ועדת הכנסת: חסרים כ־40 אלף עובדים בענף הבנייה

הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים, בראשות ח״כ חוה אתי עטייה, קיימה אתמול (יום ב׳) דיון מקיף במצב העובדים הזרים בענפי הבנייה והשיפוצים. הדיון התמקד בשלושה נושאים מרכזיים שעליהם התקבלו, לדבריה, פניות רבות מהתאגידים ומהגורמים בענף: העלייה החוזרת בגובה האגרות בתחילת השנה, ביטול הפטור מדמי היתר העומדים כיום על 14,430 שקל והנטל המצטבר של אגרה שנתית בסך 8,490 שקל ואגרת בקשה של 1,060 שקל.

נושא נוסף שעמד במוקד הדיון הוא תופעת העובדים הברחנים - עובדים זרים העוזבים את מעסיקיהם. המעסיקים, כך נטען, ממשיכים לשאת בעלויות האגרות והערבויות גם לאחר שהעובדים נטשו, ללא מנגנון החזר אפקטיבי.

ח״כ עטייה הודיעה כי היא מקדמת הצעת חוק לצמצום פרק הזמן שבו עובד זר יכול לשהות בישראל ללא מעסיק מ־90 יום ל־30 יום. בנוסף ציינה כי הגישה הצעת חוק נוספת, שעליה חתמו כל סיעות הבית, שמטרתה להפחית את האגרות בגין העסקת עובדים זרים.

מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, הציג נתוני דיור עדכניים וציין כי בשנת 2025 נרשמו 76.7 אלף התחלות בנייה, לעומת 68.9 אלף בשנת 2024. יעד הממשלה לחמש השנים הקרובות עומד על 75 אלף דירות בשנה. אחד האתגרים המרכזיים, לדבריו, הוא קיצור משך זמן הבנייה, שעומד כיום על 37.8 חודשים, לעומת 34.2 חודשים בשנת 2024. עוד ציין כי בשנת 2025 הסתיימה בנייתן של 57.9 אלף דירות.

בהתייחס למחירי הדיור אמר מורגנשטרן כי לאחר עשור של עליות, בשנת 2025 נרשמה ירידה של 2.3% במחירים, לעומת עלייה של 4% בשנת 2024. מספר המשכורות הנדרש לרכישת דירה ממוצעת ירד ל־164, לעומת 174 בשנה הקודמת, ומחיר דירה ממוצעת עמד על 2.274 מיליון שקל, לעומת 2.34 מיליון שקל בשנת 2024. עם זאת הדגיש כי הדרך להנגשת הדיור לציבור עדיין ארוכה.

בעניין כח האדם ציין המנכ״ל כי כיום מועסקים בענף הבנייה כ־73 אלף עובדים זרים: מחציתם הגיעו במסגרת הסכמים בילטרליים, כ־11 אלף מועסקים בחברות ביצוע וכ־28 אלף בהבאה פרטית. לדבריו, חסרים כ־40 אלף עובדים כדי לעמוד ביעדי הממשלה, ויש צורך בהוספת חברות ביצוע ובהפחתת הבירוקרטיה, תוך גיוון מדינות המקור לעובדים.

נציגי הקבלנים מתחו ביקורת חריפה על גובה האגרות. איציק גורביץ מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ אמר כי האגרות מייקרות את מחירי הדיור בכ־2% לדירה, והאשים את משרד האוצר בהסתמכות עודפת על כספי האגרות. מנכ״ל משרד השיכון השיב כי גם במשרדו מבקשים לראות ירידה בגובה האגרות.

מנגד, רום בר־אב מאגף התקציבים באוצר ציין כי בשנת 2025 הופחתו האגרות בהוראת שעה במטרה לתמרץ הבאת עובדים זרים, אך הנתונים אינם מצביעים על גידול משמעותי בהיקף העובדים שהגיעו. לדבריו, גם אין ודאות שהפחתת אגרות תתגלגל לצרכן הסופי.

משה נקש, מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, ציין כי העובדים מגיעים בידיעה שמדובר בתקופת עבודה של עד 63 חודשים. לדבריו, פחות מ־10% מהעובדים בתאגידים בורחים ממעסיקיהם, לעומת כ־30% בחברות הביצוע. עם זאת הודה כי יש מקום לבחינה מחודשת של מנגנון החזר האגרות עבור עובדים שנטשו.

נציגי המעסיקים חידדו את הפערים בין הענפים. אייל מוסט מארגון דף חדש טען כי אגרת עובד זר בבנייה מגיעה ל־24,185 שקל, לעומת 14,589 שקל בלבד בחברות כוח אדם בבנייה, 2,335 שקל בענף החקלאות ו־9,112 שקל בסיעוד. לדבריו, סך האגרות בענף מגיע לכ־1.7 מיליארד שקל בשנה, ללא תמורה מספקת, והדבר תורם ישירות ליוקר המחיה.

גם דני פיין, סמנכ״ל חברת הביצוע צ׳יינה, התריע כי תופעת העובדים הברחנים והיעדר אכיפה מונעים מהחברה להגיע למכסת העובדים המותרת, והוסיף כי האגרות מהוות כ־20% מעלות השכר.

בסיכום הדיון אמר מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון כי המשא ומתן עם מדינות המקור נמשך זמן רב מדי, וכדי לעמוד ביעדים יש צורך בהסכמים נוספים. בעניין גובה האגרות ציין כי זה כ־20 שנה לא בוצעה בחינה מקיפה של הסכומים, והדגיש כי קיים קשר בין גובה האגרות למחירי הדיור - במיוחד מחוץ לאזורי הביקוש.