אמנות הפידבק - המראה שאי אפשר להתקדם בלעדיה

במהלך השנים שבהן אני מלווה אנשים בצמתי קריירה ומנהלים בתפקידי מפתח, גיליתי שהחסם הגדול ביותר להתפתחות שלנו לא נובע מחוסר כישרון, ניסיון או מוטיבציה. החסם האמיתי טמון בעובדה שאנחנו לא באמת רואים את עצמנו. אנחנו מתפקדים, משקיעים, מתקדמים לכאורה, אבל לעיתים קרובות ממשיכים לדווש במקום. הסיבה לכך פשוטה: אנחנו לא יודעים מה אנחנו לא יודעים.

המוח נגד ההתפתחות

המוח שלנו, מתוחכם ככל שיהיה, מתוכנת לשרוד ולא להתפתח. הוא בוחר להראות לנו תמונה נוחה, מסוננת ומוכרת. כל מה שמערער את היציבות נתפס כאיום. ולכן, גם כאשר המציאות מאותת לנו שמשהו לא עובד, אנחנו נוטים להתעלם, להדחיק או להסביר לעצמנו שזה ״רק עניין של זמן״. כאן נכנס לתמונה הפידבק.

פידבק כמראה חיצונית

פידבק הוא לא עוד ״דעה״. הוא חומר גלם נדיר שמאפשר לנו לגלות את מה שהעיניים שלנו לא רואות. הוא המראה החיצונית, שמאפשרת לנו להבין איך אנחנו נתפסים באמת, מה עובר לצד השני, ומהו הפער בין הכוונות שלנו לבין התוצאה בפועל.

אני זוכרת לקוחה שהגיעה אליי מיואשת. היא השקיעה שנים בחברה גדולה, עבדה מסביב לשעון, ועדיין לא קיבלה את הקידום המיוחל. מבחינתה הבעיה הייתה פוליטיקה ארגונית. אבל כשהעזנו לבקש פידבק ישיר מהמנהלים שלה, קיבלנו תשובה שונה לחלוטין: היא הייתה מקצועית מאוד, אבל שקופה מדי. ההצלחות שלה לא נראו. בקיצור היא לא ידעה למתג את עצמה.

פידבק כואב - מתנה בתחפושת

פידבק לא תמיד נעים. לעיתים הוא מגיע בצורת עקיצה ולעיתים הוא נמסר בטון צורם. אבל מתחת לכל אלו מסתתר גרעין אמת. השאלה היא אם נדע לאתר אותו, לנקות את הרעשים, ולהפוך אותו לדלק שלנו לצמיחה.

היו גם מקרים, שבהם פידבק שנשמע כמעט פוגעני, הפך לאבן דרך. אחד המנהלים שפגשתי קיבל הערה ישירה ממשקיע פוטנציאלי: ״יש לך יותר מדי ביטחון בשביל מישהו שלא יודע מה הוא עושה״. באותו רגע הוא הרגיש מושפל. אבל לאחר עיבוד, הוא הבין שהביטחון המוגזם שלו נשמע ככיסוי על חוסר מיקוד. הוא חידד את המסרים, הקשיב יותר, והצליח להפוך את המפגש הבא להזדמנות אמיתית.

יוזמה ולא המתנה

הבעיה היא שפידבק כמעט אף פעם לא מגיע לבד בצורה יזומה. רוב האנשים סביבנו מעדיפים לשתוק. הם לא רוצים לפגוע, אין להם אומץ או מוטיבציה לומר את מה שהם באמת חושבים. ולכן, אם אנחנו לא ניזום, נקבל בעיקר שקט. והשקט הזה לא מקדם אותנו, אלא רק משמר את המצב הקיים.

מי שרוצה להתפתח חייב ללמוד לבקש פידבק. לא להסתפק ב״זה היה בסדר?״ אלא לשאול שאלות ממוקדות: ״מה פחות עבד בעשייה שלי?״, ״מה היית מציע לי לשנות לפעם הבאה?״, ״על מה כדאי לי להתמקד אם אני רוצה להשתפר?״.

איך לעבד פידבק נכון

כמובן, לא כל פידבק הוא נכון או מדויק. לעיתים הוא מוטה, חלקי ומושפע מהסיפור האישי של מי שנותן אותו. אבל כמעט תמיד יש בו נקודת אור שאפשר להשתמש בה. הדרך לעשות זאת היא להפריד בין הצורה לתוכן, לבדוק עקביות, ולשאול את עצמנו: אם זה נכון, מה אני יכול ללמוד מזה?

אני אוהבת לדמות את הפידבק לזהב גולמי. הוא קיים סביבנו, אבל לא נגיש. צריך לדעת לכרות אותו בזהירות, בעומק, ובעיקר בענווה. מי שמסוגל לשאול, לשמוע ולעבד מגלה נכסים שאי אפשר היה למצוא לבד.

הפרדוקס של הניסיון

ככל שאנחנו מתקדמים בציר הקריירה, כך הפידבק נעשה נדיר יותר. בתחילת הדרך כולם מתקנים אותנו. אבל ככל שאנחנו הופכים לבכירים יותר, פחות אנשים מרשים לעצמם להגיד לנו את האמת.

דווקא שם הסכנה היא הגדולה ביותר. בלי פידבק, אנחנו עלולים ליפול למלכודת הביטחון העצמי, להאמין שהכול בסדר עד שהמציאות תפתיע אותנו.

המראה שאני בוחרת להחזיק

בתהליכי הליווי שאני מעבירה לקוחות ומועמדים, אחד התפקידים המרכזיים שלי הוא לשמש כמראה. לפעמים זו מראה מחודדת, שלא תמיד נעים להסתכל בה. לפעמים זו מראה מלטפת, שמזכירה לאדם עד כמה הוא כבר חזק. אבל תמיד זו מראה שמביאה את האמת.

אני רואה איך אנשים, ברגע שהם מוכנים לקבל אותה, מצליחים לפרוץ גבולות שנראו להם בלתי אפשריים. לסיום, פידבק הוא לא איום אלא מתנה. מתנה שלא תמיד עטופה יפה, לא תמיד מוגשת בנימוס, אבל יכולה לשנות חיים.