בעלי עסקים מהצפון עתרו לבג"צ נגד שר האוצר וועדת הכספים

העותרים תובעים דיון דחוף נוכח העיוותים והקריסה הכלכלית שגרמה המלחמה וטוענים לאפליה במתן הפיצויים. לטענתם יש לשנות את הוראת השעה המפלה בין יישובי ספר ליישובים ב"אזור ההגבלה"
 
25 בעלי עסקים מצפון הארץ שעסקיהם נקלעו לקשיים או קרסו בעקבות נזקי המלחמה, עתרו ביום אתמול לבג"צ בטענה לעיוותים קשים ואפליה בין הישובים השונים בצפון שמונעת מהם לזכות בפיצויים הולמים נוכח נזקיהם. העתירה מופנית נגד שר האוצר אברהם הירשזון וועדת הכספים של הכנסת. העותרים מבקשים דיון דחוף ומתן צו ביניים עד לברור העתירה בשל חומרת מצב העסקים והנזקים שנגרמו לבעלי העסקים ובשל העוול המשווע והאפליה בינם לבין בעלי עסקים אחרים בישובים בצפון.
 
לטענת העותרים, מדובר בעיוותים ובאפליה שיוצרת הוראת השעה שהתקבלה בכנסת ישראל ביום 31 ביולי 2006 בהתאם להוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים בעניין אופן חישוב הפיצויים, קביעת מיהות הזכאים לפיצויים ומשך תקופת הזכאות לפיצויים בשל נזקים שנגרמו עקב הלחימה בלבנון שהחלה ביום 12.7.2006.
 
עו"ד שגיב, תובע כי הוראת השעה, תשונה ו/או תתוקן, באופן שתורה על הרחבת רשימת יישובי הספר ותכלול את כל יישובי הצפון אשר סבלו נזקים עקב הלחימה ובכלל זה יישובי "אזור ההגבלה".כמו כן הוא תובע כי הוראת השעה תשונה ו/או תתוקן, באופן שתורה על החלת דין שווה בקביעת מיהות הזכאים לפיצויים וסכום הפיצויים, כדין החל על הישובים שברשימת יישובי הספר, תבטל את התקופה המוגבלת לה זכאים לפיצויים ישובים שאינם מוגדרים כיישובי ספר ותקבע תחתיה, לכולם כאחד, תקופת זכאות לפיצויים החל מיום 12.7.2006 ועד לתום הלחימה דה פקטו.
 
עו"ד שגיב מסביר בעתירה כי הבסיס לקביעת רשימת יישובי הספר, כפי שזו נקבעה בשנות ה-70, הוא היותם של ישובים אלה סמוכים לגבול ולכן מאוימים יותר מישובים אחרים על-ידי ארגוני טרור. ישובים כאמור הסמוכים לקו הגבול, מטבע הדברים, "זכו" למטחי טילים בתדירות ובהיקפים רחבים יותר וחדירת מחבלים ופעולות איבה אחרות בקווי ישובים אלה הפכו כמעט לדבר שבשגרה.  ואולם, מה שהיה, לא הוא שיהיה – כך הסתבר. ארגוני הטרור התפתחו, חיזבאללה תפס מאחזים בלבנון והתחמש באופן כזה שישובים נוספים הפכו למטרות קבועות והחל מ- 12.7.2006 הוכח, קבל עם ועדה, כי לקרבה הטריטוריאלית לגבול אין יותר משמעות.
 
עם פרסום הוראת השעה ובחינת הוראותיה, מצאו העותרים כי הפיצוי המוצע יוצר אפליה שלילית - לא הוגנת, קיצונית ולא ראויה וזאת אף כי, המדובר הוא באותם טילים, אותן פגיעות ואותם עסקים אשר נפגעים מאותה לחימה ובנסיבות זהות ולפיכך פנו לשר האוצר בבקשה לתקן את המעוות.
 
העותרים סברו כי פנייתם לשר האוצר תיפול על אוזניים קשובות ותיתן מענה למצוקתם. ואולם, פנייתם הושבה ריקם, לא היה  מענה לפניה ולא נעשה דבר על מנת לתקן את האפליה.