גבולות אחריותו של סוכן המכס/ המשלח הבינלאומי כלפי הלקוח

פסק דין חדש של בית המשפט קבע כי אין מקום לתלות בסוכן המכס/ המשלח הבינלאומי את כל כשליו של יבוא שהסב נזק ליבואן, לקוחו של סוכן המכס


00:00 ,04.05.2008 מאת: מערכת פורט2פורט

פסק דין חדש של בית המשפט קבע כי אין מקום לתלות בסוכן המכס/ המשלח הבינלאומי את כל כשליו של יבוא שהסב נזק ליבואן, לקוחו של סוכן המכס
 
יבואנית של מוצרי טקסטיל מאנגליה, פנתה לחברה העוסקת בשילוח בינלאומי ומשמשת כסוכן מכס, לצורך הטיפול ביבוא הטובין. אחר והטובין יובאו מאנגליה, החברה באיחוד האירופי, היו אמורות לחול על יבוא הטובין הוראות הסכם ההעדפה בין מדינות האיחוד האירופי לישראל, הפוטרות ממכס טובין המיובאים ממדינות האיחוד לישראל.
 
לצורך קבלת הפטור על היבואן להמציא לרשויות המכס תעודת תנועה EUR1המעידה כי הטובין יוצרו במדינת האיחוד (או שחלק מפעולות היצור נעשו באותה מדינה).
 
הטובין לא חויבו במכס עם הגעתם ארצה, אלא שלאחר זמן הוצא ליבואנית חיוב בתשלום מכס הואיל ולטענת רשות המכס מסמכי ההעדפה נשלחו לאימות ונמצא שאינם עומדים בכללי המקור. התברר כי רשות המכס בישראל, על פי סמכותה, פנתה לרשות המכס באנגליה על מנת שתבדוק אם הטובין עומדים בכללי המקור על פי הסכם ההעדפה. רשות המכס באנגליה השיבה לרשות המכס בישראל כי בדיקתה העלתה שהיצואן אינו מחזיק בראיות התומכות בטענתו כי הטובין זכאים להעדפה על פי ההסכם, לאמור, מסמכים המעידים על מקור הסחורה. לפיכך, הטובין אינם עונים על תנאי ההעדפה על פי ההסכם. עקב מחדלו זה של היצואן, בוטל הפטור ממכס שניתן לטובין בעת יבואם ארצה והיבואנית חויבה בתשלום מלוא סכומי המס, בצירוף ריבית, הצמדה וקנס פיגורים.
 
בית המשפט בוחן את הוראות הסכם ההעדפה וקובע כי בחתימתו של היצואן האירופי על הבקשה למתן היתר תנועה EUR1 הוא מצהיר כי בידו כל המסמכים המעידים כל מקור הטובין. לפיכך, חתימתו על הבקשה כאשר לא מצויים בידו המסמכים הנדרשים מהווה לכאורה עבירה פלילית.
 
היבואנית הגישה לבית משפט השלום בירושלים תביעה כנגד החברה אשר סיפקה לה, כאמור, שירותים כסוכן מכס וכמשלח בינלאומי ליבוא הטובין מאנגליה (להלן: סוכן המכס). לטענת היבואנית, התרשל סוכן המכס בכך שלא העמיד את היבואנית על העובדה כי רשויות המכס רשאיות לבדוק את אמיתות הטענה לפיה הטובין זכאים להעדפה, ובמקרה כזה על רשויות המכס באנגליה לאמת את מקור הטובין. על פי הטענה, סוכן המכס התרשל בכך שבמסגרת הייעוץ שהעניק ליבואנית, לא העמיד אותה על האפשרות כי היצואן לא יחזיק את המסמכים המעידים על מקור הטובין. לו היה עושה כן, לטענת היבואנית, או אז היתה היבואנית עומדת על כך שהיצואן יחזיק מסמכים אלו ולחילופין, היתה מתקשרת בהסכמי רכישה עם יצואנים אחרים שהיה בידם להציג מסמכים מעין אלה.
 
בית המשפט דחה את התביעה כנגד סוכן המכס.
 
ראשית, מתווה בית המשפט את המסגרת המשפטית לחיוב סוכן המכס כלפי לקוחותיו, וזאת, גם בהיעדר הסכם מפורש ביניהם.
 
סעיף 20 לחוק סוכני המכס, החל על סוכני מכס ומשלחים בינלאומיים, קובע את החובה לפעול "במהימנות, בנאמנות, וביושר הן כלפי רשות המכס והן כלפי לקוחותיו". ברור כי על סוכן המכס חלה חובת אמון כלפי הלקוח אשר הפרתה עלולה להביא לחיובו כלפי הלקוח. מעבר לכך, קובע בית המשפט, בעקבות פס"ד טרנסכלל נגד מ.א.ר, כי חובת האמון אינה גורעת מאחריותו של סוכן המכס בנזיקין, ובהקשר זה יש לבחון האם פעל סוכן המכס  כמצופה מבעל מקצוע המעניק יעוץ מקצועי בתחום התמחותו. בית המשפט מדגיש כי עקרונית, חבותו של סוכן המכס אינה שונה מחבותו של בעל מקצוע אחר המעניק שרות בתחום התמחותו המקצועית, ומחויב לפעול בהתאם לסטנדרטים ההולמים מקצוע זה.
 
לאור עקרונות אלו, שואל עצמו בית המשפט האם התרשל סוכן המכס בכך שבמסגרת הייעוץ שהעניק ליבואנית לא העמיד אותה על האפשרות כי היצואן לא יחזיק במסמכים המעידים על מקור הטובין; האם התרשל בכך שלא הזהיר את היבואנית כי מפני אפשרות לפיה היצואן לא ישמור בידיו את המסמכים המעידים על מקור הטובין.
 
ניתוחו המשפטי של בית המשפט מתייחס הן לעוולות הרשלנות הרגילה והן לעוולה מיוחדת של "מצג שווא רשלני", עוולה נזיקית שעניינה מסירת מידע רשלני בנסיבות של בעל מקצוע המעניק ייעוץ בתחום התמחותו. בכל מקרה על הניזוק, היבואנית במקרה זה, להוכיח כי המזיק, סוכן המכס, חטא כלפיו בהתרשלות, לאמור, הפר את חובתו לפעול כבעל מקצוע סביר ומיומן, באופן העולה בקנה אחד עם המקובל בקרב העוסקים במקצוע.  
 
לאור עקרונות אלו, ולאור קביעת בית המשפט כי יצואן החותם על הבקשה למתן היתר תנועה, כאשר לא מצויים בידו המסמכים הנדרשים, עובר לכאורה עבירה פלילית - בוחן בית המשפט את שאלת רשלנותו של סוכן המכס בנסיבות העניין.
 
בית המשפט הגיע למסקנה כי אין לייחס כל רשלנות לסוכן המכס בנסיבות העניין והתביעה נגדו נדחתה.
 
בית המשפט הביע תמיהה על כי היבואנית נמנעה מלתבוע את היצואן באנגליה, על אף שאין ספק כי הוא זה אשר הפר את חובותיו הסטטוטוריות בהתייחס ליצוא הטובין ולתעודת ההעדפה שלא היה זכאי לה.
 
המסקנה העולה מפסק הדין היא כי אין מקום לתלות בסוכן המכס/ המשלח הבינלאומי את כל כשליו של יבוא שהסב נזק ליבואן, לקוחו של סוכן המכס. זאת, גם אם סוכן המכס היה שותף לתהליך היבוא וליווה אותו לכל אורכו, כגורם המקצועי מטעמו של היבואן. יש לבחון בכל מקרה, לגופו של עניין, אם ניתן היה לצפות מסוכן המכס, באופן סביר והגיוני, על פי סטנדרטים מקצועיים אובייקטיביים, כי יזהיר את הלקוח מפני סיכונים כאלה ואחרים הכרוכים בתהליך היבוא. במקרה זה קבע בית המשפט כי גם היבואן עצמו לא צריך היה לצפות כי יתכן שהיצואן יפעל שלא כדין בעת מתן ההצהרה במסגרת תעודת התנועה.
 
(תא(י-ם) 10456/02 בית מרקחת אלבא בע"מ נ' אגיש הובלה בינלאומית בע"מ. עו"ד אקסלרד מטעם אלבא ועו"ד יאדו ובריק מטעם אגיש).
 
עו"ד שמוליק גרוסמן שותף במשרד גרוסמן, זינגר ושות', העוסק, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, ביטוח ימי, עמילות מכס, שילוח בינלאומי ומסי יבוא ויצוא
 
כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.