הנוגעת לבעלות בה, עם הגעתה לארץ. מצבים אלה לעיתים מחייבים סוכני מכס או משלחים בינלאומיים המחזיקים פיזית בסחורה, להטיל עליה עיקולים או להפעיל זכות עכבון ולא לאפשר את שחרורה, עד אשר הצד החייב כספים ישיב להם את חובו.

אך מה קורה כאשר מוטל עיקול או מופעלת זכות עכבון, ומגיע צד שלישי הטוען שהסחורה שייכת לו? עניין זה עלה לדיון בהחלטת בית המשפט השלום בחיפה שניתנה בימים אלה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

חברת אוריינטל ווד-סטוק ייבאה רהיטים מספק בהודו, ושילמה תמורה בסך של 12,500 דולר באמצעות אשראי דוקומנטרי לספק ההודי. אותה סחורה נמכרה קודם לכן על ידי אותו ספק הודי לאדם אחר, אך בסופו של דבר, העסקה בוטלה ולא יצאה אל הפועל. אותו אדם אחר, כך נטען, חייב כספים לסוכן המכס ולמשלח הבינלאומי שלו.

עם הגעת הסחורה לישראל, הטילו סוכן המכס והמשלח הבינלאומי עיקולים על הסחורה, ואף הפעילו זכות עכבון, וטענו כי זכותם לעשות כן עד שאותו אדם יסדיר את חובו הכספי כלפיהם.

אוריינטל פנתה לבית המשפט וטענה כי היא הבעלים של הסחורה, ולכן ביקשה מבית המשפט להורות על שחרורה לאלתר. המשלח הבינלאומי וסוכן המכס טענו כי אותו אדם ניסה להתחמק מחובותיו וכי הוא הסב את שטר המטען כך שיירשם כי אוריינטל היא הבעלים. לאור זאת, היה צריך בית המשפט להכריע בשאלה: מיהם הבעלים של הסחורה?

החלטת בית המשפט

בית המשפט ניתח את הראיות שהונחו בפניו, כמו העובדה שאוריינטל שילמה לספק ההודי 12,500 דולר, וכמו העובדה שלא הובאה כל ראייה לפיה האדם האחר ששילם תמורה כלשהי לאותו ספק.

בית המשפט ציין כי, אוריינטל אוחזת בשטר מטען מקורי ובו שמה, ואין חולק כי אחד מתפקידי שטר המטען הינו להוות מסמך קנייני המקנה למחזיק בו הזכות לדרוש ולקבל החזקה במטען הרשום בו. לפיכך, קבע בית המשפט כי בשלב מקדמי זה של סעדים זמניים, הכף נוטה לטובת אוריינטל, ויש להורות על שחרור המטען לידייה בכפוף להפקדת ערובה, להבטחת הוצאות סוכן המכס והמשלח הבינלאומי, אם יסתבר בהמשך התביעה כי נפלה טעות בהחלטה.

בית המשפט ציין כי, החלטה מקדמית זו אינה שוללת באופן מוחלט את האפשרות כי נעשתה קנוניה בין הצדדים או לחילופין, כי אכן נערכה עסקה ששולמה בעבורה תמורה גם על ידי אוריינטל וגם על ידי האדם האחר, כך שלכאורה הספק ההודי מכר פעמיים את אותה סחורה לשני גורמים.

בסופו של דבר, הורה בית המשפט לסוכן המכס והמשלח הבינלאומי לשחרר את המטען לאלתר לידי אוריינטל, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית על סך של 22 אלף שקלים.

(ה"פ (שלום חיפה) 48841-12-10, החלטה מיום 20.1.11. ב"כ הצדדים: ליבואן - עו"ד מאור מזרחי, לחברת השינוע - עו"ד שריזלי, לסוכן המכס - עו"ד סיוון דניאל ממשרד רייף).

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il