אחריות חברת תעופה לנזקי גוף של נוסע

נוסעת תבעה את חברת התעופה ישראייר לאחר שנחבלה בעת פינוי מהיר ממטוס שהובחנו בו סימני עשן בעת הנחיתה בשדה התעופה. על פי הסכמת הצדדים, על התביעה חלה אמנת ורשה


00:00 ,05.04.2011 מאת: עו"ד רועי גלעד

ב-20 למרץ 2011 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בתל אביב שדן בשאלת האחריות של חברת תעופה לנזקי גוף שנגרמו לנוסעת במהלך טיסה מישראל לגרמניה.

התובעת ובני משפחתה טסו בטיסת ישראייר מנתב"ג לברלין. בעת הנחיתה בברלין הורגשה מכה חזקה ומיד לאחר מכן, הבחינו הדיילות בעשן בתא הנוסעים. הקברניט ביקש ממגדל הפיקוח לבצע בדיקה חיצונית של סימני עשן ובמקביל הודיע לנוסעים ולצוות על פינוי המטוס ועל נוהל הפינוי.

הנוסעים, לרבות התובעת, כוונו במעברי המטוס אל עבר דלתות היציאה וגלשו במגלשות החירום אל הקרקע. לטענת התובעת היא מעדה, נחבטה, ונפגעה במהלך הגלישה ונגרמו לה נזקי גוף.

הצדדים הסכימו ביניהם כי על התביעה חלה אמנת ורשה להובלה אווירית בינלאומית. כמו כן, הסכימו כי ככל שתיקבע חבות חברת התעופה, נכותה הרפואית של התובעת עומדת על 33%.

בשלב ראשון בחן בית המשפט האם אירע אירוע תאונתי המקים חבות לחברת התעופה המשמשת כ"מוביל" על פי אמנת ורשה. התובעת טענה כי נדחפה על ידי "דייל" של חברת התעופה, על מנת לזרזה לגלוש במגלשת החירום. חברת התעופה טענה כי, לא נדחפה על ידי איש מאנשי הצוות ואף אין ראיה לכך שנחבלה במהלך הפינוי או בכלל.

סעיף 17 לאמנת ורשה קובע: "המוביל אחראי לנזק שנגרם במקרה של מות, פציעה, או כל חבלה גופנית אחרת של הנוסע אם התאונה שגרמה לנזק אירעה בתוך כלי הטיס או תוך כדי כל פעולת עלייה לתוכו או ירידה ממנו."

בית המשפט קבע כי, התובעת עמדה בנטל ההוכחה להוכיח כי נדחפה מהמטוס למגלשה אך לא הוכח כי נדחפה דווקא על ידי דייל. בית המשפט פסק כי התובעת נחבטה ונפגעה כתוצאה מהפעלת כוח חיצוני במהלך נפילתה מהמטוס. התובעת נבדקה על ידי רופא בשדה התעופה ולאחר מכן פונתה משם לבית החולים בברלין על ידי אמבולנס.

בית המשפט קבע כי, יש קשר גרימה עובדתי בין התקלה שהביאה לנסיבות המלחיצות של הפינוי ולנזקה של התובעת וכי הקשר הסיבתי בין התקלה, נסיבות הפינוי והנזק הינו בר צפייה.

בית המשפט דחה את טענת המוביל להגנה לפי סעיף 20 לאמנה הקובע כי "לא יישא המוביל באחריות אם יוכיח שהוא, משמשיו וסוכניו נקטו בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא הייתה בידיו או בידיהם כל אפשרות לנקוט בהם".

בית משפט פסק בהקשר זה כי המוביל לא הביא עדויות המסבירות באילו אמצעים נקט המוביל מראש ולא בדיעבד, על מנת לאתר את התקלה ולמנוע אותה, ומה נעשה על מנת למנוע דחיפות על ידי אנשים אחרים במטוס ופאניקה של נוסעים נוכח התנאים הבלתי רגילים ששררו במטוס.

באשר לנזק, הצדדים הגיעו להסכמה על שיעור הנכות הרפואית- 33%. בית המשפט פסק לטובת התובעת סכום פיצויים כולל בסך של 632 אלף שקלים המורכב מהפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, עזרה לזולת וכאב וסבל.

בית המשפט מצא לנכון לציין בשולי הדברים כי המוביל לא ביקש להגביל את סכום הפיצוי לאור אמנת ורשה. לדעתנו, היה מקום לטעון להגבלת אחריות המוביל על פי אמנת ורשה, במיוחד לאור הסכמת הצדדים כי האמנה חלה על התביעה הנדונה. גבול האחריות של המוביל לפי אמנת ורשה במקרה של פציעה/מוות של נוסע הוא 8,300 SDR. קיימת אפשרות לפרוץ מגבלת אחריות זו במידה ומוכח כי הנזק נגרם בזדון או עקב רשלנות רבתי של המוביל.

ת.א. (ת"א) 45123-08 רבקה בן שושן (ע"י עו"ד אבן צור) נ' ישראייר תעופה ותיירות (ע"י עו"ד בן סירה).

עו"ד רועי גלעד שותף במשרד גרוסמן, זינגר, גלעד ושות', המתמחה, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, כולל מכר טובין בינלאומי, עמילות מכס ושילוח בינלאומי, משפט ימי ואווירי, הובלה בינלאומית, ביטוח ימי, מסים עקיפים, חוקיות הייבוא והייצוא, הסכמי סחר וכללי מקור, קניין רוחני, זכויות יוצרים ועוד.

כל המידע המוצג על ידינו הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.