סימן מסחר מפוספס

בעלי סימני מסחר מבקשים לקבל הגנה רחבה על סימנם כקניין רוחני בפני עצמו. סוגיה זו נדונה בתביעה של חברת אדידס כנגד סוחר ויבואן מהרשות הפסלטינית וכנגד רשות המכס, בגלל נעלי ספורט הדומות לנעלי אדידס


00:00 ,15.12.2010 מאת: מערכת פורט2פורט

בעלי סימני מסחר מבקשים לקבל הגנה רחבה על סימנם כקניין רוחני בפני עצמו. סוגיה זו נדונה בתביעה של חברת אדידס כנגד סוחר ויבואן מהרשות הפסלטינית וכנגד רשות המכס, בגלל נעלי ספורט הדומות לנעלי אדידס
 
מאת: עו"ד חיה זינגר
 
החשיבות של סימן מסחר בימינו היא כפולה. לסימן המסחר תפקיד מרכזי בזיהוי מוצר עם מקורו של המוצר על מנת שצרכנים שקנו מוצר מאותו מקור ונהנו ממנו, לא יוטעו לקנות מוצר ממקור אחר. זהו התפקיד ההיסטורי של סימני המסחר וההגנה עליהם. אולם, כיום לסימן המסחר יש ערך תדמיתי. סימן המסחר מהווה אפיק שיווק בפני עצמו.

 

מרגע שסימן מסחר מתבסס, נעשה בו שימוש לייצר מוצרים רבים ושונים תחת אותו סימן, במטרה לגרום לצרכנים המעונינים בתדמית של אותו סימן מסחר, לרכוש גם מוצרים אלו. צרכנים יהיו מוכנים לשלם יותר עבור מוצר ממותג (נושא סימן מסחר) מאשר עבור אותו מוצר עצמו, ללא המיתוג. זאת, גם אם הצרכן יידע בוודאות כי מדובר באותו מוצר עצמו.
 
לאור תפקידו זה של סימן המסחר כיום וערכו הכלכלי העצום במקרה של סימנים ידועים, מבקשים בעלי סימני המסחר לקבל הגנה רחבה על סימנם כקניין רוחני בפני עצמו, במנותק מהמוצרים עליהם הוא מוטבע. השאלה אם לתת להם הגנה כזו, היא שאלה של מדיניות.
 
שאלה מעניינת זו נדונה בתביעה שהגישה חברת אדידס כנגד גלאל יאסין, סוחר ויבואן תושב הרשות הפלשטינית וכנגד רשות המכס. גלאל יאסין ייבא ממפעל בסין נעלי ספורט שיוצרו לפי הזמנתו, שעליהן ארבעה פסים אלכסוניים בצידי הנעל, שהשםSYDNEY מוטבע עליהם בצורה ברורה. חברת אדידס טענה כי השימוש בארבעה פסים אלכסוניים, ללא קשר לשאר מרכיבי הנעל, מפר את סימן המסחר הרשום והמוכר היטב של חברת אדידס הכולל שלושה פסים מקבילים על צדי הנעל.
 
בפסק דין ארוך, מפורט ומנומק, קובעת השופטת דר' מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב כי, כמדיניות אין להרחיב את ההגנה הניתנת לסימן מסחר רשום ויש להחילה רק על שימוש בסימן הדומה לסימן המסחר הרשום עד כדי הטעייה.
 
השופטת אגמון-גונן קובעת כי מתן הגנת יתר לסימני מסחר רשומים, יפגע ביכולתו של הכלל לעשות שימוש בסימנים, ואם לא קיים חשש להטעיית הצרכנים ולתחרות בלתי הוגנת, אין להרחיב את ההגנה הניתנת לסימן. היא קובעת כי הגנת יתר על סימני מסחר, בהעדר חשש לתחרות בלתי הוגנת, תביא לפגיעה בתחרות הוגנת, שהיא רצויה וטובה למשק ולצרכנים. אין ליתן לאדידס מונופול על פסים אלכסוניים בכל צורה ומספר, על נעלי ספורט או כל מוצר אחר. הכרה בתביעתה של אדידס, לפיה עצם ייצור נעל עם ארבעה פסים מפרה את סימן המסחר של שלושת הפסים שלה, גם בהעדר חשש להטעייה, טעות או תחרות בלתי הוגנת, פוגעת בתחרות.
 
השופטת מוסיפה וקובעת קביעה מעניינת וחדשנית: קיימת מטרה לגיטימית וחשובה בשימוש בארבעה פסים אלכסוניים והוא לאפשר לצרכנים שאין ידם משגת לרכוש מוצרים ממותגים, לרכוש נעלי ספורט הנושאות סמל כלשהו. הם יודעים בדיוק מהן נעלי אדידס ומכירים את סימני המסחר שלה, אך יודעים כי לא יוכלו לרכוש אותן בשל מחירן. על כן הם רוכשים את נעלי הנתבע, שכתוב עליהןSYDNEY, כך שגם אם לא יוכלו לחוות את החוויה של נעילת נעלי אדידס, יוכלו לחוות חוויה של נעילת נעליים עם ארבעה פסים, המזכירות במשהו את נעלי אדידס.  פקודת סימני מסחר אינה אוסרת מסחר במוצרים בעלי סימנים דומים. היא אוסרת על מסחר בסימנים הדומים עד כדי הטעייה.
 
השופטת קובעת כי שימוש בפסים בנעלי ספורט הוא נפוץ וכי הוכח לה כי קיימות בשוק נעלי ספורט רבות בעלות פסים אלכסוניים, בין היתר של חברת סקצ'רס. היא מדגישה את העובדה שאדידס אינה פועלת משפטית כנגד הנעליים עם הפסים האלכסוניים של סקצ'רס, אך פועלת כנגד יבואנים קטניםדוגמת הנתבע, שאין להם "כיס עמוק" ויכולת כלכלית להתמודד משפטית מול חברת ענק כמו אדידס ומשום כך מסכימים, פעמים רבות, לצו מניעה ולהשמדת הנעליים שייבאו. השופטת קובעת כי יצרן צריך לדעת שאם הוא מטביע את הלוגו שלו עצמו על הנעליים בצורה ברורה, בשם שאינו דומה ובהעדר סימן מסחר, יוכל לעשות שימוש בצורה פשוטה כמו פסים, מבלי להתמודד עם תביעות מול חברות הענק.
 
השופטת קובעת כי בבדיקה אם יש חשש הטעייה, יש לבחון את המוצר בכללותו ולא רק את הסימן. השופטת מוסיפה וקובעת כי נעלי אדידס משווקות בעולם כולו כנעלי יוקרה, בעוד שדי במבט חטוף בנעליים שמייבא הנתבע כדי להבין כי הן שייכות לקטגוריית מחיר שונה לחלוטין.
 
לכן, קובעת השופטת אגמון-גונן, אין חשש שצרכן יקנה את הנעליים שמייבא הנתבע ויחשוב כי רכש לו נעלי אדידס, גם אם יש בינן לבין נעלי אדידס דמיון מסויים (פסים אלכסוניים) ואולי דווקא לנוכח קיומו של דמיון מסוים זה.
לפיכך, קבעה השופטת כי הנעליים שייבא הנתבע אינן מפרות את סימן המסחר של אדידס וחייבה את המכס לשחרר את הנעליים לידי היבואן. את אדידס חייבה השופטת לשאת בהוצאות האחסנה ובהוצאות המשפט ושכר טרחה של התובע בסך 85 אלך שקלים בצירוף מע"מ.
 
לא למותר לציין כי ההליך המשפטי נמשך מאז שנת 2005 וכי מאז היו הנעליים מעוכבות על ידי המכס.
 
(ת"א 4410/06; לאדידס עו"ד א' שאולסקי  ליבואן עו"ד שדה)
 
עו"ד חיה זינגר, שותפה במשרד גרוסמן, זינגר, גלעד ושות' ועוסקת, בין היתר, במשפט הסחר הבינלאומי, ביטוח ימי, מכס, שילוח בינלאומי, מיסוי ורישוי היבוא, מסים עקיפים, דיני יבוא ויצוא, ודיני הקנין רוחני.
טל: 03-7331599   פקס: 03-7331598.דוא"ל: [email protected]  אינטרנטwww.gsglaw.co.il
 
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.