הסכמי הסחר עליהם חתומה מדינת ישראל – חלק 4

המאמר הרביעי והאחרון בסדרת המאמרים בנושא הסכמי הסחר יעסוק בעיקר בהסכם הצבירה הפאן אירופאי ים תיכוני ובמספר נקודות עיקריות בהסכמי סחר נוספים עליהם חתומה מדינת ישראל.

 

הסכם הצבירה הפאן אירופאי ים תיכוני

 

הסכמי הסחר השונים עליהם חתומה מדינת ישראל הינם הסכמים בילטראליים, כלומר, הסכמים דו צדדיים בין מדינת ישראל מצד אחד לבין מדינה שנייה או גוש מדינות מהצד האחר. הסכם הצבירה הינו הסכם בין שלוש מדינות או יותר על בסיס של כללי מקור אחידים.

 

המדינות החתומות על הסכם הצבירה ואשר הינן מדינות צבירה מבחינת הסחר עם ישראל:

 

1. מדינות האיחוד האירופאי
2. מדינות EFTA
3. תורכיה
4. ירדן

 

קיימות מדינות נוספות החתומות על הסכם זה אך מדינות אלה אינן מהוות מדינות צבירה מול ישראל (תוניסיה, מרוקו, אלג'יריה, מצרים ועוד). משמעות הסכם הצבירה היא כי ניתן לצבור את מעמד המקור של המוצר מכמה מקורות שונים, וההובלה אינה חייבת להיות במישרין.  

 

טובין מקוריים ייחשבו כמוצרי מקור גם כשהם נשלחים שלא ממדינת המקור, זאת כל עוד כל המדינות הלוקחות חלק ב"פאזל" הזה הן מדינות שהוגדרו כ"מדינות צבירה" מול ישראל. דהיינו, מדינות החתומות על הסכם הצבירה, ובמקביל גם על הסכם בילטרלי מול ישראל.

 

מוצר המיובא לישראל אשר מיוצר בשוויץ (EFTA) מחומר גלם איטלקי (איחוד אירופאי), ונשלח ממרכז לוגיסטי בתורכיה יוכל ליהנות מההקלות במסגרת הסכם הצבירה כל עוד עמד בכללי המקור המפורטים בנספח 2 לפרוטוקול 4 להסכם.

 

כללי המקור בהסכמים הבילטרליים מול מדינות הצבירה הינם אותם כללי מקור הנהוגים בהסכם הצבירה. ההבדל הוא שניתן לצבור אותם ממספר מקורות שונים (למעט ירדן אשר מולה כללי המקור הבילטרליים שונים מכללי המקור הנדרשים על פי הסכם הצבירה. מול ירדן נהוגים למעשה 2 מערכות של כללי מקור שונים - מערכת כללים להסכם הבילטראלי ומערכת כללים שונה להסכם הצבירה).

 

תעודת התנועה אותה יש לצרף לא תהיהEUR 1  אלא EUR MED בלבד.

 

במשבצת מספר 7 בתעודה יש לסמן האם בטובין בוצעה צבירה ועם איזו מדינה, או שמא הטובין הינם מקור של מדינת אחת בלבד ולא בוצעה צבירה.

 

אך ורק תעודת EUR- MED או הצהרת מקור EUR- MED המצורפת לטובין תאפשר ליהנות מההקלות המוענקות במסגרת ההסכם. צירוף של EUR 1 לא יאפשר הקלות כלשהן זאת גם במידה והטובין עמדו בכל כללי המקור הנדרשים.

 

מספר עקרונות באשר להסכמי סחר נוספים עליהם חתומה מדינת ישראל

 

הסכם הסחר בין ישראל לגוש מדינות המרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי)

 

בהסכם זה הוגדר כי מספיק לעמוד באחד מתוך שלושה קריטריונים של כללי מקור על מנת ליהנות מההקלות שבהסכם.  

 

לפי כלל A על הטובין להיות טובין שיוצרו בשלמותם על אדמת מדינת המקור (בעיקר מוצרי חקלאות, דגה, מינרלים מהקרקע וכדומה).

 

כלל  Bקובע כי תהליך הייצור גורם לשינוי בסיווג המכס של חומרי הגלם הלא מקוריים ברמה של 4 ספרות.

 

על פי כלל C ערך כל חומרי הגלם הלא מקוריים אינו עולה על 50% ממחיר המוצר בשער המפעל (בפרגוואי 60%)

 

תעודת המקור - החותמים על תעודת המקור יהיו היצואן ורשות מוסמכת כפי שהוגדרה. בישראל חותם המכס.

 

הסכם הסחר בין ישראל לבין קנדה ולבין מקסיקו

 

מדובר בשני הסכמים בעלי עקרונות דומים.

 

כללי מקור

 

ישנם 5 קריטריונים לעמידה בכלל המקור. מספיק לעמוד באחד הקריטריונים על מנת ליהנות מיתרונות ההסכמים.

 

הובלה במישרין

 

למרות הכלל המחייב הובלה במישרים הרי שמוצר קנדי יכול להישלח גם מנמל אמריקאי ואף לעבור עיבוד מזערי בארה"ב (עד 10% מערך הטובין) למעט במוצרי  טקסטיל. מוצר מקסיקני יכול להישלח מנמל אמריקאי, נמל קנדי, נמל של האיחוד האירופאי או נמל של אחת ממדינות EFTA גם כאן תוך אפשרות לביצוע עיבוד מזערי.  

 

 

תעודת המקור

תעודת המקור ניתנת לשימוש רב פעמי עד שנה. היצואן בלבד הוא הגורם החותם על התעודה.  במשבצת 7 בתעודה יש לציין על פי איזה מהקריטריונים נקבע מעמד המקור של הטובין.

 

הסכם הסחר בין ישראל לירדן

 

 כללי המקור בהסכם זה קבעו כי נדרש ערך מוסף מקומי של 33% לפחות ממחיר הטובין EX WORKS. כמו כן קיימת דרישה לשינוי בסיווג המכס של חומרי גלם לא מקוריים ברמה של 6 ספרות. החתימה על תעודת המקור תהיה של לשכת המסחר בירדן / משרד התעשייה הירדני.

 

מאמר זה הינו האחרון בסדרת המאמרים העוסקים בהסכמי הסחר, בכללי המקור, במסמכי המקור הנדרשים ובאופן היישום הנכון של ההסכמים השונים. קוראי PORT2PORT  מוזמנים לעיין ולהפנים כי יישום נכון של כל האמור במאמרים אלה עשוי לחסוך עלויות רבות. בהצלחה

 

 

טיפ הזהב

 

הסכם הצבירה הינו הסכם חכם ומודרני המתאים את עצמו למדיניות הגלובלית של המאה ה-21. יבואנים רבים נאלצים לשלם מכס על טובין המיובאים מאחת ממדינות הצבירה מאחר והטובין מיוצרים במדינת צבירה אחרת או מאחר ותהליך הייצוא לא העניק למוצר מעמד מקור.

 

נחשפתי למקרים רבים בהם שולם מכס על טובין אך ורק מחוסר ידע באשר לאפשרויות הגלומות בהסכם הצבירה. ניצול נכון של היתרונות הגלומים בהסכם זה, ושימוש בתעודת התנועה הנכונה (EUR MED ולא EUR 1) עשוי לחסוך מהיבואן את מלוא תשלום המכס על הטובין. במקרים כאלה יש לבוא בדברים עם הספק ולוודא את יישום כללי ההסכם באופן נכון ומשלוח הטובין בליווי EUR MED או הצהרת EUR MED.

 

 

---

חיים פרי הינו מומחה בנושאי יבוא, יצוא וסחר בינלאומי ומייעץ מזה כ-20 שנה לחברות כיצד לחסוך בעלויות היבוא והיצוא. זהו מאמר נוסף בסדרת מאמרים בנושא תחום היבוא שמתפרסמת באתר PORT2PORT בימי חמישי. מאמרים שהתפרסמו בסדרה זו עסקו בתנאי ה-INCOTERMS, ביטוח מטענים, שיטות תשלום שונות ועוד. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר www.multisphera.com