האם רשאי מוביל אווירי לסרב להטיס מטען?

בית המשפט העליון דחה ערעור שהגישה חווה נגד חברת תעופה, שסירבה להוביל ביצוא קופים למטרות ניסויים רפואיים


11:09 ,13.08.2014 מאת: עו"ד חיה זינגר

חברת תעופה הטיסה במשך שנים משלוחים של קופים חיים לשם גידולם ורבייתם בחווה בארץ, ולאחר מכן ייצואם למטרת ניסויים ומחקר רפואי. לאחר כחמש שנים בהן הטיסה החברה את הקופים עבור החווה, היא הודיעה לחווה בשנת 1999 על כוונתה לחדול מהטסתם לצרכי מחקר רפואי, בין השאר לנוכח השינוי בגישת הציבור ביחס לשמירה על זכויות בעלי חיים.

 

החווה עתרה למתן צו, שיחייב את חברת התעופה להמשיך בהטסת הקופים. בהליך הושגה לבסוף הסכמה בשנת 2002, על פי תמשיך החברה להטיס עבור החווה משלוחים של קופים.

 

בשנת 2012 החליטה חברת התעופה לחדול מהטסת הקופים עבור החווה. לנוכח אי הסכמת החווה להודעה זו, פנתה חברת התעופה לבית המשפט המחוזי, למתן פסק דין הצהרתי כי היא רשאית לעשות כן.

 

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתה של חברת התעופה וקבע כי הסכמתה, שקיבלה תוקף של פסק דין, אינה מחייבת אותה "לעולמי עד", אלא כמוה ככל חוזה לתקופה בלתי קצובה, שכל צד רשאי לסיימו בכל עת, בכפוף לחובת תום הלב ולמתן הודעה מוקדמת נאותה לצד שכנגד.

 

עוד נקבע, כי טענת החווה להעדר אלטרנטיבות להטסת הקופים לא הוכחה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי מאז הסכמת חברת התעופה להמשך הטסת הקופים, שקיבלה תוקף של פסק דין, חלו שינויים בנסיבות: הן הפיכתה של החברה ממשלתית לציבורית, והן הדאגה הגוברת בציבור לרווחת בעלי החיים, שבאה לידי ביטוי גם בתקנות חדשות שהותקנו, שעל פיהן, לאחר 15.1.15, לא יינתן עוד היתר ליצוא קופים מישראל, אלא למטרות שמירת טבע, שיקום, הצלה או חינוך ותצוגה. כלומר, לאחר תאריך זה לא יינתן עוד היתר לייצוא קופים לצרכי ניסויים ומחקר רפואי.

 

בנסיבות אלה, קבע בית המשפט המחוזי, רשאית חברת התעופה לסרב להמשיך להטיס את הקופים עבור החווה משיקולים של נזק תדמיתי וכלכלי.

 

בית המשפט הוסיף וקבע, כי אין מדובר בהפליה פסולה בין יצואנים, אלא בהבחנה ראויה וסבירה בין יצוא קופים למטרות שהציבור רואה בהן מטרות חיוביות, לבין כאלה שהציבור סולד מהן, ועובדת התקנת התקנות החדשות נותנת ביטוי להבחנה ראויה זו, הגם שטרם נכנסו לתוקף.

 

החווה לא השלימה עם פסק הדין של המחוזי והגישה ערעור לבית המשפט העליון. בימים אלה ניתן פסק דין העליון, שדחה את הערעור, סמך את ידו על פסק דין המחוזי ועל נימוקיו, ונתן תוקף לסירובה של חברת התעופה להמשיך בהטסת הקופים עבור החווה למטרות מחקר רפואי וניסויים.

 

בית המשפט העליון הכיר בזכותה של חברת התעופה לסיים חד צדדית את הטסת הקופים עבור החווה וקבע כי ניתנה הודעה מוקדמת מספקת בנסיבות העניין.

 

בית המשפט העליון הדגיש את זכותה של חברת התעופה לשנות את מדיניותה ביחס למטענים המתקבלים על ידה להטסה בהתאם לחשש לנזק כלכלי או תדמיתי, העלול להיגרם לה עקב הטסת קופים לניסויים רפואיים. בית המשפט רואה בכך שיקול עסקי לגיטימי שאין להתערב בו, הגם שנגרמת עקב כך פגיעה באינטרס הכלכלי של החווה.

 

גם בית המשפט העליון קבע כי אין מדובר פה באפליה אסורה, אלא בהבחנה לגיטימית בין הטסת בעלי חיים למטרות ניסויים לבין הטסתם למטרות אחרות וכי לעניין זה חברת התעופה מבחינה בין יבואן ליבואן ואינה מסרבת להטיס קופים לצרכי מחקר וניסויים רק עבור החווה.

 

בית המשפט העליון השאיר בצריך עיון את השאלה האם היה בעובדת העדר אלטרנטיבה עבור החווה כדי לשנות את החלטתו, וקבע כי אינו מתערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי יש ויש חברות תעופה אחרות המוכנות להטיס את הקופים עבור החווה למטרות ניסויים ומחקר רפואי (הגם שבעלות גבוהה יותר).

 

בית המשפט העליון גם דחה את טענות החווה לעניין "מדרון חלקלק", על פיהן עצם מתן לגיטימציה לחברת התעופה לערוך "סלקציה" במטענים אותם היא מובילה, עלולה לגלוש למצב בו תיערך סלקציה של נוסעים מטעמי מין, גזע דת או השקפה. בית המשפט קבע כי "פסק הדין כאן נוגע לנסיבותיה המיוחדות של הפרשה דנן ולאיזון המתחייב בהתאם להן. ככל שיובאו עניינים אחרים לפתחו של בית המשפט, הם ייבחנו לגופם, בהתחשב, בין היתר, בטיבו של הגוף, מאפייניו, ההבחנה שהוא מעוניין לערוך והטעמים העומדים ביסוד אותה הבחנה".

 

בית המשפט העליון לא השיב, אם כן, חד משמעית, לשאלה אם מוביל אווירי רשאי לסרב להטיס מטען ככלל, אך קבע קווים מנחים לבחינתה בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו.